כנס האיקומרס"בדיוק סיימנו לבנות חנות חדשה ויפה, אבל חיילים היו צריכים מקום לישון בו"
כנס האיקומרס
"בדיוק סיימנו לבנות חנות חדשה ויפה, אבל חיילים היו צריכים מקום לישון בו"
מחנות צמחי המרפא שהפכה לבסיס צבאי ועד מפעל המשקפיים בתל חי שמצא את עצמו תחת הפגזות כבדות של החיזבאללה: שלוש בעלות עסקים שנפגעו קשות בעקבות ה-7 באוקטובר סיפרו בכנס האיקומרס של Google וכלכליסט איך מתמודדים עם השפעות המלחמה וצומחים ממנו הלאה
"אחרי ה-7 באוקטובר העולם התהפך. מי שלא ימציא את עצמו מחדש, ולא יפעל כמו נמר, יתפוגג כמו הבתים בעוטף שנחרבו. לכן בעיני השאלה היא לא מה הממשלה חייבת לי, אלא מה אוליד מהמשבר", כך אמרה בכנס האיקומרס של Google וכלכליסט אסתר לחמן, מייסדת מותג הקוסמטיקה האורגנית ערוגות.
לחמן אמרה את הדברים בפאנל שהנחתה כתבת כלכליסט רוני דורי ועסק בשאלה איך עסקים קטנים שנפגעו באופן משמעותי כתוצאה מאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה מסוגלים לשקם את עצמם. בפאנל השתתפו פרט ללחמן גם גל דנון, מנכ"לית חברת התכשיטים Danon, ורונית פירסט, מבעלי מותג המשקפיים הבינלאומי Ronit Furst.
בעצם אין עסק בישראל שלא הושפע מה-7 באוקטובר ואצלכן היתה התלכדות נסיבות מיוחדת. רונית, איפה ה-7 באוקטובר תפס אותך?
רונית פירסט: "אנחנו מייצרים משקפיים בעבודת יד. המוצר עצמו מיוצר בסין, ובישראל מציירים עליו בעבודת יד ועושים את כל הפינישים, ההדפסות והחיתוכים. במשך 18 שנה המפעל שלנו היה בכפר גלעדי, ובחודש אוגוסט עברנו למפעל חדש ומודרני באזור התעשייה בתל חי. התלהבנו מאוד והיה לנו כיף, ואז קרה מה שקרה ב-7 באוקטובר והמפעל נסגר. יותר מחודשיים לא יכולנו לעבוד, וכל העובדים שלנו מקריית שמונה ומכפר גלעדי פונו ולא רצו להתקרב למפעל".
בתוך כך, נדרשת לנהל עוד חזית - הבת שלך חיה בעוטף בעפר עזה?
פירסט: "הבת שלי חיה עם בעלה והנכד שלי בקיבוץ כפר עזה. הם ניצלו ב-7 באוקטובר, אבל חמי וחמתי נרצחו בשבת בבוקר. אין לי יותר מה להגיד על זה. אלה החיים שלנו עכשיו".
אסתר, את יכולה לספר לי איפה תפס אתכם 7 באוקטובר.
אסתר לחמן: "אנחנו גרים במושב שובה, 4 קילומטר בסך הכל מעזה. זה תפס אותנו ב-6 בבוקר עם שישה ילדים. רצנו לממ"ד עם טילים מטורפים, כשבקושי שמענו אחד את השני. הילדים היו 12 שעות בממ"ד כשבכל פעם הרגשנו שהירי סוגר עלינו.
"אחרי 12 שעות החלטתי להוציא אותם מהבית בניגוד להוראות כוחות הביטחון. אז אמרתי לכולם ב-18:00 בערב להיכנס לרכב ולקחת את מה שהם צריכים כי הם היו עוד עם פיג'מות. אחר כך הסתבר שהייתי הראשונה שיצאה מהמושב, והכביש היה מלא בגופות ופצועים, כשלמקום עוד לא הגיעו אנשי זק"א. אני זוכרת את הכביש שהיה מלא במחבלים, ופשוט נסתי על נפשי עם שישה ילדים ברכב".
יש לך חווה אורגנית שבדיוק עמדה להיפתח.
לחמן: "אכן, יש לנו חווה אורגנית שאנחנו מגדלים בה צמחי מרפא, ויש לנו מפעל באופקים עם הרבה נשים שמועסקות בו. בדיוק סיימנו להקים חנות יפהפיה שבעקבות המלחמה הפכה לבסיס צבאי".
גל, ספרי לי איפה תפס את העסק שלך ה-7 באוקטובר?
דנון: "כמו כל המדינה, התעוררנו לתוך גיהנום, והיינו צריכים להבין מה עושים. היו ימים של דיונים, אם חוזרים לעבוד, ואחרי שלושה שבועות חזרנו לעבוד. אח שלי שהוא גם השותף שלי בעסק גויס למילואים, כך שהיינו אני והסמנכ"ל שלנו דניאל וחלק מהעובדים שהגיע טיפין טיפין. עם מי שהגיע ניסינו לאסוף את השברים ולהתחיל להבין מה עושים עם החיים שלנו ועם העסק, ואיך מתחילים להתאושש כי היה לנו ברור שאין ברירה. אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי ולתפקד בתוך הכאוס, הפחד והדיכאון שהיינו בו".
