אדריכלות ציבורית: 5 משרדים מבטיחים

בעולם המערבי, ובייחוד באירופה, תחרויות לתכנון מבני ציבור הן עניין שבשגרה. התחרויות האלה מובילות לתוצאות מרתקות, ונותנות חשיפה לאדריכלים צעירים.

בישראל תחום התחרויות פחות מפותח, ועיקר מבני הציבור הם מרכזים קהילתיים במימון מפעל הפיס, והם קופסאות זהות ואחידות. בין האדריכלים החשובים שבכל זאת מצליחים בתחום אפשר למצוא משרדים כמו של רם כרמי, עדה כרמי־מלמד ואמנון רכטר, שרון, קימל־אשכולות, פלסנר, א. לרמן, שורץ־בסנוסוף וקולקר־קולקר־אפשטיין. "כלכליסט" יצא לחפש את השמות הגדולים של הדור הבא. אחרי בדיקת הזוכים בתחרויות ובפרסים יוקרתיים, והתייעצות עם אדריכלים מהשורה הראשונה, הורכבה רשימת המשרדים הצעירים (יחסית) אבל המבטיחים (מאוד).

וינשטין ועדיה

הצמד וינשטין ועדיה פתחו את משרדם ב־1994, מיד עם סיום לימודיהם - וינשטין באוניברסיטת ווסטמינסטר בלונדון, עדיה בבצלאל בירושלים. המשרד הקטן, שממוקם בתל אביב, מתמחה בפרויקטים שמשתלבים בטבע, כמו היקב בקיבוץ יראון, ששלב ב' שלו נפתח עתה, והוא בנוי כטרסה עם גג שנראה כשדה בור.

גם את מרכז המבקרים של התחנה לחקר ציפורים בירושלים עיצבו במשרד במחשבה על הטבע: על גג התחנה פורחים חצבים ופרחים עונתיים נוספים, ובקירות העבים סודרו קנים לעטלפים ולציפורים וכוורות לדבורים.

בביתן הפרפרים, שבנו בביאנלה בבת ים, יש פיגום ברזל ורשת המושך אליו פרפרי יום ולילה. את הרשימה חותם המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, עם מבנה ממוחזר בעיצוב המשרד.

לצד ההשתלבות בטבע, לא נעדרת תנופה דינמית וחדשנות, הבאות לידי ביטוי בחלוקה למסות שמרחפות באוויר. דוגמאות לכך הן בניין המועצה האזורית מנשה הנשען על שורת עמודים; בית פרטי בחופית שמרחף ונתמך על ידי עמוד בודד, וכמובן בית הילד - בית חולים לילדים במרכז הרפואי זיו בצפת, שזכה בתחרות על סמך המודל שלו, ובנייתו תסתיים בעוד כשלוש שנים. הבניין בנוי בטופוגרפיה תלולה. יש לו שלוש קומות צמודות לצלע ההר, והקומה הרביעית מרחפת על עמודים מעל הכביש ההיקפי של בית החולים. בקומה הזאת שוב חודר הטבע, הפעם עם גינה פנימית.

בניין בית הילד בצפת (צילום הדמיה)

חדרי האשפוז פונים לנוף ולגינה, וכל הקומה נראית מרחפת - חזיתה מוצלת על ידי מערכת שוברי שמש אנכיים מבטון, בעוד חזית הקומה שמתחתיה שקופה לגמרי. בקומות התחתונות יהיה בית חולים ממוגן, כשבמרכזו אודיטוריום שבשעת חירום יתקפלו כיסאותיו והוא ישמש לאולם אשפוז. כך מגלם הבניין את הטבע ואת הטכנולוגיה החדשנית כפי שמצליחים וינשטין ועדיה לעשות בחן רב.

חולמים לתכנן: בית ספר גדול.

החדר

משרד החדר, שהוקם בשנת 2000, ממוקם בגלריה לאמנות במרכז תל אביב, והתפרסם בזכות עבודתו על מרכז וואהל שבאוניברסיטת בר אילן וכן בזכות בתים פרטיים שתכנן בקפידה. היום המשרד עוסק בתכנון בתי מגורים, מבני ציבור ומתמודד בתחרויות. המייסדים רכשו את השכלתם בתחום מעבר לים - פומגרין למד באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג וסיים בטכניון, פינצ'וק למד באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג, ב־AA בלונדון וסיים בבצלאל.

