הדגמים החדשים של המכוניות הנחשקות בעולם
כמה מהן יוצגו בחודש הבא בתערוכת הרכב בפרנקפורט, אך אף אחת מהן לא צפויה לעלות על כבישי מע"צ בעתיד הקרוב. "כלכליסט" חולם הגה
השנה החולפת היא אחת הסוערות בתולדות ענף הרכב בישראל - מיתון, ניצני התאוששות ממנו, הקפאת כספי חברות הליסינג על ידי הבנקים ואז הפשרתם, מיסוי ירוק שהוסיף עשרות אלפי שקלים למחירי מכוניות יוקרה ועוד היד נטויה.
אך למרות כל השינויים הללו שוק הרכב הישראלי עדיין לא נפתח ליבוא של מותגי־על - אחרי שורה של ניסיונות כושלים לקבל זיכיונות לאסטון מרטין ולפרארי, מתברר שהדרך למכירת מכוניות מיוחדות באמת בישראל עדיין ארוכה. משום כך ייאלץ הלקוח הישראלי להסתפק רק בהצצה למכוניות החדשות שנחשפו בחודשים האחרונים - המכוניות שהוא כנראה לא יזכה לקנות בארץ.
בנטלי מולסאן
כמו יצרניות רכב רבות אחרות, שנהפכו מחלוצות בתחומן לכאלה שמתרפקות על תהילת העבר, כך גם בבנטלי מדגישים שהמולסאן שואבת השראה ממכונית שבנטלי ייצרה בשנות השלושים של המאה הקודמת וצוידה במנוע בנפח 8.0 ליטרים. העובדה שהמכונית ההיא היתה ספורטיבית ופתוחת גג, בעוד שהנוכחית היא לימוזינה לעשירים ממהרים, כנראה חמקה מעיני אנשי בנטלי. זה גם לא הפריע להם לקרוא לה על שם פנייה שנמצאת במסלול מירוצים שבו נערכו מירוצי לה מאן.
על פי פרסומיה של בנטלי, שמסרבת בתוקף לגלות מה הספק מנוע שמונה הבוכנות של המולסאן, מדובר ב"הצהרה מודרנית של נהיגה איכותית". פרטים נוספים על המולסאן טרם פורסמו, מאחר שזו תוצג באופן רשמי רק בעוד חודש בתערוכת הרכב בפרנקפורט.
למבורגיני גייארדו LP 550-2 ולנטינו בלבוני
כשבפרארי מציגים מכונית חדשה, נותנים לה שם של מדינה. בלמבורגיני מעדיפים לעשות כבוד לאנשים. המכונית המדוברת נושאת את שמו של נהג המבחן של למבורגיני ב־41 השנים האחרונות, ולנטינו בלבוני. בניגוד לגייארדו רגילה, שיוצאת משערי מפעל למבורגיני בסנט'אגתה, הגייארדו של בלבוני אינה מצוידת במערכת הנעה כפולה.
אין לה גם בקרות אחיזה מתקדמות. יתרה מזאת, ניתן יהיה להזמין אותה עם אופציה שהופכת, למרבה הצער, לנדירה יותר ויותר במכוניות־על: תיבת הילוכים ידנית. מכיוון שמדובר במכונית חזקה להפליא שאינה מצוידת כמעט באביזרי בטיחות אלקטרוניים, בחרו בלמבורגיני להוריד קצת את כוח המנוע בנפח 5.2 ליטרים, ולהסתפק ב־550 כוחות סוס שמזניקים את המכונית של בלבוני ל־100 קמ"ש בתוך 3.9 שניות. המהירות הסופית היא 320 קמ"ש.
פרארי 458 איטליה
בדומה לבנטלי, גם בפרארי בחרו להדביק למחליפה של ה־430 שם עם משמעות, ומה יותר לאומי מאשר לקרוא לדגם החדש על שם המדינה־האם? ה־458 מצוידת במנוע בנפח 4.5 ליטרים בעל שמונה בוכנות, שמפיק כ־570 כוחות סוס ומזניק את האיטליה בתוך 3.4 שניות ל־100 קמ"ש - תאוצה שנגמרת אי שם ב־325 ק"מ לשעה. כפי שמכתיב צו השעה, בפרארי מדגישים שהמנוע החדש הרבה יותר ידידותי לסביבה מקודמו, בזכות שימוש בבוכנות קלות משקל וחלקי מנוע שאינם יוצרים חיכוך. לדברי האיטלקים, גם האווירודינמיקה שופרה.
אסטון מרטין ONE 77
הדגם המדובר הוא תרגיל עיצובי של אסטון מרטין, שנועד להדגים את יכולותיה של החברה, ומכיוון שראו כי טוב, הדגם נמכר גם לציבור הלא בדיוק רחב. אז מה יש ב־ONE 77 שהופך אותה למיוחדת כל כך? התשובה היא טכנולוגיה. המנוע, למשל, הוא בעל 12 בוכנות בנפח של שישה ליטרים, ומפיק על פי אסטון מרטין יותר מ־700 כוחות סוס.
הזינוק ל־100 קמ"ש מתבצע בתוך 3.5 שניות, והמהירות הסופית, כצפוי, היא 334 קמ"ש. אך החידושים אינם מוגבלים למנוע. השלדה אינה עשויה מתכת, אלא ממטווה של סיבי פחם שחוסכים מאות קילוגרמים ממשקל המכונית. בבולמי הזעזועים יש שסתומים מיוחדים שמסוגלים לחוש את שיבושי הדרך ולהתאים את מידת השיכוך, וגם הבלמים עשויים מחומרים אקזוטיים שנועדו למנוע התחממות יתר.
בוגאטי ויירון סאנג בלו
לבוגאטי מגיע מזל טוב. החברה הצרפתית שנמצאת כיום בידיים גרמניות חוגגת השנה 100 להיווסדה. אז נכון שהיא עברה גלגולים רבים וגם לא בדיוק ייצרה מכוניות במשך כל אותן שנים, אבל כשיש סיבה למסיבה - כלומר להוצאת דגם חדש שיסחוט עוד כמה אלפי יורו מכיסם של הלקוחות הפוטנציאליים - אז בהחלט כדאי לנסות.
הסאנג בלו או בעברית "דם כחול" מתהדרת, כמה צפוי, בצבע מרכב כחול. אך בניגוד למכוניות כחולות אחרות, שעוברות במפעל צביעה לצבע הרצוי, צבעה של הבוגאטי סאנג בלו מושג באמצעות שימוש במשטחי אלומיניום שמוברשים עד שההשתקפויות בהם נראות כאילו הוא צבוע בכחול.
חלקים אחרים של הבוגאטי הכחולה, כגון מכסה המנוע, באמת צבועים בכחול, אך אינם עשויים חלילה ממתכת, אלא מסיבי פחמן שהצבע הכחול רוסס עליהם בטכנולוגיה מיוחדת שמאפשרת ספיגת צבע. דווקא המנוע והביצועים של הגראנד ספורט לא עברו שינוי משמעותי בהשוואה לאלה של הדגם הרגיל. אותו מנוע בנפח שמונה ליטרים בעל ארבעה מגדשי טורבו ואותם 1,001 כוחות סוס.