הדבר הגדול הבא"היתרון הישראלי הוא בפיתוח של טכנולוגיות חדשניות לעיר החכמה"
הדבר הגדול הבא
"היתרון הישראלי הוא בפיתוח של טכנולוגיות חדשניות לעיר החכמה"
"לדאטה שנאסף בטכנולוגיות המשמשות את ה־Smart City וה־Mobility כבר יש השפעה על תעשיית הביטוח", אמרה דינה פסקא־רז מ־KPMG סומך חייקין. "האתגרים הגדולים בתחומים אלה הם ברגולציה", התריע אורי ישראלי מ־Magenta Venture Partners. "סטארט־אפים חייבים לשלוח זרועות למספר שווקים, ולא להתמקד בתחום צר", ייעץ רועי בר־קט מאינטל קפיטל, ויובל כהן מ־Stage One Ventures הוסיף ש"אחד היתרונות שלנו בנושא הוא ביכולת לעבד כמויות עצומות של מידע"
ההזדמנות לשנים הבאות היא הממשק בין ערים חכמות למוביליטי, כך אמר אורי ישראלי שותף מנהל ב־Magneta Venture Partners במסגרת מושב The Next Big Thing של "כלכליסט" ו־KPMG סומף חייקין שהתמקד בתחום ה־Smart Cities ו־Mobility.
לדברי ישראלי "מצד אחד העיריות רוצות לעזור לתושבים וצריכות את הדאטה, איסופו ולדעת לנתח אותו כדי להעניק את השירותים הטובים ביותר. מצד שני בתחום המוביליטי רואים את נושא הקישוריות הנדרשת בשביל להביא את אותו הדאטה".
לדאטה שנאסף כבר יש השפעה על תעשיית הביטוח ותעשיות נלוות, הוסיפה דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה וראש מערך המיסוי הבינלאומי ב־KPMG סומך חייקין. היא הוסיפה כי "בעתיד נראה רחפנים שיישאו אדם אחד עד שניים וינצלו את המרחב האווירי מעל פני הקרקע לריחופים קצרים יחסית וכן כי בעקבות הטרנד הסביבתי נראה יותר מכוניות חשמליות ופחות דלקים מזהמים".
לדברי יובל כהן, שותף מנהל, Stage One Ventures אם השנים הראשונות של התפתחות תחומי המוביליטי והערים החכמות עסקו בזיהוי הולך הרגל או הרכב לפי מיקום הרי ש"השנים הבאות יתמקדו בנושא הקישוריות: איך אותו הולך רגל או מכונית מתקשרים עם הסביבה, עם המכונית הסמוכה או הרמזור".
החסמים והאתגרים של תחום ה־Smart City וה־Mobility הם הרגולציה, התשתיות והארגונים הגדולים והאיטיים המאפיינים את התחום. "אלה שני תחומים שיש בהם התערבות רגולטורית והם גם תחומים של הרבה תשתיות שדורשים אישורים של הממשל. מדובר בתהליכים של גופים גדולים, בעיריות לא קל להזיז דברים, ובטח שלא ברמה המדינתית", אמר ישראלי.
גם עיריות וגם חברות הרכב הם גופים מאוד מסורבלים שבהם תהליכים אורכים זמן רב, הסכימו הדוברים. "מלבד נושא התכנון והרגולציה מה שמאפיין את חברות הרכב הגדולות זה שהן גופים נורא כבדים עם המון תתי מחלקות — צריך ווייז בשביל לנווט בארגון על מנת להבין מי האדם הנכון לפנות אליו בשביל להוביל דרכו שינוי", אמרה פסקא־רז. בנוסף, לצרכנים יש חסמים פסיכולוגיים בשימוש במכוניות חכמות. "אם הרכב האוטונומי של גוגל שרט מישהו ברגל בפאלו אלטו אז כולם נזעקים. אבל כל יום נהגים אנושיים בעולם מעורבים בתאונות דרכים ואנחנו ממשיכים הלאה", אמרה.
לדברי רועי בר־קט, מנהל הפעילות של אינטל קפיטל בישראל, שני השווקים מאוד גדולים עם פוטנציאל גדול לדיסרפשן, אמר בר־קט. "לדעתי הדרך של סטארטאפ להתגבר על המסע הארוך והמאתגר הזה היא לשלוח זרועות גם בשווקים נוספים ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. המשמעות היא שאם לדוגמה חברה מפתחת סנסור שמיועד לכלי רכב אך אפשר ליישם אותו גם בדברים אחרים — זה מפזר סיכונים ובונה עבור החברה הרבה אפשרויות. אלה דברים שאנחנו כמשקיע מחפשים בסטארטאפים שפועלים בעולמות התוכן הללו".
לדברי כהן בישראל, למרות שיש הרבה חברות מאוד טובות בפיתוח של טכנולוגיות לוקח יותר זמן לאמץ אותן. "כשאני מסתכל היום על הבעיות הבוערות במרחב המטרופלינים הגדולים בישראל מדובר בתחבורה נטו, ברמה הכי בסיסית שלה, אני לא מדבר על תחבורה חכמה", אמר כהן.
המתח בין התפתחות הטכנולוגיה לבין החדירה לתחום הפרט של האזרחים ימשיך להתקיים, אמר ישראלי: "יש מדינות שיותר מחמירות, יש אוכלוסיות שזה יותר רגיש אצלן אבל בסוף יצטרכו להחליט מה יותר טוב: האם יותר נוח לקבל שירותים טובים יותר עבור כלל האוכלוסיה — או להגביל את אותם גורמים מלחדור לפרטיות. יש פתרונות טכנולוגיים שיכולים לעזור, גם בישראל, אבל המתח הזה יישאר".
לטענת כהן המלחמה של הנוחיות מול הפרטיות כבר הוכרעה לטובת הנוחיות: "את הצעד של לוותר על פרטיות כבר עשינו, ובמגזרים שונים שהם לא פחות חשובים כמו המגזר הפיננסי, רשתות חברתיות, בריאות ודיגיטל".
על השאלה היכן נמצא היתרון היחסי של ישראל בשני התחומים השיב בר־קט כי "היכולת שלנו לייצר את הטכנולוגיות היא חזקה, ותמיד היתה. יש לנו גם יכולת יוצאת דופן בלבוא ולקחת את הטכנולוגיות ולהשית אותן בצורה מאוד משבשת בתעשיות של אוטומוטיב ועיר חכמה; וכן לפעול בצורה יצירתית".
כהן סבור כי היתרון של ישראל נמצא בתחום הסנסורים, יחידות הקצה ויכולת עיבוד הנתונים: "יש ידע מאוד גדול בישראל. היא תמיד היתה טובה בתעשיות האלה של מוליכים למחצה וביכולות לפתח רכיבי חומרה חזקים מאוד. הצד השני זה יכולת טיפול בכמויות מידע מאוד גדולות, וזו תוצאה של ידע שנצבר על פני שנים, חלקו גם ידע צבאי. צריך את החומרה עצמה בשביל להיות מסוגלים לטפל במידע הזה", סיכם.