בוא נדבר על המבוגר האחראי שהזכרת. המדינה נוכחת באירוע הזה? היא עוזרת? יש יוזמות שעוזרות להתרומם?
דנון: "זה גם מה שאנחנו שאלנו את עצמנו. התחלנו לפתוח גוגל, לחפש, מאיפה מקבלים סיוע, ומה ההנחיות. הרגשנו שאנחנו מתנהלים עצמאית, ולא היה ברור מה עושים. בסופו של דבר, פנינו והגשנו בקשות לסיוע כלכלי וקיבלנו סיוע חלקי אחרי הרבה זמן. זה נורא מעצבן ומכעיס, והבנו שאין לנו על מי להסתמך. אף אחד לא יודע מה קורה, ואנחנו צריכים לקבל החלטות ולפעול בתוך מצב של כאוס".
איך הממשלה הזאת תיפקדה לעומת הטיפול במשברים קודמים שהיו?
דנון: "גם בקורונה זה לא היה מלהיב אבל לפחות בקורונה היה ברור יותר מה לעשות, איך להתנהל בתור עסק בתוך המדינה, וכאן במלחמה הזאת זה היה משהו כמו 'תסתדרו, תעשו מה שאתם יכולים ותנסו לשרוד', וזה מה שעשינו. אנחנו הישראלים יודעים לתפקד תחת לחץ וטראומה".
רונית, איך אתם חוויתם את הטיפול של המדינה באירוע?
פירסט: "ההרגשה היא כמו בכל דבר, שהכל לעומתי. אף אחד לא עוזר לך. אסתר דיברה על הצורך של עסקים להיוולד מחדש, וזה מאוד יפה, אבל זה קורה לנו כל כמה שנים. אני כבר מבוגרת והתעייפתי מהדבר הזה. אני רוצה שהמדינה שלי תעזור לי יותר בקלות. אני לא רוצה לעבור את כל הסיוט הזה פעם נוספת. אנחנו באופן אישי קיבלנו את מה שמגיע לנו, אבל ההתנהלות צריכה להיות טובה יותר לטובת אחרים".
בוא נדבר על איך מתרוממים ממשבר ואיך משווקים בתקופה כזאת. גל, ספרי לי קצת מה אתם עשיתם כדי להתרומם מהתקופה הזאת ולהציל את העסק. 7 באוקטובר קרה בדיוק לפני החודש הכי חזק של קניות בשנה.
דנון: "התקופה הראשונה היתה מלאה בסימני שאלה. כל הזמן שאלנו את עצמנו מה לגיטימי לעשות ומה לא. זה היה ברמה של מה נוח לנו כבני אדם לעשות כי עכשיו לצאת ולשווק הרגיש לא מתאים. איקומרס זה הרבה סושיאל מדיה, אבל אף אחד לא הרגיש נוח להשתמש במדיות האלה בימים הראשונים.
"אני עצמי עשיתי סטוריז בתקופה הזאת, לא כי אני עושה את זה בדרך כלל אלא כי הרגשנו שצריך את הקשר הבלתי אמצעי עם הלקוחות. פשוט חזרנו לעבוד בלי לפרסם יותר מדי ובלי מבצעים כאלה ואחרים. התחברנו לתחושה שאנחנו חיפשנו. להתחבר לביחד ולהרגיש גאווה ישראלית וציונות. בתור חברת תכשיטים יצאנו עם קולקציה שהיא ישראלית עם מגני דוד וחי ומפות של ישראל - וזה דיבר אל אנשים".
אסתר, ספרי על החנות שלכם שהפכה לבסיס צבאי.
לחמן: "אז באמת בדיוק סיימנו לבנות חנות חדשה ומאוד יפה על 120 מ"ר, אבל חיילים שנכנסו לשטח היו צריכים מקום לישון בו. אז אחרי שנתנו להם את החווה, הם נכנסו גם לחנות. כך המתלים של צמחי המרפא בחנות הפכו למתלים למגבות, והחיילים שלחו לי תמונות שלהם עושים ספונג'ה על הרצפה.
"מתוך הדבר הזה עלה הצורך של החיילים למשחה לשפשפות ולדוחה יתושים, בעצם בדיוק מה שאנחנו מייצרים. אמרנו לחיילים – 'קחו את זה מהחנות ותשתמשו בכיף, ומשם עלה הרעיון של מארזים לחיילים. אז בעצם עשינו את המארזים האלה, וזאת הלידה מחדש שדיברתי עליה". לחמן הזמינה את הנוכחים בכנס להיכנס לאתר החברה ולהזמין מארז ללוחם: "על כל מארז כזה אנחנו מוסיפים עוד מארז לנשות המילואים".
