The Hi-Tech Effect"קורות החיים לא מספיק יוקרתיים- זה לא טכניון, האוניברסיטה העברית או 8200"
The Hi-Tech Effect
"קורות החיים לא מספיק יוקרתיים- זה לא טכניון, האוניברסיטה העברית או 8200"
כך אמר משה פרידמן מנכ"ל ומייסד קמא-טק בפאנל על גיוון בהייטק, שילוב אוכלוסיות חדשות ועידוד יזמות. בשיחה בהנחייתו של עומר כביר השתתפו גם: מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית-משותפת בארגון צופן, עידן טנדלר, יו"ר ומייסד Place-IL וגל אלג׳ם, מנכ״לית QueenB
כיצד מייצרים שיווין הזדמנויות לכל המגזרים ומכשירים אוכלוסיות נוספות, והאם גיוון תעסוקתי הוא המפתח לצמצום המחסור בעובדים בענף? פאנל בהנחייתו של עומר כביר, כלכליסט ובהשתתפותם של משה פרידמן, מנכ"ל ומייסד קמא-טק, מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית-משותפת בארגון צופן, עידן טנדלר, יו"ר ומייסד Place-IL, וגל אלג׳ם מנכ״לית QueenB, ניסה לענות על שאלות אלה. הפאנל נערך כחלק מסדרת כנסי האונליין The Hi-Tech Effect של כלכליסט ומובילאיי.
כאשר מדברים על הייטקיסטים במגזר הערבי שומעים על בעיות בקורות החיים. כלומר ערבים נאלצים לשנות את שמם בקורות החיים. היכן טמונה הבעיה של המגזר בתחום זה?
ג'לג'ולי: "הבעיה אינה בשם, אלא בעובדה שקורות החיים לא מספיק עבים עבור חברות ההייטק. במובן זה אין מספיק ניסיון של בוגרי מקצועות ההייטק הערבים – וחברות מסתכלות על ניסיון. ניסיון אין פירושו בהכרח ניסיון תעסוקתי, מדובר גם בניסיון צבאי ביחידות מסוימות, מספיק בפעילות התנדבותית – וזה לא קיים בקרב בוגרים ערבים רבים. בוגר ערבי מסיים תיכון ומקסימום לומד שנה לפסיכומטרי- אין לו את טווח השנים שיש לבוגר היהודי. כאן נוצרת בעיה וכאן תפקידנו – לסייע לבוגרים ולתת להם את הכלים, מה שמכונה SOFT SKILLS כדי להשתלב בתעשיית ההייטק כך שהגשת קורות החיים תהיה באמת אירוע שניתן להסתמך עליו".
האם זה נכון גם להייטקיסטים ערבים שסיימו מוסדות אקדמיים כמו הטכניון?
ג'לג'ולי: "זה נכון, ואני רוצה לומר שלא מזמן פגשתי מישהו שהיה בכיר בסטארט-אפ שהיה דוקטור בטכניון, עסק רבות במחקר בטכניון, אבל כאשר הוא הגיע לסטארט-אפ אמרו לו שהוא בעצם ללא ניסיון – ורק בגלל כישוריו המעולים הוא התקבל. זו דוגמה שאינה מעידה על הכלל ואנו רוצים לשנות את המצב".
כיצד מתמודדים עם הקושי הזה?
ג'לג'ולי: "אנו מפתחים תוכניות רבות בשיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית, ובעיקר עם התעשייה. תכניות הכשרה, סיוע בהשמה, אנו בקשר עם חברות הייטק רבות ויש לנו גם תכניות התמחות שאנו מציעים לבוגרים – זהו מגוון רחב של תכניות כדי לסייע למועמד להתקבל בתעשייה. עבודתנו אינה קלה והיא דורשת שותפויות ורצון טוב מצד חברות ההייטק. זה האתגר הגדול, היכולת לשכנע חברת הייטק לבצע ויתור עבור גיוון, כאשר היתרון הוא בהמשך קבלת כוח אדם יותר מקצועי ויותר אפקטיבי".
כנראה שיש פחות הייטקיסטים חרדים שלמדו בטכניון מבני המגזר הערבי שלמדו שם. הבעיה דומה גם במגזר החרדי?
פרידמן: "הבעיה שלנו יותר קשה. מספר הסטודנטים הערבים בטכניון מתקרב לרבע או שליש מהלומדים למיטב ידיעתי, אבל בטכניון אין כמעט חרדים. רוב החרדים, בדרך כלל נשים, לומדים בסמינרים חרדיים והלימודים הם לימודי הנדסאים, מה שנחשב בתעשייה לרמה נמוכה. מדובר על כאלף נשים בשנה, במדינה בה מספר בוגרי לימודי מקצועות המחשב הוא באזור הששת אלפים בשנה. עוד אלף נשים –יגדילו את הזרם שנכנס להייטק הישראלי בעוד 15%, זה מספר עצום. הבעיה היא שקורות החיים לא מספיק יוקרתיים, זה לא טכניון, לא האוניברסיטה העברית ולא 8200- אלא סמינר בית יעקב החרדי. בדרך כלל ההייטק לא רואה את הנשים האלה כי הוא רגיל לקבל קורות חיים ממקומות מאוד מסוימים, לכן עבודתי היא לבוא לחברות ולומר להן שיש כאן מאגר אדיר של טאלנטים. כפי שחברות הייטק מפתחות מוצר חדשני, כך הן צריכות להשקיע חשיבה חדשנית בחיפוש של הטאלנט. בנינו תכנית ביחד עם מובילאיי, אינטל, מייקרוסופט, ובוגרות שלנו נכנסות לעבוד בחברות. אנו מכניסים מדי שנה כ-300 חרדיות לחברות ההייטק הטובות בישראל, בוגרות בית יעקב – ואנו קוראים לעוד שותפים לגלות טאלנט מדהים".
