ביקורת: הצגה - "סטמפניו"

תיאטרון הקאמרי מעלה את המחזה בהשראת הנובלה של שלום עליכם, מאת עדנה מזי"א ובבימויה בשיתוף יחזקאל לזרוב, ועם המוזיקה של אסף תלמודי. בהשתתפות לזרוב, אורלי זילברשץ, רונה־לי שמעון, ליאת הרלב, אלון דהן, ערן מור, עדנה בליליוס, יובל סגל, הילה עופר, מתן זרחיה, עודד דדי צדוק ואסף סלהוב.

קהל היעד: חובבי תיאטרון תנועה מוזיקלי.

סגל והרלב. מתוך ההצגה צילום: ז'ראר אלון

דבר המבקרת: בדמו של סטמפניו (לזרוב), מנהיג להקת הכליזמרים, זורמת המוזיקה. הוא לא מאמין שאהבה לאשה יכולה למלא את החיים כמו האהבה למוזיקה, עד שהוא פוגש ברוחל'ה הנשואה (שמעון), שבעלה מקדיש את חייו לתלמוד. חברתה אתל חיה (הרלב) מקריבה עצמה על מזבח האהבה לבניומין. בתוכניית ההצגה מציינת מזי"א כי שלד הנובלה של שלום עליכם שימש רק פיגום לבניין המחזה, ומי שמחפש את סיפור העיירה הקונבנציונלי של מזרח אירופה לא ימצא אותו. היוצרים נתנו מעוף לדמיונם ויצרו הפקה על התפר בין תיאטרון לתיאטרון תנועה מוזיקלי, וככזה לא שוחררו בו השדים הדרמטיים עד הסוף, אם כי בהחלט ישנם כמה רגעים מרגשים ומעוררי חמלה (הרלב במיטבה). התוצר הסופי ערב לאוזן ולעין: יש הרבה הומור, וזילברשץ עושה ממנו מטעמים. הכוריאוגרפיה של לזרוב סוחפת, מהפנטת ומתלבשת בשלמות עליו ועל שמעון המקסימה. כשהיא משתלבת עם המוזיקה הנפלאה והמרגשת של תלמודי והמשחק המצוין של להקת השחקנים נוצר תיאטרון קולח ומהנה כמו שמזי"א יודעת לעשות.

› שורה תחתונה: שלום עליכם גרסת שנות האלפיים.