במקום שבו הרשויות לא טורחות לפעול

המבנה שבו יפתח אורי ירמיאס את מלון הבוטיק האפנדי הוא פנינה נדירה, אומר ד"ר נדב קשטן, היסטוריון חוקר תרבויות ים־תיכוניות וראש החוג לשימור במכללה האקדמית גליל מערבי. "בהיסטוריה העירונית המקומית חסרו דוגמאות קונקרטיות לבתי אצולה ששימשו שכבה חברתית חשובה בערים, במיוחד בערי

כשמדובר בכזה נכס, לא עדיף שהשימור ייעשה בידי רשות ציבורית?

"הרשויות עובדות לאט. ירמיאס נכנס כיזם פרטי עם רעיון מקורי לעסק תיירותי שיש לו ערך מוסף. זה עלה לו ממון רב, אבל הוא רואה בזה שליחות. אין הרבה דוגמאות כאלה".

עם זאת, קשטן מודע לבעיות בשימור בידי יזמים פרטיים, בעיקר משום שהם לא תמיד מקפידים לעמוד בסטנדרטים המחמירים. "יש ויכוח על מידת המקצועיות שאפשר להגיע אליה במקרה של יזמות פרטית", מבהיר קשטן. "ברור שכאשר יזם פרטי מוביל תהליך כזה ומשקיע בו את כספו הוא יכול לרכוש את שירותי אנשי המקצוע הטובים ביותר, אבל יכולות גם להיעשות טעויות. אצל יזם פרטי הדברים אינם מתבצעים בדרך הכי מקצועית, כמו בתהליך מסודר של שימור". ההקפדה על הסטנדרטים, הוא מוסיף, קשה במיוחד במקום כמו עכו, ששופע מבנים בעלי פוטנציאל אבל סובל מהזנחה ארוכה וממצב כלכלי־חברתי מורכב מאוד. לכן הוא מרוצה מפרויקט האפנדי: "הגופים הציבוריים המופקדים על שימור לא היו נוגעים במקום כזה, וגם לא היו משקיעים בו כל כך הרבה כסף. בזכות ההתלהבות והשיגעון לדבר הוא הצליח היכן שהרשויות לא היו טורחות לפעול".