שבוע הסטארט-אפים"כמעט כל החברות אוספות דאטה, אבל מעטות מהן גם מנתחות אותו"
שבוע הסטארט-אפים
"כמעט כל החברות אוספות דאטה, אבל מעטות מהן גם מנתחות אותו"
מור אלדר, מנהלת תחום סטארט-אפים בגוגל, אמרה את הדברים בפאנל שהתקיים במסגרת היום השני של שבוע הסטארט-אפים של גוגל וכלכליסט. המשתתפים בפאנל התייחסו גם למשבר בהייטק: "העבודה בהייטק היא רכבת הרים רגשית, וכדי להתמודד עם העליות והמורדות נדרש ויסות רגשי", אמרה נועה מץ, שותפה ב-F2 Venture Capital
"היום כמעט כל החברות אוספות דאטה אבל מעט מאד מנתחות את המידע שהן אוספות" - כך אמרה מור אלדר, מנהלת תחום סטארטאפים בגוגל, בפאנל שהנחה כתב כלכליסט אליחי וידל ועסק בשאלה כיצד מתאימים מוצר לשוק ובונים Product-Market Fit, זאת במסגרת שבוע הסטארט־אפים של גוגל וכלכליסט. "אפשר לספור ממש על יד אחת את אלו שבאמת מיישמות את התובנות שהן מפיקות מניתוח דאטה כדי להשפיע על האסטרטגיה השיווקית והמוצרית שלהן".
למפגש הראשון - איך הופכים רעיון טוב לסטארטאפ - לחצו כאן
אחת החברות שכן מסתמכות על ניתוח דאטה כדי לפתח את המוצרים שלה ולהגיע לשווקים ולקהלים חדשים היא Bookaway, פלטפורמה אינטרנטית שמאפשרת להזמין נסיעות ביבשה ובים. "לפני שאנחנו נכנסים למדינה אנחנו מסתמכים על המון דאטה. אנחנו בודקים את השוק המסוים שאנחנו רוצים להיכנס אליו, מפרקים אותו ומנסים להבין מה מחפשים כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' ומה המקומות שהלקוחות הפוטנציאליים מחפשים", הסביר נועם טויסטר, מייסד משותף ומנכ"ל Bookaway.
עם זאת, לדברי טויסטר, כשמנהלים אופרציה בסקייל של 100 מדינות "הפילוסופיה שלנו היא להשאיר כמה שיותר מתהליכי קבלת ההחלטות לאנשים בשטח כי הם אלה שבסופו של דבר מבינים את השוק. אנחנו נותנים להם כלים כדי לקבל את ההחלטות לבד, כשדאטה היא חלק מהכלים האלה".
ד"ר זוהר ברונפמן, מייסד משותף ומנכ"ל Pecan AI שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לניבוי תרחישים עסקיים, הדגיש כי חברות זקוקות לדאטה "כמו אוויר לנשימה". "אם אתה רוצה לבנות קמפיין שיווקי חדש - כי שיווק הוא הכלי המרכזי שלך לצמוח - אתה רוצה לדעת באילו קמפיינים להשקיע יותר ובאילו פחות. אי אפשר להסתמך על תחושות בטן כדי לנתח 'ערך לקוח עתידי', כלומר לנבא באמצעות כלים מתקדמים כמה כל לקוח שלך יהיה שווה במערכת היחסים שלו איתך בעתיד. על סמך הנתון הזה אתה יכול לדעת מראש אם קמפיין מסוים יהיה מוצלח ולהחליט איך לעשות אופטימיזציה של תקציבי השיווק".
נושא נוסף שעלה בדיון הוא היכולת של סטרטאפים ויזמים להתמודד עם מצבי משבר - בין אם מדובר בהשפעה הקשה של מגיפת הקורונה על חברות התיירות, או המשבר הפיננסי שמתפתח בשווקי העולם בחודשים האחרונים. "העבודה בהייטק היא רכבת הרים רגשית, וכדי להתמודד עם העליות והמורדות נדרש ויסות רגשי", אמרה נועה מץ, שותפה ב-F2 Venture Capital.
"ויסות רגשי זאת היכולת הראשונה שאני מחפשת אצל יזמים לפני שאנחנו משקיעים בהם. היכולת שלהם להישאר אסופים ורגועים ולווסת את עצמם כשקושי צץ, כשכישלון מתרחש, ויש אינסוף כשלונות בסטרטאפים, ממש על בסיס יומיומי. אבל זה נכון גם כשדברים הולכים נהדר וכשהכל נפלא. צריך לשדר עסקים כרגיל גם כשלמעלה וגם כשלמטה. כמובן ששמחים וחוגגים הצלחות, אבל לא נשברים כשדברים לא מסתדרים כמו שציפינו", הדגישה מץ.
לדברי מץ, הפגיעות להתפרקות של החברה גבוהה יותר בשלבים המוקדמים יותר: "בתחילת הדרך, ולפעמים טוב שכך, הרבה יזמים מבינים או שזה לא בשבילם או שהצוות שהם בחרו לא נכון או שהכיוון לא מדויק, ואז צריך לעשות איזה 'פיין-טיונינג'. בנקודה הזאת, או שהם עושים שינוי כיוון ראשוני או שהם פשוט מחליטים להתפרק".
"מתחבר לגמרי להרגשה הזאת", אמר טויסטר בתגובה לאבחנה של מץ. "בבוקר אתה רואה את המספרים שהמכירות זינקו פי 8, ואז בערב תלך לקרן והמשקיעים יגידו לך 'אין לכם בכלל שוק, מה אתם עושים פה?'. אם אתה לא יודע לווסת את עצמך זה מאוד קשה לחיות עם חוסר ודאות".
"מה שיותר חשוב זה להבין שגם העובדים חווים את זה", הוסיף טויסטר. "הרבה פעמים אנחנו מנסים לסנן מהם את החוויה הזאת של 'הצלחנו מאוד' או 'נכשלנו נורא' ולשדר כל הזמן עסקים כרגיל, וזה לא בהכרח נכון, כי העובדים חווים ומבינים את השוק. לכן, חייבים להיות מאוד שקופים ולהראות להם שאפשר לצאת ממצב בעייתי או לחגוג הצלחות".