מרכז וואהל, אוניברסיטת בר אילן צילום: יריב כץ

"תחרות היא כרטיס יקר לחלום. בתחרויות סגורות אנחנו שומעים מה הלקוח רוצה, הבעיה היא תחרויות פתוחות ואנונימיות שבהן אתה עומד בחדר חשוך עם אקדח שבו כדור אחד, וצריך לפגוע. אדריכלות בסופו של דבר היא עבודה מול לקוח ולא ציור לעצמך", מסכם פומגרין.

חולמים לתכנן: "אין פרויקט ציבורי מסוג אחד שאנו חולמים עליו, עצם הבנייה של מבני ציבור היא המסורת הקלאסית של תפקיד האדריכל".

HQ Architects

ארז אלה כבר כבש את העולם, אבל בחר לחזור ארצה. הוא עבד בחילופי סטודנטים במשרד OMA של רם קולהאוס ברוטרדם. לאחר הלימודים המשיך במשרד, והיה אדריכל אחראי על התוכניות להרחבת מוזיאון הוויטני בניו יורק ובניית מגדל הטלוויזיה הסינית CCTV בבייג'ינג. ב־2004 פתח בניו יורק סניף של OMA עם ג'ושוע ראמוס, וכעבור שנתיים קנו אותו הצמד מקולהאוס ושינו את שמו ל־REX. במסגרת REX בנה את תיאטרון די וצ'רלס ויילי בדאלאס ואת המשרדים ותחנת הטלויזיה של חברת האופנה ואקו באיסטנבול. ב־2008 חזר ארצה ופתח את המשרד. בין היתר הוא מתכנן במסגרתו את ביה"ס מנשר החדש, תיאטרון ביישוב עשרת ומלון באילת.

תיאטרון די וצ'רלס ויילי, דאלאס 2009

הצעתם של אלה ושל האדריכל דן הנדל ומילנה גיצין אדירם, זכתה לאחרונה בתחרות לתכנון הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה 2012, וכאן נחשפות לראשונה הדמיות של הביתן. על פי הצעתם של השלושה, יעסוק הביתן בהשפעה האמריקאית על האדריכלות הישראלית מ־1973 ועד היום. "האוכלוסייה הפסיקה לבטוח במוסדות המדינה והמפלגה, והחלה לאמץ רעיונות ליברליים קפיטליסטיים עצמאיים", טוען אלה. מבחינתו מדובר בציונות דור 2: מגדלי עזריאלי, פארקי התעשייה של סטף ורטהיימר בתפן ובעומר, בתים פרטיים בפרברים וקניוני מסחר - כולם דוגמאות של האמריקניזציה. אלא שזו עלתה ארצה היא עברה התאמה מקומית: בתי הפרברים נבנו עם חומות וגדרות; המגדלים שהוקמו כללו קומת קרקע שונה, מפני שהקרקע עדיין נתפסת בארץ כציבורית ולא רכוש של יזם פרטי; הקניונים הקלאסיים של ארצות הברית, שצורתם ח', התעוותו והשתנו בהתאם לסביבה או לבטיחות.

מבני התקופה חולקו לשלושה צבעים: כחול - מייצג פרויקטים של המדינה, אדום - פרויקטים של האליטות, ולבן- פרויקטים שהציבור השפיע עליהם באופן פרטי או דרך ארגונים סביבתיים וחברתיים, כמו אגודת אדם טבע ודין. שלושת הצבעים ביחד מרכיבים את צבעי הדגל האמריקאי. בקומת הביניים יוצגו עבודות של אמנים מהארץ ומחו"ל שיביעו פרשנות ביקורתית אישית ועכשווית לנושא התערוכה. בקומה העליונה יתקיים בשבוע הראשון פורום דיונים שיצולם ויוקרן בהמשך התערוכה כסרט.

חולם לתכנן: "ספרייה, כי זה הבניין בעל ההשפעה התרבותית הכי גדולה".

סקורקא אדריכלים

עוד כשעבד כשכיר אצל עדה כרמי, ניגש רועי סקר עם שותפים לתחרות על ספרייה בחיפה, ועלה לגמר. שנה אחר כך כבר זכה בתחרות לתכנון המכון לחקר השואה בחיפה, שאמנם לא נבנה, אבל מכאן נפתחה לו הדרך לתחרויות מוזמנים סגורות ולעוד זכיות.

