עולות לרגל

הנעליים המחטבות רחוקות מלהיחשב ליפות, אבל מעריצותיהן טוענות שהן תורמות לשיפור היציבה ולחיטוב הגוף. בארה"ב הן להיט מכירות עצום, ובישראל הן גם כנראה בדרך לשם. המומחים, בינתיים, מסרבים להחליט

קרן צור 11:1014.07.10

תגיות:

באחד מסרטיה האחרונים מגלמת דמי מור את קייט ג'ונס, אשה שעוברת עם משפחתה להתגורר בפרבר אמריקאי טיפוסי. באחת הסצינות בסרט ג'ונס מושכת מבטים בזמן שהיא יוצאת לצעידה בשכונה ולרגליה נעליים מחטבות של MBT. השכנות המתפעלות לא יודעות שהג'ונסים למעשה מועסקים במכון מחקר, ונשלחו לבדוק כיצד משפיעים מותגים על תושבי השכונה.

טרנד מוכח בקופות

הבחירה בנעליים המחטבות (Toning Shoes) אינה מקרית: מדובר בלהיט מכירות שכובש את האמריקאים, ואפילו בתאגיד נייקי כבר לוקחים אותו ברצינות. בעבר הסתפקה החברה בהודעה לקונית שעיקרה "אנחנו מאמינים שאימון הוא הדרך הטובה ביותר לחטב את הגוף, ואין קיצורי דרך"; אך הנתונים האחרונים, שהציגו קפיצה חדה בביקוש למחטבות לצד ירידה חדה במכירות של נייקי, אילצו את החברה לצאת למלחמה על מקומה בצמרת. התוצאה: בסתיו הקרוב תשיק נייקי את הדגם המחטב הראשון שלה. באמצעות עיצוב אופנתי ומחיר אטרקטיבי (85 דולר לזוג במקום 100 דולר ויותר אצל המתחרים) הם מקווים להשתלט גם על השוק הצומח הזה. בכתבה שהתפרסמה במגזין "בלומברג" לפני כחודש על היקף מכירות הנעליים המחטבות בארה"ב צוין כי ב־2008 הוא הסתכם ב־17 מיליון דולר, וב־2009 הוא עלה ל־175 מיליון דולר. ברבעון הראשון של השנה המספר כבר המריא ל־252 מיליון דולר.

דמי מור הסצינה מהסרט "The Jonses". סימנה את טרנד הנעליים המחטבות

הטרנד, שכבר עושה את צעדיו (המחטבים) לישראל, החל לפני כעשור כשחברת MBT השוויצרית השיקה נעליים שיוצרו בטכנולוגיית Masai Barefoot. הרעיון היה לחקות את אופן ההליכה של בני שבט המסאי, הגומאים מרחקים עצומים ברגליים יחפות, שומרים על יציבה זקופה וסובלים פחות מבעיות אורתופדיות. החברה פיתחה נעליים בעלות סוליה קמורה, הדורשת מאמץ רב יותר בעת העמידה וההליכה, וכך מאמנות את שרירי הגפיים התחתונות.

הדגמים הראשונים נועדו בעיקר לסובלים מבעיות אורתופדיות, שהסכימו להשקיע בנעליים מגושמות ויקרות למדי. בהמשך הורחב קהל היעד הודות להשקת דגמים במראה משופר (סוליה פחות מגושמת ועיצוב אופנתי יותר), שהציעו גם למי שאינו סובל מבעיות בריאות ליהנות מיתרונותיהן: שיפור היציבה, חיזוק וחיטוב פלג הגוף התחתון וסיוע במלחמה בצלוליט.

כפכפים של Flipflop. במגה ספורט, ברשת אוריג'ינלס, בליידי קומפורט ובג'ק קובה

כאן נכנסו לתמונה חברות נוספות. ב־2006 השיקה חברת Fitflop כפכפים מחטבים שלהם סוליה שטוחה המורכבת משלושה חלקים (משטח האצבעות, כריות כף הרגל והעקב) שצפיפות החומר בהם שונה. בהמשך נכנסו לתחום מותגי הספורט הגדולים. ב־2008 השיקה סקצ'רס את Up Shape (עם סוליית נדנדה קמורה ומדרס פנימי העשוי מחומר רך ומוקצף, המדמה הליכה בחול), וריבוק השיקה את ה־Easy Tones (סוליה שטוחה). אלה האחרונות הגיעו במגוון דגמים (סניקרס, נעלי התעמלות וכפכפים) ולוו בקמפיין פרובוקטיבי. בין התורמות לטרנד אפשר למצוא גם את אופרה ווינפרי וג'ניפר לופז. גם המבקרים לא איחרו להגיע, והטילו ספק באפקטיביות של הנעליים היקרות, שמוכרות את החלום האמריקאי לחטב את הגוף ללא מאמץ.

התרחבות מקומית

בניגוד לארה"ב, בשוק הישראלי מדברים בינתיים רק על הביקוש שגדל. בשלהי 2007 החל אבי אבידור מהמרכז הבריאותי לרגל ולגב לייבא את הנעליים של MBT. בהתחלה הוא הציע רק ארבעה דגמים לסובלים מבעיות אורתופדיות. ב־2009 ההיצע צמח ליותר מ־20 דגמים, ולדבריו המכירות עולות בהתמדה. גם אצל המתחרים העסקים טובים. מגה ספורט, שמייבאת את ה־Shape Up של סקצ'רס, מדווחת שמאז שהחלה למכור אותן נרשמה עלייה של 30% במכירות, והיבואנים של כפכפי FitFlop מדווחים שתוך שנה מספר נקודות המכירה הוכפל בשישה, והצפי למחזור המכירות הנוכחי עומד על 2 מיליון דולר.

נעליים מחטבות של MBT. דגמים של מגפיים, נעלי הליכה, סנדלים ומוקסינים לגברים ולנשים

טוב או רע?

מרבית אנשי המקצוע נמנעו מלהביע דעה חד־משמעית על הנעליים. פרופ' מיכאל סודרי, ראש אגף אורתופדיה א' בבית החולים רמב"ם, וד"ר ארנן גרינטל, סגן מנהל מחלקת אורתופדיה א' ברמב"ם וראש פורום אורתופדיה באתר Doctors, מרחיבים: "הספרות הרפואית שבדקה את הקונספציה עדיין בחיתוליה. יש עבודות שהראו שיפור בכאבי ברכיים, שיפור אסתטי במראה הצלוליט ושיפור בכאבי גב. נמצאה גם פעילות שרירית מוגברת בגפיים התחתונות. הנעליים הקמורות מפזרות עומסים, אך מעלות את העומס על הבהונות. מרבית המחקרים שנערכו עד היום כללו כמות נבדקים לא גדולה, ולאורך זמן קצר".