השבוע: מכת חום
הרצח שביצע איתי בן דרור, החשיפה חסרת הטעם של לוחם הסיירת שנעלם והאסון של מסוק היסעור - כל אלה נראים כאילו נרקחו בחום הגיהינום
נדמה שהחופש הגדול מועד לפורענות. בימים שבהם ילדים מרוחים בארטיקים דביקים וגובה הגלים והמדוזות הם הנושאים החמים, מתקיים בשנים האחרונות ריטואל שטני: טביעה מקפיאת דם של שפיות הדעת ההורית. איתי בן דרור, שרצח בסוף השבוע את שלושת ילדיו ולא ממש ניסה להתאבד, הותיר שתי משפחות שבורות ואשה אחת שאיבדה את כל עולמה.
האסון של לילך שם טוב הוא טרגדיה שנלקחה מהגיהינום. רק נגיעה מחשבתית במה שעובר עליה גורמת לכל מי שהביא אי פעם ילדים לעולם לתחושת מצוקה. היא תידרש לכוחות נפש על־אנושיים כדי לחיות מיום ליום, ונראה שהדרך שמצפה לה ארוכה ומייסרת. חיים בינינו הורים ששרדו את הזוועה שלפתחה הוטלה לילך. באין נחמה נדמה שזו התקווה שאפשר להביע.
בביתה של משפחת היימן מהמושב כוכב מיכאל התקווה הפציעה במפתיע בלילה שבין חמישי לשישי. אחרי שעות רוויות מתח ומורטות עצבים שעברו על בני המשפחה שב לוחם סיירת מטכ"ל, שנעלם בעת אימון של יחידתו, לביתו בשלום. אחרי אנחת הרווחה הציבורית הלוחם, שאומן להיות דני דין, מצא את עצמו בעין הסערה. מומחים לבריאות הנפש, מומחים לענייני סדרות שבי ומומחים לנעליים אדומות ניתחו את הסיבות להיעלמותו, הציעו דרכים לטפל בו ואף קבעו מסקנות נחרצות לעתיד לבוא. אחרי ששמחתי, התרגזתי ונרגעתי, בחרתי להביע משאלה לא מציאותית. בפעם הבאה שחייל ייעלם מסיבות אישיות, אולי יימצאו המבוגרים האחראיים שישכילו לכבד את מצוקתו ולא יזדרזו לפרסם את שמו, תמונתו ודף הפייסבוק שלו. במדינה שחייליה לא תמיד חוזרים הביתה בשלום מותר לגלות רגישות לכבודו של אדם, גם אם לא הסתער על רימון או שב הביתה בארון.
התקווה שמי מבין הצוותים שהיו על מסוק היסעור יימצא חי נמוכה היתה מלכתחילה. ואף על פי כן עד שלא נמצאו, גם אם קול ההיגיון זעק את השבר, סביר להניח שהמשפחות נאחזו בכל שביב תקווה. אי אפשר אחרת, וללוגיקה אין תפקיד במהלך המשא ומתן האינטימי שמנהלים הורים על בנם, ילדים על אביהם, אשה על בעלה ואחים על אחיהם, עם מי שלעולם לא מספק תשובות.
המשפחות לא עסוקות כרגע בוועדת החקירה שמינה חיל האוויר. אחרי כל תאונה מתמנה ועדה חיילית כדי לחקור ולהסיק מסקנות, שתובנותיהן ימנעו את התאונה הבאה. נדמה לי שכשיחלוף זמן והמשפחות תגלינה עניין גם במה שאירע, התשובות לא יספקו. כי המסקנות הן לא התשובה לשאלה המתבקשת: למה זה קרה דווקא להם.
