"60% מפליטת הפחמן בניו יורק - ממגדלי מגורים"
כך טוען פרופ' אנתוני וידלר, דיקן בית הספר החשוב בעולם לאדריכלות, קופר יוניון, בביקור באוניברסיטת תל אביב. בראיון לכלכליסט וידלר מזהיר מהמשך השתלטות המגדלים על הערים הגדולות. הפתרון, לדבריו - תכנון בתים אקולוגיים כמו מכוניות היברידיות. הוא עצמו, אגב, גר בקומה ה־14 במגדל כזה בניו יורק
"אנחנו מייבשים את הטבע ממשאביו, מזהמים ומרעילים אותו בים, באוויר וביבשה. אבל הטבע מחזיר מלחמה. הקרחונים נמסים, האוכל מתמעט, מחירו עולה והמדבר גדל. גם האוכלוסייה גדלה ומתעצמת, רובה כבר גר בערים, ולהערכתי תוך 50 שנה כ־90% מהאוכלוסייה תהיה אוכלוסייה עירונית, וכ־70% ממנה יגורו בשכונות עוני (Slums)".
כך, בנימה פסימית ומייאשת למדי, פותח פרופ' אנתוני וידלר את הראיון ל"כלכליסט" לרגל בואו לארץ בהזמנת בית הספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. בשיחה עמו על העולם, העתיד ואדריכלות, יוצא פרופ' וידלר - דיקן בית הספר לאדריכלות קופר יוניון בניו יורק, הנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בעולם, אם לא לטוב שבהם - נגד תרבות המגדלים, שהפכה לסמל המודרניזציה העירונית. לצד טענות שרבים בתחום כבר משמיעים, בעניין הבעיות התרבותיות והכלכליות שיוצרים מתחמי מגדלים, מבקש הפרופ' שבכל פעם שאנו חולפים על פני מגדל מגורים עירוני נזכור את הנתון שלפיו "בניו יורק, הבניינים עצמם אחראים כיום על 60% מפליטת הפחמן".
לוידלר שער שיבה לבן ומרשים, שמוסיף למראה המכובד וחמור הסבר שהוא מקפיד להפגין. לפי הרצינות שבה התנהל הראיון, הקטסטרופה האפוקליפטית אמורה לקרות ממש בימים הקרובים. הוא אינו חוסך את דעותיו על הסכנות בגלובליזציה, על כך שכולנו אוכלים את אותה קציצה, לובשים את אותם מותגים, גולשים באינטרנט אחד ורואים את אותן תוכניות ריאליטי בטלוויזיה, רק בשפה שונה.
למה לא להכיר בעובדה הפשוטה שאדריכלות דומה בכל העולם, וכולנו נחיה במגדלים מחופי זכוכית?
"מגדלים יכולים להיות פתרון טוב למעמד גבוה בהקשר מסוים, אבל לצדם יש גם מגדלים שהחליפו צורות חיים של חברות באנושות אשר ידעו איך ליצור במקום שבו חיו ולשמור על הסביבה והאקלים. בבייג'ינג, למשל, אנשים התגוררו בבתים פרטיים קטנים בסמטאות צרות במשך מאות שנים. הם לא כללו שירותי סניטריה טובים או מים באיכות טובה, אבל הפתרון הפשוט של הממשלה הסינית היה למחוק את כל השכונות ולהעביר את התושבים למגדלים.
"אין לי זכות להגיד לעם הסיני מה טוב או רע לו, אבל הניסיון שלי ממעקב אחרי מה שקרה באירופה ואמריקה מצביע על צפי לתוצאות נוראות. פעולה כזו צריכה להתבצע לאחר ששואלים מה זה עושה למשפחות הללו, לצורת החיים המסורתית, לקשרים בין קהילות. אני בעד פיתוח, אבל לא כארוחה מלאה, אלא בביסים קטנים, לאט לאט".
באיזה סוג בניין אתה גר בניו יורק?
"אני עצמי גר בניו יורק בקומה ה־14 בבניין גבוה. איני יודע לומר אם זה נכון או לא נכון. כך בחרתי. הכל קשור לקונטקסט החברתי־תרבותי שלי".
לצד הקשר שהוא קובע שצריך להיות בין האדריכלות לחברה ולסביבה, גם הזמן הוא ממד חשוב לפרופ' וידלר. הבעיה לדעתו אינה המגדל עצמו, אלא שלא נותנים לאדריכלים זמן לתכנן ובעיקר לחקור את המקום, ולכן האדריכלות הופכת לדבריו למוצר בינלאומי זהה, ללא קשר לחברה ולמקום שעבורם מתכננים.
לא צריך עיר במדבר
"השפה" האדריכלית על פי פרופ' וידלר מורכבת מחומרים מתחדשים כדוגמת במבוק במקום עצים, שחלקם מיובאים מברזיל ומחסלים בשבילם ג'ונגלים. הפתרונות למכת המגדלים שעליה הוא מצר הם לדבריו שורה של פעולות כמו העמדת הבניין בכיוון הנכון, מעטפת כפולה, חלונות לאוורור בעלי זכוכיות בידודיות, ובמילים פשוטות, "בתים אקולוגיים". הוא משווה בין בניינים למכוניות חשמליות והיברידיות, ומבהיר שכמותן גם עלותו של בניין אקולוגי גבוהה מהסטנדרט, אך הוא מחזיר את ההשקעה אחרי כמה שנים, שבהן עלות תצרוכת החשמל קטנה באופן משמעותי וכך גם פליטת הפחמן.
בינתיים אנחנו יושבים בלובי של מלון עזריאלי, שנבנה במגדל המרובע במרכז עזריאלי בתל אביב, בצהרי יום אביבי נעים. האור דולק, החלונות סגורים והמיזוג מקפיא. המיזוג, אני טוען בפניו, הוא האלמנט שהרס את האדריכלות ואת החברה. הוא האחראי על בזבוז האנרגיה הגדול ביותר בלחיצת כפתור קטנה, בעוד החום נפלט אל אחרים, אלו שעומדים שם מאחורי הזכוכית המשקיטה.
אז מה היה קורה אם אתה ואני היינו מנהלים ראיון ומזיעים קצת בבית השחי?
"לי לא אכפת להזיע. עם המיזוג הזה, רוב הסיכויים שאני אצא מפה חולה".
עם זאת, אני מזכיר לו, המזגן הפך את המגורים בלב המדבר לאפשריים. לדוגמה בדובאי, עיר המגדלים והפנטזיות האדריכליות שמרתקת היום אדריכלים מכל רחבי העולם, למעט את פרופ' וידלר. "אני לא מבין בכלל, למה צריך לבנות עיר בלב המדבר? למה לא להפנות את המשאבים לאפריקה, במקום לבנות ארמונות תענוגות. אני רואה מה שקורה שם ובוכה", הוא מספר.
התרשמת שגם בתל אביב נעשות טעויות בתחום הזה?
"אינני מעוניין לחוות את דעתי על סמך שלושה ימי ביקור בתל אביב, אבל בכל זאת אפשר להתרשם כי הארכיטקטורה בתל אביב משקפת את האופי המאוד תוסס ומתפתח של החברה בעיר. ניכר שיש התאמה בין ההתפתחות העירונית שבאה לידי ביטוי בבנייה, לבין האופי של החברה כחברה מתפתחת, נמרצת ופעלתנית. לו הייתי יכול להקדיש יותר זמן, הייתי שמח לחקור את תל אביב בצורה מעמיקה הרבה יותר".