ואם מדברים על נשים, מה אתם עושים בארגון QueenB?
אלג׳ם: QueenB היא עמותה של נשים צעירות ונערות. העמותה הוקמה על ידי נשים, ונשים, גיוון וכמובן הכלה הם דברים שבאים ביחד. ראשית, חשוב לציין שאנו עמותה דו לשונית של נשים יהודיות וערביות, אך היא גם עמותה של נשים חילוניות וחרדיות – כולן ביחד. לא קל לעבוד עם כל כך הרבה אוכלוסיות ביחד וזו המציאות שבה כולנו חיים וחיות כאן בישראל. זה מדהים שבחברה האזרחית אנו יודעות כיצד לעשות את זה – התעשייה היא מנוע של הדבר הזה ואין פלא שחברות כמו מובילאיי שותפות של קווין בי עוד מהקמתה. ומובילאיי אינה היחידה ששותפה, יש גם את מייקרוסופט וווסטרן דיגיטל ואני מסכימה עם האמירה שההתחלה היא קשה".
"קשה להכניס גיוון, קשה להכניס שינוי, כי יש מורכבות שקיימת בחברה – ולנו יש משימה להפנים את המורכבות ולהטמיע אותה בתעשייה. בתוך העמותה קשה לעבוד עם אוכלוסיות כה רבות, האתגר מורכב, אבל ההצלחה משכפלת את עצמה, כי זה מוכיח את עצמו. הדרך להגיע להצלחה היא להתחיל מלמטה. למשל, מתנועת נוער ללימודי תיכנות לנערות. זה חייב להתחיל בגיל צעיר. אנו מתחילות עם נערות מכיתה ח' ומגיעות עד כיתה י"ב. כיום אנו גם מסייעות לנערות להיכנס לתעשייה, וזה קשה כי אנו בתקופת מיתון וכמובן שגם אלה אוכלוסיות שיותר קשה להן להיכנס, אבל עלינו לעורר השראה, להעצים. לימודי הנדסה ומדעי מחשב אינם קלים וצריך לדעת כיצד לקחת את ההשראה הזאת למקום מעשי, תמיד יש לימוד והבנה של מה חשוב לנו, על מה יש לשים דגש וכיצד אנו משתמשים בטכנולוגיה כדי לעשות זאת".
אתם פועלים מתוך התעשייה כדי לאפשר שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג – כיצד אתם עושים זאת?
טנדלר: "אנו באים מהצד של התעשייה. אני יזם בתחום הסייבר וכאשר אני מסתכל על הנתונים אני רואה שהם די מפתיעים – לפני כמה חודשים היו 15 אלף משרות פנויות בהייטק הישראלי, כעת, אולי בעקבות המשבר, יש קצת פחות אבל עדיין יש אלפי משרות פתוחות שלא מצליחים לאייש. המשמעות היא שאם לא נצליח לאייש אותן בישראל אנו נצטרך לאייש אותן בחו"ל והמשמעות אינה טובה לישראל- לא בהיבט העסקי ולא בהיבט החברתי. כשאתה מסתכל על העבודה המדהימה שנעשית בישראל בתחומי הכשרת האוכלוסיות שעד כה לא היו חלק מההייטק הישראלי אז אתה רואה אוכלוסיה חרדית, ערבית, מהפריפריה ואוכלוסיה אתיופית ודרוזית – אלה אוכלוסיות שיש בהן הרבה טאלנט שיכול להיכנס להייטק ולתת ערך אמיתי לחברות קטנות, גדולות, ציבוריות – אבל כאשר אתה מסתכל על המספרים – הם לא שם".
מדוע האוכלוסיות האלה לא בהייטק?
טנדלר: "אנו מאמינים שיש חסמים שמונעים מחברות ההייטק לגייס אוכלוסיות בתת ייצוג בקנה מידה נרחב. הבעיה הראשונה היא שיש מגוון גדול של הכשרות ופעילויות ולחברת הייטק קשה להתמודד עם זה. מטרתנו היא לרכז, כלומר לקחת את הפעילות שיש בחברה האזרחית ובאקדמיה, לבוא לחברות הייטק ולהציג בפניהן את האפשרויות שעומדות בפניהן לגיוס אוכלוסיות בתת יצוג. הבעיה השניה היא בעיית האיתור- אנו מתפלאים שאיננו מצליחים לאתר את הטאלנט כי אנו מורגלים בפרקטיקות שמכוונות לאיתור של טאלנטים מ-8200. הבעיה השלישית היא בעיית הג'וניורים: לא משנה כמה הם מוכשרים, הם מגיעים עם קורות חיים ריקים ונופלים בשלב הראשון של המבחנים ובראיונות עם ראשי הצוותים – לכן אנו רוצים לשתף פעולה עם חברות הייטק כדי לאתר טאלנט, לסנן אותו ולהכניס אותו למודל של התמחות".
רקע על הסדרה The Hi-Tech Effect
במהלך חודש נובמבר קיימו כלכליסט ומובילאיי סדרת כנסי אונליין בהם נדון בהשפעות ההייטק הישראלי על החברה, הכלכלה והסביבה. סדרת המפגשים תעסוק באבני הדרך שהובילו את תעשיית ההייטק המקומית ומיצבו אותה כמנוע כלכלי וכשחקנית משמעותית בחוסן החברתי של ישראל וכענף שמקדם שינויים ומוביליות כלכלית וצמיחה ארוכת טווח.
