הוועידה הכלכליתהשגריר האמריקאי: "הנתיב לנורמליזציה עם סעודיה עדיין פתוח"
הוועידה הכלכלית
השגריר האמריקאי: "הנתיב לנורמליזציה עם סעודיה עדיין פתוח"
ג'ק לו אמר בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי כי מו"מ עם סעודיה "ידרוש החלטות קשות לגבי הפלסטינים". על עסקת חטופים: "המו"מ חייב להמשיך, חיים נמצאים על הכף"
"יש נושאים קשים. ידענו שיהיו קשיים אבל התהליך חייב להמשיך וידרוש גמישות מכל הצדדים כמו בכל מו"מ. לטעמי הדחיפות מתחילה עם החיים של האנשים שנמצאים על הכף. אין אינסוף זמן. הזמן הוא לא לטובת התהליך ולכן אי אפשר להרפות", כך אמר ג'ק לו, שגריר ארה"ב בישראל, בשיחה עם כתבת כלכליסט סופי שולמן במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.
"אסטרטגית, אם הולכת להיות פריצת דרך דיפלומטית בצפון, הפסקת אש ועסקת חטופים היא קריטית. תקופה של הפסקת אש עם חמאס היא קריטית. אני לא יכול לשבת פה ולומר שה במרחק יום או יומיים. יש דיונים קשים, המו"מ חייב להמשיך ותידרש גמישות מכל הצדדים, בעוד שעקרונות בסיסיים צריכים להישמר".
על ניסיון החיסול של מוחמד דף בשבת אמר: "אני לא יודע לשפוט את ההשלכות. אנחנו נמשיך לדחוף קדימה ולהישאר ממוקדים בנושאים שחייבים לפתור, שמצטמצמים אבל הם כולם קריטיים. וחייבים להשלים את המו"מ".
האם יש ציפייה בבית הלבן שהנושאים האלה ייפתרו לפני טיסת נתניהו לוושינגטון בשבוע הבא?
"אין ציפייה לתאריך מתי הנושאים האלה ייפתרו. היום עדיף ממחר. אם זה לא לפני הנסיעה זה יהיה אחרי המלחמה. זו טעות לחשוב על דדליין קשיח כי לא כך עובד משא ומתן מסוג זה. יש כמה נושאים שיש לפתור, זה לא יכול לקרות מוקדם מדי, במונחים של חשיבות הפתרון, אבל זה לא קשור לתאריך של נאום אחד".
המירוץ לנשיאות, האם זה לא דדליין, לכמה זמן יש לנו את תשומת הלב של הבית הלבן לפני שהוא הופך להיות מרוכז בבחירות לנשיאות?
"הייתי ראש סגל הבית הלבן בזמנים של בחירות. לא מפסיקים לנהל את עסקי המדינה והעולם בשנת בחירות. לא נאבד את העניין, היכולת או תשומת הלב שלנו גם בזמן הבחירות. יש יכולת להמשיך קדימה ואני מקווה שאנחנו עדיין בשלב שאנחנו שואלים מתי תהיה עסקת חטופים והפסקת אש - בספטמבר, אוקטובר או נובמבר. שאלת אותי לפני רגע אם אני חושב שיש דדליין בשבוע הבא, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה לחטופים אם נדבר על זה בנובמבר".
הנורמליזציה עם סעודיה עדיין על השולחן?
"לנורמליזציה עם סעודיה יש חשיבות אסטרטגית. זו הייתה עדיפות לפני 7 באוקטובר ואחת מהסיבות שקיבלתי את התפקיד. זה היה בחשיבות עליונה מבחינת ביטחון איזורי, ביטחון ארה"ב וביטחון ישראל. זה לא השתנה אחרי 7 באוקטובר, אם כבר זה ברור יותר עד כמה זה חשוב. ראינו את הערך בשיתוף פעולה אסטרטגי באיזור, ראינו את זה ב-14 באפריל (ליל המתקפה האיראנית - מ"מ) במציאות. אני חושב שהדרך קדימה מאתגרת ותדרוש החלטות קשות לגבי הפלסטינים מהצד השני, זה חייב להיפתר בדרך שמגינה על ביטחון ישראל, והמשמעות שאין מדינה חמושה בגבולות ישראל. לדעתי יש דרך להשלים את המו"מ עם סעודיה, גם אם עדיף היה להשלים את המו"מ קודם, זה לא אומר שהנתיב הזה אינו פתוח".
היית שר האוצר, וזה לא סוד שישראל מתמודדת עם קשיים כלכליים. מה היית מייעץ לשר האוצר על מנת לשלוט בנזקים?
"ניסיתי להבין את הכלכלה הישראלית כמה שאפשר בשמונת החודשים שאני כאן. לדעתי הכלכלה הישראלית הייתה מאוד חסינה והגיבה טוב מהצפוי - אם לוקחים כל כך הרבה אנשים משוק העבודה לשרת בצבא, אם יש לך איזורים במדינה שאינם מתפקדים כי אנשים עזבו את בתיהם ועסקיהם ועדיין הכלכלה לא גדלה ב-5% אבל עדיין לא במיתון. התחזיות הן להמשך צמיחה, ואם אין קונפליקט צבאי נוסף אז שנה לאחר מכן חוזרים לצמיחה בריאה.
"הניסיון שלנו עם אתגרים כאלה בארה"ב מוביל אותי לדאוג לגבי ההחלטות הפיסקליות. אחרי מלחמת וייטנאם ראינו את הגירעון גדל, היכולת שלנו להתקדם בלי אינפלציה הפכה קשה ובסוף הייתה סטגפלציה. זה לא מה שקורה כל פעם, אבל כולנו יצורים של מה שלמדנו, ואני למדתי את זה בתחילת הקריירה. קבלת החלטות קשות לגבי מדיניות המס והתקציב, לשקף את המציאות של הנטל הנוסף של המלחמה - זה מאוד חשוב. ההשלכות הכלכליות יהיו גם אחרי סוף המלחמה, ומהצד השני הכנסות המדינה. ראיתי כמה צעדים מעודדים מבחינת הכרה בהגדלת ההכנסות בזמנים כאלה, אבל בכנות, שכמומחה לתקציב מאוד הטרידו אותי. הוצאות לא קריטיות שגדלות במקום לקטון - יש לזה הרבה חלק בעיצוב הכלכלה כ-10-5 השנים הבאות".
האם אתה מרגיש שתדמית המגזר העסקי בישראל הושפעה לרעה, ואיך אפשר להביא לכאן עוד משקיעים אמריקאים?
"הגישות לגבי עסקים עם ישראל לא השתנו מאוד. כל פעם שאני נפגש עם אנשי עסקים כאן או בארה"ב ומומחים פיננסיים אני שואל על סימנים לנסיגה והתשובות הן שבעסקים אנחנו די פרגמטיים - אם יש לך את הטכנולוגיה הטובה יותר, והיכולת לעבוד יחד על חדשנות העתיד, זה לא פוליטי, זה לגבי עסקים. השאלה אם יש סיכון שזה ישתנה, אבל זה לא נראה שזה השתנה עדיין, וזה אלמנט גדול של חסינות הכלכלה הישראלית. לכן חשוב שישראל תישאר מחוברת לעולם במהלך ואחרי המלחמה. זה משנה מה התפיסה של ישראל מבחוץ, ולכן צריך לשמור על הקשרים מאוד חזקים. זה בעולם האקדמי קודם כל, ולכן חשוב שיהיו אקדמאים וחוקרים שנעים בין ישראל לארה"ב".
