ועידת התחזיותהמפקח על הבנקים: "יש לנו צעד מוכן להפעלה נגד הלוואות הבלון של קבלנים"
ועידת התחזיות
המפקח על הבנקים: "יש לנו צעד מוכן להפעלה נגד הלוואות הבלון של קבלנים"
דני חחיאשוילי אמר בוועידת התחזיות 2025, כי הוא עשוי להגביל את העסקאות שבהן רוכשי דירות משלמים רק 10% או 20% מראש, אך הוא עדיין בוחן כיצד הצעדים שביצעו הבנקים בנושא משפיעים על השוק. עוד אמר כי "יש גופים פיננסיים בינלאומיים שבוחנים אפשרות להיכנס לישראל״
"יש לנו צעד מוכן שנוגע להלוואות הבלון הגדולות שהקבלנים מעניקים לרוכשי הדירות, אבל עדיין לא החלטנו אם להפעיל אותו. אנחנו מנסים לראות איך השוק יתפתח בהקשר הזה", כך אמר דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס.
בשיחה עם עירית אבישר מכלכליסט התייחס חחיאשוילי, בין השאר, לצורך לאשר את רכישת ישראכרט על ידי קבוצת דלק לנוכח הסדרי החוב שביצע בעבר בעל השליטה יצחק תשובה; לריבית הנמוכה מדי שמקבלים לקוחות הבנקים על העו"ש; ולאופן שבו הוא מנסה לתמרץ העברת יותר כספים מהעו"ש לפקדונות.
הבוקר דירקטוריון ישראכרט החליט להעדיף את הצעת דלק לרכישת החברה, ויש עוד מכשול בדרך והוא לקבל מכם היתר שליטה. האם העובדה שלתשובה יש עבר של הסדרי חוב ימנע ממנו לקבל היתר?
"אנחנו בשלב של בדיקת הגופים השונים שהגישו בקשה לרכישת ישראכרט – קבוצת תשובה, מנורה ובנק ירושלים. כל אחד מהגופים האלה דיבר איתנו. אנחנו כן בתהליך של כמה חודשים עם כל אחד מהן. הקריטריונים מבחינתנו זה החוסן הפיננסי, היושרה האישית והעסקית של כל אחד מהגופים, וכמובן הסדרי החוב. זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים. נבדוק את הסוגיות האלה, ונראה מה ייצא בסוף".
זה לא קו אדום שיש למישהו עבר של הסדרי חוב?
"לכל קריטריון יש משקל והוא נכנס לשקלול. זה אחד מהדברים החשובים שאנחנו מסתכלים עליהם".
בוא נדבר על נושא צרכני כואב. עניין הריבית על העו"ש. רק למשקי בית יש קרוב לרבע טריליון שקל בעו"ש. מי זה האנשים שיש להם כל כך הרבה כסף בעו"ש?
"ניסינו להבין מה עומד מאחורי הסכום הזה של רבע טריליון. לפני שנתיים, כשהתחילה עליית הריבית, בעו"ש של הציבור היה סכום הרבה יותר גבוה של חצי טריליון שקל - יותר מ-60% מהיתרות של הציבור הוחזקו בעו"ש. היום זה עומד על 30%, אז רואים ירידה.
"אנחנו מסתכלים גם לאן הכספים הולכים. בשנה האחרונה 26 מיליארד שקל של הציבור הלכו לקרנות כספיות, 10 מיליארד הופנו לפיקדונות ושמונה מיליארד שקל הגדילו את העו"ש. הציבור עובר יותר ויותר למקומות השקעה אחרים בסכום שנותר לו, כש-30% מהיתרה נותרת בעו"ש.
"יש כמה צעדים שעשינו בתחום הזה, ואנחנו עדיין חושבים אם יש עוד צעדים נוספים שכדאי לעשות. אבל בסופו של דבר הצעד המרכזי שצריך לעשות זה לקדם את התחרות".
בקיץ ביקשתם מהבנקים להציג לכם תוכנית איך משפרים את הריביות ומעבירים את הכסף מהעו"ש לפקדונות. אתה מרוצה מהתוכניות שהוצגו לכם ומהיעדים?
