כנס המטרו"המדינה תעמוד במימון פרויקט המטרו, אך יש לשלב בו גם את המגזר הפרטי"
כנס המטרו
"המדינה תעמוד במימון פרויקט המטרו, אך יש לשלב בו גם את המגזר הפרטי"
כך אמר שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים בקבוצת שפיר בפאנל בנושא מימון ורגולציה שנערך בכנס המטרו של כלכליסט בשיתוף מיתר ושפיר. לפי עו"ד יונתן פינקלשטיין, שותף במיתר עורכי דין: "בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי המדינה עומדת בזמנים ובתקציב"
מהרבה בחינות פרויקט המטרו נמצא בסדר גודל שמדינת ישראל לא ידעה קודם לכן, בין היתר גם מהבחינה הכלכלית. בנושא זה עסק פאנל בנושא מימון ורגולציה שנערך בכנס המטרו של כלכליסט בשיתוף מיתר ושפיר, בהנחיית ירדן רוז'נסקי, ובשאלה כיצד מסבסדים תקציבי ענק בסדרי גודל שטרם נראו בישראל?
מהזווית של המגזר הפרטי איפה ממוקם האתגר המרכזי בפרויקט?
לפי עו"ד יונתן פינקלשטיין, שותף במיתר עורכי דין: "אם משווים את הפרויקטים שהמדינה עושה בעצמה לאלה שהיא עושה בשיתוף המגזר הפרטי (PPP), רואים שעם המגזר הפרטי היא עומדת בזמנים ובתקציב. אני חושב שהמדינה צריכה לקבל החלטה מהירה שאת פרויקט המטרו היא עושה בשיתוף המגזר הפרטי וברגע שהיא מקבלת את ההחלטה היא צריכה לעשות ריסטרט, לקחת את מסמכי המכרז והסכם הזיכיון ולבדוק מהיסוד. העולם השתנה וההסכמים של פעם לא עומדים בסטנדרטים בינלאומיים. ברגע שיטפלו במסמכים נראה הרבה יותר חברות בינלאומיות ובנקים בינלאומיים".
אנחנו צריכים פה בנקים בינלאומיים בשביל להתמודד עם מימון פרויקט כזה?
על פי נעמה גורודנצ'יק, ראש סקטור תעשייה, תחבורה ותשתיות בבנק לאומי: "מדובר בפרויקט בהיקף עצום וכיוון שיהיו גם מרכיבים שקליים ומט"חים נכון יהיה להזמין גם שותפים זרים".
על מה נשען הרצון של בנק לאומי להשתתף בפרויקט?
"זה פרויקט לאומי, ובנק לאומי ירצה בוודאות לקחת חלק במימון שלו. ברור שנצטרך לראות את המכרז והדרישות", הוסיפה גורודנצ'יק.
מה המדינה צריכה לעשות כדי שהפרויקט יצא לדרך ויבוצע בצורה הטובה ביותר?
לפי שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים בקבוצת שפיר: "קודם כל צריך להתחיל בשינוי דיסקט. זה פרויקט אדיר, אבל גם הכלכלה הישראלית בסדרי גודל אחרים מפעם. מדברים על 200 מיליארד. תיק הנכסים של הציבור גדל כל שנה במעל-100 מיליארד ומספיק שניקח חלק קטן מהכסף, חלק קטן מתקציב המדינה ונביא את המימון הבנקאי- נוכל לעמוד בזה מבחינה פיננסית וזה כבר לא נשמע כזה אירוע מפחיד, בטח ביחס למה שמדינות אחרות משקיעות בתחבורה ציבורית. הנקודה המרכזית היא שילוב של המגזר הפרטי. כל תחנת מטרו הולכת להיות מרכז מסחרי, תנו לזכיינים לנהל את המרכזים האלה".
האם אנחנו ממציאים את הגלגל?
לפי איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "הידע שנצבר פה גם ברכבות הקלות בתל אביב וירושלים וגם באמצעי תחבורה אחרים, ודאי מהווה קריטריון לעשה ואל תעשה בפרויקט המטרו, אז אני לא מאמין שמה שראינו בקו האדום נראה בהמשך בעולם מערכות הסעת המונים. ביחס לשאלת המימון אנחנו לחלוטין ממציאים את הגלגל. אני מסכים עם שי שהמצב היום לא מה שהיה בישראל בשנות ה- 90. המדינה נמצאת במצב של מסוגלות לקחת על עצמה מימון של פרויקט כזה".
