אלבום: "Privateering" של מארק קנופלר

יש אנשים שמיתרי הלב שלהם מכוונים בדיוק למיתרי הגיטרה החשמלית של מרק קנופלר. מהרגע שבו הסאונד שלה מצמרר את עמוד השדרה בשיר "Redbud Tree", אי אפשר לטעות.

קהל היעד: חובבי הקול הסדוק והגיטרה המייבבת חרש.

דבר המבקר: קנופלר הלך והתרחק באלבומי הסולו שלו לאורך השנים מהסאונד הרוקיסטי שאפיין את להקת דייר סטרייטס המצליחה בהנהגתו.

לא עוד רוקנ'רול שוצף וקטעים ארוכים של גיטרה מתפתלת, אלא שירים קטנים ואינטימיים במסורת בלוז ובלוגראס. האלבום הכפול הזה, השמיני שהוציא לבד, הוא השאפתני ביותר שלו: הוא מכיל 20 שירים, שמשדרים תחושה מרוכזת של אמריקנה, טבע ודרכים ושופעים סיפורים קטנים כפי שקנופלר מיטיב לספר.

אלבום "Privateering" של מארק קנופלר. שירים קטנים ואינטימיים

שיר הנושא מביא את סיפורו של רב חובל אנגלי מהעידן שבו כיבוש העולם החדש סיפק שלל, אוצרות ונשים. "Corned Beef City" המקפיץ הוא המנון עצוב לאדם העובד, שחייב להאכיל את הילדים ולא שואל שאלות, ו"Go Love" ו"Radio City Serenade" העדינים ישברו לכם את הלב. קנופלר מקסים במיוחד כשהתמלילים רומזים למחשבתו על חייו. "הו, המתים בגיל צעיר, אני טרם סיימתי... אני עדיין עובד כמו שני אנשים, ושותה כמו שלושה", מבהיר האיש שכבר ראה את גיל 60 חולף ביעף, בשיר "Yon Two Crows".

הנקודה החלשה היא הגודש הבלוזי שעלול להתיש אתכם קצת, באלבום ארוך כל כך. אבל בסך הכל זה מסע שופע הברקות וחום, והמיתרים של קנופלר עוטפים כמו שמיכה נעימה, בנסיעה משותפת בוואן הישן. קנופלר יבלה את החורף במסע הופעות עם בוב דילן. להכין את הוואן? (הליקון, 90 דקות).

שורה תחתונה: למען השם, תביאו אותו שוב לארץ, חלף מספיק זמן.

מתיסיהו: "Spark Seeker"

הוא הוריד את הזקן, אבל לא לדאוג: אלוהים עדיין מקבל את התודות הראשונות באלבום של מתיסיהו, וכבר מסלסול התפילה הראשון שפותח את האלבום אפשר להבין: הסחורה היא עדיין שילוב של מוטיבים יהודיים וסאונד אלקטרוני מעודכן. "Sunshine" הקופצני הוא להיט היסטרי (בקליפ שצולם בישראל), ושירים עם שמות כמו "Tel Avivin" יכולים לשמש בקמפיין התיירות הבא שלנו.