השפים הגדולים יוצאים מהמטבח
השף רנה רדזפי אוהב ללקט והוא לא לבד. טרנד האוכל המקומי, המתרגש על סצינת הקולינריה העילית בעולם כבר כמה שנים, מגיע לשיאו עם הליקוט
10:1527.03.12
רנה רדזפי, השף של מסעדת נומה הדנית המדורגת כבר שנתיים ברציפות כמסעדה הטובה בעולם, אוהב להצטלם במגפי גומי כשהוא מלקט פטריות ושרכים בחופים וביערות הסמוכים לקופנהגן. אי אפשר לחשוד בו בזיוף: כל החומרים שהוא מלקט מוצאים את דרכם לצלחות המעוצבות של המסעדה. אבל שורת כתבות הליקוט
בהשתתפותו בשנתיים האחרונות בכל מדור קולינריה מוביל באירופה ובארצות הברית הביאו בלוגר אמריקאי להכריז כי תם עידן כתבות ה"אכלתי באל בולי" והתחיל עידן כתבות ה"ליקטתי עם רדזפי".
רדזפי לא לבד. טרנד האוכל המקומי, המתרגש על סצינת הקולינריה העילית בעולם כבר כמה שנים, מגיע לשיאו עם הליקוט. שפים כבר לא מסתפקים בחקלאים שמגדלים תוצרת במיוחד עבורם או בטיפוח גינה פרטית, ויוצאים בעצמם ללקט עשבי בר המאפשרים להם להעניק לסועדים חוויה יוצאת דופן באמת.
חלוצי הליקוט בקרב השפים הם הצרפתים מישל בראס ומרק ורה, שליקטו עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת. עם המלקטים העכשוויים נמנים פראן אדריה, השף של אל בולי המנוחה, הסטון בלומנטל ממסעדת הברווז השמן באנגליה, תומס קלר מהפרנץ' לונדרי הקליפורנית, וגם השפים של מסעדת קוי בסן פרנסיסקו, סנט סובי הצרפתית ומנרסה האמריקאית.
גם בארץ ישנם שפים־לקטים. אייל שני יוצא עם הצוות שלו לליקוטים בהרי ירושלים וחוזר עמוס עשבי תיבול וצמחי בר למסעדות שלו, ועזרא קדם מארקדיה הירושלמית אף מדריך סיורי ליקוט. מסעדת שקוף, שהוקמה לפני כשנה וחצי (ונסגרה לאחר שנת פעילות אחת), נהגה אף היא להגיש לסועדים מנות העשויות ממיני צמחים מקומיים שלוקטו ברחבי הארץ.