"הייתי צעיר, בלי קשרים בעולם הבנייה והאדריכלות, עמדתי מול ההר וטיפסתי עליו", אומר סקר, בוגר בצלאל. "אסור להתייאש אחרי שתיים־שלוש תחרויות ולהגיד שאין סיכוי והכל מכור".

ואכן, בסקורקא תחרויות הן אורח חיים. המשרד - שהוקם ב־1999 ונמצא בקיבוץ גליל ים - מעסיק תשעה אדריכלים שכירים. המשרד משתתף בשתיים עד ארבע תחרויות בשנה, ועד היום זכה ב־11 תחרויות מתוך ה־25 שבהן השתתף בארץ ובחו"ל – הישג מרשים ללא ספק. בין הזכיות נמצאת ספריית מרק ריץ - שנבנתה ב־2003 במרכז הבינתחומי בהרצליה - וזכתה בפרס רכטר לאדריכלות.

אחת הזכיות המרשימות היא בתחרות לתכנון בית הספר רימון לג'אז ומוזיקה, השוכן במבנים טרומיים הפרושים על פני תשעה דונם. בתחרות התבקשו לתכנן את הקמפוס לשנת 2050 בבנייה מדורגת, כולל בניין אחד שייצא ראשון לבנייה. הרעיון התכנוני של סקורקא אדריכלים היה להשאיר שדרת עצים ותיקה, ולתת לכל עץ בניין צמוד וחצר שקועה לצדו. "הסטרוקטורה הזאת מחברת ישן וחדש ומייצרת קמפוס, ומתחת לעצים אפשר לשבת ולנגן", מחייך סקר. עוד רעיון ייחודי היה להשאיר את מבנה אולפן ההקלטות והכיתות, כדי שישמש כעוגן להתפתחותו של הקמפוס.

בניין מדעי המחשב ותקשורת ע"ש אפי ארזי וסמי עופר במרכז הבינתחומי הרצליה, 2007

הבניין שתכננו ישמש לכיתות לימוד מוזיקה, והוא בעל גיאומטריה פשוטה של תיבות מלבניות בחיפויים שונים: עץ, פלדה ואלמנטים מסיבי זכוכית סביב החלונות. הבניין והגינה שסביבו משתלבים באופן הרמוני ובצורה מודרנית. אפילו את התכנון האקוסטי המיוחד שהושקע בבניין בחומרים בולעי רעש ומערכות שונות לא יהיה אפשר לראות כלפי חוץ, רק להרגיש.

חולמים לתכנן: תוכנית אב לקמפוס ובתוכו מבנה אחד או יותר, למשל קמפוס בצלאל.

ציונוב־ויתקון אדריכלים

הצמד ציונוב וויתקון פתח את משרדו ב־2004 בדרום תל אביב, וזכה ב־2008 במקום ראשון בתחרות פומבית להקמת מוזיאון אום אל פאחם. השניים השלימו את לימודי האדריכלות שלהם ביחד באוניברסיטת תל אביב, וויתקון סיים תואר שני בתכנון עירוני בטכניון.

משרד ציונוב־ויתקון מתכנן ובונה כיום כמה מבני ציבור, וביניהם תוספת אגף חדש למלון לב כרמל בחיפה שיוסב לדיור מוגן, בריכת שחייה טיפולית ויקב בוטיק בכישורית שבגליל - כפר לבעלי צרכים מיוחדים. בנוסף לכך יתכננו שני האדריכלים כפר לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים מהמגזר הערבי באל־פאנרה בגליל, שבו יוקם גם בית ספר דו־לאומי.

מוזיאון אום אל פאחם לאמנות עכשווית (בשיתוף האדריכל אמנון בר אור)

לאחרונה התפרסמו תוצאות התחרות לתכנון מרכז מבקרים ותפעול אגמון החולה של קק"ל, שבה זכו ציונוב וויתקון, בשיתוף האדריכל אופיר נחום, במקום השני. במקום הראשון זכה חנוך רוג'ינסקי.

בניגוד לגישה המקובלת, שבוחרת להטמיע את הבניין בסביבתו הטבעית, בוחרים בציונוב־ויתקון להבליטו. "כמו במוזיאון אום אל פחם, שהבניין שלו בולט כאנטיתזה לטבע, וכך מבליט אותו ללא התייפייפות של התחברות לטבע".

חולמים לתכנן: ויתקון: "אנחנו משרד צעיר, וכל דבר מרתק אותנו. נשמח לעשות משהו שעוד לא עשינו".