טיוטה ראשונה - יעל מר ושי אלקלעי מעצבים עמדת עבודה עתידנית
DeskBox, הברקת העיצוב האחרונה של צמד המעצבים הישראלי, היא שילוב של מדף, שטח אחסון ועמדת עבודה. "התחלנו משתי קופסאות קרטון"
במבט ראשון נראה שמדובר במדף שהוצב נמוך מדי. DeskBox, הברקת העיצוב האחרונה של צמד המעצבים הישראלי Raw Edges, יעל מֵר ושי אלקלעי, היא לא יותר מקופסה מינימליסטית עשויה עץ ומתכת במראה נקי; רק חור קטן שמזמין הצבה של עט או עיפרון מרמז שיש כאן יותר מזה. כשהמדף נפתח חלקו הקדמי גולש החוצה ולמטה, נעצר במקביל לחלקו העליון, וחושף משטח עבודה לכתיבה או למחשב; חלקו העליון, בינתיים, ממשיך לשאת חפצים שונים. כשהעבודה מסתיימת אפשר לקפל את הבלגן המוכר של המשרד הביתי לתוך הקופסה, ולסגור אותה. התוצאה מפתיעה ומעוררת התפעלות: מדף, שטח אחסון ועמדת עבודה, מקופלים שלושתם לפריט אחד חסכוני ופשוט למראה, ועם זאת מוקפד ומעוצב.
- לצפייה בפרויקט טיוטה ראשונה לחצו כאן
הדסקבוקס, שהוצג לראשונה ביריד העיצוב הבינלאומי במילאנו, זכה לחשיפה תקשורתית נאה ולמחמאות מבלוגים נחשבים, אבל לא רק מהם: יעל מר מספרת שהשניים קיבלו תגובות נלהבות רבות, כולל אימיילים נרגשים מחובבי עיצוב בכל העולם, שמבקשים לא רק להביע את הערכתם למעצבים אלא לברר היכן אפשר לרכוש את המוצר. "אנשים נמשכים אליו. אולי זה משהו בזווית, או בפתיחה המקבילה", היא מנסה להסביר את התופעה. "נראה גם שהוא עונה לצורך בסיסי היום, לפינה קטנה בבית שתוכל להפוך למשרד בממדים מוקטנים".
הצורך ליצור פתרון לעבודה בחלל עירוני צפוף מוכר לכם?
"זה מצב שמהווה השראה, אבל יש לנו גם ניסיון אישי בזה. גרנו בירושלים ובלונדון בדירות קטנות, שתמיד הקפדנו שיהיו ריקות יחסית".
להשתולל במפעל הריק
את ההשראה לדסקבוקס שאבו בני הזוג דווקא ממכניקה לואו־טקית מסורתית כמעט: קופסת תפירה ישנה. מר ואלקלעי, חברי קולקטיב העיצוב הלונדוני "אוקיי סטודיו", הוזמנו עם שאר חברי הקולקטיב להעתיק לשבוע אחד את הכוח היצירתי שלהם למפעל של חברת הרהיטים ההולנדית הוותיקה ארקו. "זה היה בזמן חופשת הקיץ של העובדים,
ונשארו רק שני אנשים כדי לשמור עלינו שם. כל המפעל הנהדר והריק, חומרים ומכונות, עמד לרשותנו, מין הרגשה של Home Alone", נזכרת מר. "מזג האוויר היה נפלא, גרנו באותו מקום, כל ערב אכלנו ושתינו, ובבוקר הגענו לעבוד".
במפעל בהולנד התברר למר ואלקלעי שקופסאות תפירה היו מהמוצרים הראשונים שארקו ייצרה, כשנוסדה לפני 150 שנה. הם מצאו קופסת תפירה ישנה שייצרו בחברה, וחקרו אותה בניסיון להבין את התנועתיות והמבניות שלה. לאחר שהבינו את העקרונות הבסיסיים של המנגנון והצורה, הם גיבשו כמה כיוונים ליישומים חדשים שלהם.
"חקרנו את המנגנון של קופסאות התפירה הישנות - אלו שנפתחות לצדדים ויוצרות דירוג של תאים, שבהם מונחים אביזרי התפירה השונים", מספרת מר. "במסגרת הניסויים שלנו בסטודיו, ניסינו להגיע למצב שבו במקום דירוג ייווצר משטח אחיד. עניינה אותנו התנועה המקבילית של המשטחים בזמן הפתיחה. עקרונות נוספים שעניינו אותנו הם רצון להסתיר את מנגנון הפתיחה, והזווית הנכונה שלה. אחרי כמה ניסויים הגענו לזווית המשולשת, שגם מספקת תמיכה וגם יוצרת מתח ויזואלי. המתח הוויזואלי הזה מתחזק כיוון שהחלק האחורי הוא לבן או אפור ומשתלב בחדר, והחלק הקדמי צבעוני". התוצר הסופי הראשון של אותו שבוע היה BreadBox, קופסת לחם שסכין החיתוך הנעוצה בה משמשת ידית פתיחה שגם מצביעה על תכליתה, ומשם התפתח הדסקבוקס.
חיבור חדש בין חומרים
זו בהחלט השנה של מר ואלקלעי. ביריד העיצוב של מילאנו, שנערך במאי, הם הציגו ארבעה פריטים עבור חברות מובילות: לצד הדסקבוקס הם הציגו שם סדרת מדפים צבעוניים בהשראת שנות החמישים, אריחי קרמיקה בטקסטורות שונות של בד, וכורסה מבד האלינגדאל, שמשמש בדרך כלל לשטיחי קיר - כולם בשיתוף פעולה עם כמה מחברות העיצוב הבולטות בעולם. הדסקבוקס צפוי להמכר בארץ ברשת טולמנ'ס לאחר שיכנס לייצור.
"יש לנו נטייה ומשיכה טבעית להתעסק עם חומרים זמינים - עץ, נייר, לבד - שלא ירגישו יקרי ערך, ושהערך המוסף שלהם נוצר בתהליך היצירה", מסבירה מר. "יש לנו גם עניין מתמשך בתנועתיות, במעבר מדו־ממד לנפח, בצבעוניות ובחיבור חדש בין חומרים. יש לנו סדרות של שילובים שלא ממש מוצאים בספרים: למשל סדרת Folded, אריחי קרמיקה במראה נייר מקופל, שנוצרה משילוב של נייר וטייווק (חומר סינתטי עשוי סיבי פוליאתילן), או הסדרה Coiling, שמשלבת לבד וסיליקון. הרבה פעמים אנחנו פשוט שואלים בסטודיו: 'מה יקרה אם נטבול את זה בזה?'. לפעמים יוצא מזה משהו מגניב, ולפעמים לא יוצא כלום. את דסקבוקס, למשל, התחלנו משתי קופסאות קרטון כדי לדמות את מנגנון הפתיחה האופקי, ומשם זה התפתח".