"בסך הכל כשאנחנו מסתכלים על רמת הריבית שהבנקים משלמים ביחס לריבית במשק וגם בהשוואה בינלאומית היא בהחלט סבירה. אנחנו לא במקום הכי גבוה בעולם, זה יכול להיות יותר גבוה אבל זה סביר. הצד השני נוגע לצורך לעודד את הלקוחות ולהניע אותם לפעול. זה לא מספיק כי הלקוחות לא זזים. כן עשינו צעדים משלנו. פרסנו את כל המחירים של הפקדונות של הבנק, ופרסמנו מידע על קרנות כספיות ושוק המק"מ. כל זה יוצג באתרי הבנקים והלקוחות יוכלו לבחור".
האם בסוף כל הצעדים האלה מספיקים או שבשלה העת שתבצעו צעד נוקשה יותר ותצאו בהנחיה רגולטורית?
"הצעדים שאנחנו מאמינים בהם הם לטווח ארוך, להגביר את התחרות בעולם הפיקדונות, וזה הצעד הכי נכון. אנחנו כן שומעים את הדיון הציבורי גם עכשיו, והצעדים שננקטו לפחות לטווח הקצר לא מספיקים. לכן אנחנו חושבים אם יש צעדים לטווח קצר שצריך לעשות ויושבים עליהם בימים אלה".
אחד היעדים שהצבת לעצמך הוא הקלות ברישיון בנקאי כדי שגופים חוץ בנקאיים גם ייכנסו לתחום הפיקדונות. פרסמתם דו"ח בנושא, ואז האוצר הודיע שהוא מקים ועדה ממשלתית. למה צריך עוד ועדה? הם לא סומכים עליכם?
"פרסמנו את הדו"ח אחרי שיח עם הרגולטורים השונים, עם האוצר ועם השוק. הצעדים שהמלצנו עליהם בדוח הביניים מחייבים חקיקה, אולי דיון רחב יותר עם כל הרגולטורים האחרים, ולכן אני רואה בוועדה הבינמשרדית המשך ישיר של הדו"ח שלנו. הוקצב לוועדה זמן קצר. הדיונים מתקדמים בקצב מהיר, ואני מקווה שנצא גם במסגרת הוועדה הבינמשרדית עם בשורה לציבור. הצעד הזה כן יוצר עניין גם בקרב הגופים החוץ-בנקאיים וגם בקרב גופים מחו"ל".
אתה יכול להרחיב לגבי גופים מחו"ל שמתעניינים בכניסה לישראל?
"יש גופים שמתעניינים ואומרים שבעקבות הצעד שלנו יש אפשרות להיכנס לישראל. אנחנו מקווים שכן נראה את הגופים האלה. גם את הגופים המקומיים פה, וגם גופים אחרים".
אחד הנושאים שמטריד אתכם הוא נושא האשראי לענף הנדל"ן והלוואות הבלון שהקבלנים מסבסדים לרוכשי הדירות. הבנקים אומרים שהם מקפידים על חיתום. אז מה מטריד אותכם?
"יש שני סוגים של עסקאות שרואים בשוק – עסקאות של הלוואת בלון שהבנק מעורב בה, ואז על פי הנחיות שלנו עושה חיתום מלא ללקוח כאילו לקח משכנתא. לעומת זאת, יש עסקאות שהבנקים פחות מעורבים בהם והלקוח משלם 10% ואת היתרה משלם בסוף. מה שמטריד בהקשר הזה נוגע לירידות מחירים – מה יקרה אם הלקוחות לא יוכלו לשלם את ה-90% או ה-80% שהם התחייבו להם?
"הנחינו את הבנקים להסתכל על מסגרות האשראי שניתנות לפרויקטים ואם צריך להתאים אותן, אם צריכים להחזיק יותר הון כנגד הסיכון. פנינו לבנקים וביקשנו שהם יעשו את הניתוח. יש לנו צעד שיכול לעצור את העסקאות, אבל אז יפגע בלקוחות שזה כן טוב להם, ולכן רצינו שהגמישות תישאר בידי הבנקים ונתנו להם לקבוע את המגבלות הפנימיות. כולם קבעו מגבלות. אנחנו רוצים לראות עדיין איך הצעד שהבנקים עשו משפיע על השוק, וכן יש לנו צעד שהוא מוכן עוד לא החלטנו אם להפעיל אותו. אנחנו מחכים לראות איך השוק יתפתח".
אנחנו מצפים לראות הקשחה כלשהי בהקשר הזה?
"יש פה שאלה של ניהול סיכונים. אנחנו משאירים את זה בשלב זה לבנקים. גם אם יש הקשחה היא בעולם של ניהול סיכונים, לא הקשחה מוחלטת".