האם שאלת המימון נמצאת בראש הפירמידה של האתגרים של הפרויקט הזה?
"אני חושב שהשאלה מניין מגיע המקור התקציבי היא שאלת הפרויקט כי היא בעצם מבטיחה את הימשכותו. הדרך שבה הבטחנו שלפרויקט באמת יהיו את המקורות התקציביים לאורך זמן הם ראשית, באמצעות עיגון של המקורות שלו בחקיקה הראשית של הכנסת, ושנית מאותם מקורות חוץ תקציביים. הדבר הזה מבטיח שהכסף ילך רק לטובת המטרו. השאלה מניין מגיע המקור התזרימי למימון ההוצאה התקציבית בשלב ההקמה היא שאלה מאוד מעניינת שנדון בה בהמשך והיא כרגע בסדר שלישי מבחינת תהליכי הפרויקט כי יש אתגרים מסיביים כרגע בהקמה הראשונה של התשתיות", הוסיף כץ.
נעמה, יונתן, מבחינתכם המציאות הזו קצת יותר קרובה. מה אתם עושים כדי להיערך ליום שזה יקרה?
לפי עו"ד פינקלשטיין: "זו לא רק שאלה של מימון זה עניין של תפיסה. ברגע שהמדינה תקבל החלטה שמי שיעשה את הפרויקט הזה זה יהיה הסקטור הפרטי זה משפיע על כל ההיערכות ולכן אני לא חושב שזאת שאלה שאפשר להשאיר לעוד כמה שנים, זו צריכה להיות החלטה שמתקבלת היום וככה נראה שיש באמת מעורבות בינלאומית מסיבית בפרויקט". גורודנצ'יק הוסיפה ואמרה: "בגלל שמדובר בפרויקט כל כך גדול ומורכב יהיה נכון לעשות תהליך חשיבה משותף עם מממנים פוטנציאליים כבר בשלב ההיערכות, לחשוב ביחד איך יהיה נכון לבנות את המכרזים ומערך ההסכמים, מה יאפשר לכל הגורמים האלה לקחת חלק, ולמנוע קשיים שיופיעו בהמשך. לדעתי צריך להיערך לזה ממש בשלבים ראשונים".
זה נכון גם בהיבט הקבלני ביצועי, לא רק המימוני?
לפי לינדנר: "אחת הטעויות הגדולות שאנחנו עושים זה להסתכל כמה פרויקטים עולים היום, אבל כולנו נוסעים היום בגוש דן ואומרים עוד מעט יתחילו לפעול הרכבות הקלות, אבל צריך להבין שברגע שהן יתחילו לפעול יהיה עוד יותר קשה להתנייד בגוש דן כי הן יקבלו עדיפות ברמזורים. מצד שני הספקיהן בהסעת אנשים אל מול הביקוש לא יהיה מספק. אנחנו בחשיבה על 45 אלף משקי בית חדשים בכל שנה והשנה היו 65 אלף משקי בית בגידול טבעי ועוד 15 אלף מגלי עליה. אנחנו צופים שגלי העלייה עוד יגברו, ואם הדבר הזה לא יקרה ומהר אובדן התוצר יהיה אסטרונומי ולכן הדרך היחידה להאיץ אותו היא להתחיל להריץ אותו גם בביצוע".
עם אי היציבות הפוליטית שאנחנו נמצאים בה אפשר להתחיל מחר בבוקר?
כץ טען כי "קטונתי מלעשות ניתוחים פוליטיים אבל הפרויקט הזה לתחושתי בקונצנזוס וכמו שאמרתי חקיקה נותנת ודאות קדימה. יש פה היערכות גדולה מאוד מצד נת"ע והממשלה בשביל להיערך לפן הביצועי ואסטרטגיית רכש וכו'. אבל כמו בכל דבר יש דברים שצריך להיערך אליהם קודם ואני מאמין שהיערכות הזאת תלך ותגבר במיוחד אם אנחנו נזכה לראות את ההמשך של חוק המטרו עובר בכנסת הבאה ואז נוכל לרוץ עם זה".
בוא נניח שזה קורה. מתי בצורה ריאלית נראה מטרו נוסע?
"זו שאלת השאלות אבל היעד שהממשלה הציבה לחברת נת"ע הוא למעשה לבוא ולהיערך בתוך עשור ממועד חקיקת חוק המטרו לכדי הפעלה של מטרו ראשון שרץ בגוש דן".
