כנס ביטחון המזוןחיים גבריאלי, יו"ר דירקטוריון תנובה: "ללא ביטחון מזון, לא יהיה לישראל ביטחון לאומי"
כנס ביטחון המזון
חיים גבריאלי, יו"ר דירקטוריון תנובה: "ללא ביטחון מזון, לא יהיה לישראל ביטחון לאומי"
לדברי גבריאלי בכנס ביטחון המזון של כלכליסט: "במצב בו ישראל נמצאת כיום, אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו להמר על ביטחון המזון של עשרה מיליון אזרחים"
"אנו במלחמה, איננו עומדים בקצב האירועים הבטחוניים. זוהי מלחמה ואף אחד לא יכול להתעלם מהאירועים שקרו לפני יומיים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנותרה לי כדי לומר - החברה הישראלית בנקודת רתיחה. זה מסוכן לחוסן הלאומי שלנו. האירועים שקרו בשדה תימן ובבית ליד, אסור שיקרו. לקיחת החוק לידיים היא שילוב מסוכן המובילנו לכאוס ולאנרכיה ומדינת ישראל זקוקה להנהגה שתעצור זאת. אנו במלחמה ברגע זה, עלינו לגלות אחריות משני הצדדים, גם של מי שקורה למרי אזרחי וגם של מי שפורץ לבסיסים. בימים אלה, כולנו מדינת ישראל". כך אמר חיים גבריאלי, יו"ר קבוצת תנובה בכנס ביטחון המזון של כלכליסט.
לדברי גבריאלי: "אתחיל בסיפור: מי יכול להגיד לי כמה ביצים נכנסות במטוס נוסעים? או ליתר דיוק בתא נוסעים? חצי מיליון ? מיליון ? מיליון וחצי? הבה ושימעו סיפור, סיפור כזה של הטסת ביצים בתא נוסעים נשמע לכם הגיוני? בישראל? במאה העשרים ואחת? אז תשמעו. ערב אחד ממש בתחילת הקורונה נכנס אלי בשעת ערב מאוחרת, מנכ״ל תנובה דאז ואומר לי – "חיים, יש בעיית ביצים. לא יהיו ביצים לקראת פסח - אני חשבתי שהוא צוחק. לא הבנתי מה הבעיה. אז הוא ענה שיש בעיה בשרשרת האספקה הימית. אין אוניות תובלה. וייקח חודשים עד שיגיעו ביצים לארץ. אמרתי – אוקיי, מה אנחנו יכולים לעשות? הוא ענה – "להטיס ביצים במטוס מאוקראינה. ביררנו כמה ביצים אפשר להטיס מאוקראינה במטוס אחד - יש את בטן המטוס, יש את התאים מעל הכיסאות ויש את הכיסאות עצמם עם חגורות בטיחות לקרטונים. " הסביר גבריאלי: "וכך---- נחת בישראל מטוס מלא בביצים במקום בנוסעים ואם הסיפור הזה לא היה אמיתי, זה היה מצחיק. אבל הוא אמיתי. זו רק דוגמא אחת לחשיבות העצומה של ביטחון המזון בחיים שלנו. ואם תהיתם - הובלנו 600,000 ביצים".
לדברי גבריאלי: "אז איך הגענו עד הלום, אתם שואלים? כולם יודעים שישראל היא מדינת אי. והסיפור האבסורדי הזה ממחיש את האחריות של תנובה לביטחון המזון גם במצבים שאין מדיניות סדורה בנושא. הרי ברור לכולנו שמבצע כזה לא יכול להיות אפקטיבי לטווח ארוך ותפקידה של המדינה - לדאוג לשרשראות אספקה קבועות ולייצור המקומי. ועכשיו אני רוצה לקחת אתכם ארבע שנים קדימה מאז סיפור הביצים שלנו, לשנת 2024. אנחנו כבר למעלה מתשעה חודשים במלחמה הארורה, שהפכה למרבה הצער לשגרת החירום שלנו. ראינו את ההתגייסות האדירה של החברה האזרחית מהיום הראשון של המלחמה לסיוע לכל מי שרק אפשר. לחיילים, למפונים, ולפצועים. אתם יודעים שאנחנו הישראלים יודעים להתגייס במהירות לכל משימה ולסייע זה לזה בכל צרה. וגם תנובה התגייסה ותרמה מאות טונות של מוצרים. אני חושב שהטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו לא רק חשפו את עקב אכילס של ישראל בכל מה שקשור לביטחון לאומי, אלא גם הדגישו עד כמה ביטחון המזון הוא קריטי אצלנו.
"אני בטוח שכולכם זוכרים שאחד הדברים הבולטים שהתרחשו בראשית המלחמה הוא ההתגייסות להאכיל את כולם. לאחר השבעה באוקטובר הרבה מאוד מסעדות הפכו לחמ"לים, מטבחים הסעידו המונים, ואזרחים רבים התנדבו לסייע, לספק ולהוביל מצרכים ומנות בעיקר לשטחי הכינוס. ההתגייסות של האזרחים המתנדבים למטבח התרחשה באופן מאוד טבעי, כי אוכל הוא צורך חיוני. אוכל הוא שווה ביטחון. רק ששוב בתוך כל ההתגייסות המופלאה הזו, משהו היה חסר; הארגון מלמעלה. היעדרה של המדינה הורגש, בעיקר בתחומים כמו תכלול, תכנון ושינוע".
שי כהן, CINO ומנהל ההשקעות של תנובה, אמר כי החברה "מספקת היום כ-75% מהמוצרים המפוקחים במדינת ישראל וזה נובע מהשקעות מאסיביות בנושא. אנחנו משקיעים בחדשנות ובפודטק, והתובנה המרכזית היא שנדרשות השקעות בימי שגרה ולא בימי קיצון. תובנה נוספת היא שהגבול עובר איפה היכן שעוברת הרפת הראשונה, הסטארט-אפ הראשון ומפעל המזון ומכוני המחקר הראשונים, ואם לא נדע לייצר ביטחון והמשכיות של תפקוד השרשראות - גם של האקדמיה וגם של החקלאות וגם של התעשייה - לא יהיה בטחון מזון. אנחנו תומכים בצפון בין היתרבאמצעות חממת הפודטק מהמתקדמות בעולם שנמצאת מספר חודשים מחוץ לקריית שמונה וממשיכה לפעול בנחישות ראויה לציון"
