כנס הגיוון בהייטק"יש לוודא שלא מפטרים קבוצות מוחלשות. חברות לא יכולות לעשות מה שהן רוצות"
כנס הגיוון בהייטק
"יש לוודא שלא מפטרים קבוצות מוחלשות. חברות לא יכולות לעשות מה שהן רוצות"
כך אמר עו"ד איתי פרישמן, שותף, מחלקת תאגידים וניירות ערך במיתר, בכנס הגיוון בהייטק של כלכליסט, בנק לאומי ומיתר בשיתוף Power in diversity. ד“ר גלית דשא, מומחית בניית אסטרטגיות של תהליכי שינוי וגיוון חברתי בעסקים הוסיפה: "השאיפה היא שכל החברות הישראליות שאפגוש יקדמו גיוון, כי ככה מפתחים מוצר יותר טוב"
במסגרת כנס הגיוון בהייטק של כלכליסט, בנק לאומי ומיתר בשיתוף Power in diversity, נערך פאנל שכותרתו: כוחו של ההייטק להשפיע על נושאים חברתיים-כלכליים שעל סדר היום הציבורי. את הפאנל הנחה כתב כלכליסט שחר אילן, והשתתפו בו עו"ד איתי פרישמן, שותף, מחלקת תאגידים וניירות ערך, מיתר; ד“ר גלית דשא, מומחית בניית אסטרטגיות של תהליכי שינוי וגיוון חברתי בעסקים, בעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל; ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן; ויהודית מילצקי, חוקרת בכירה לתעסוקה, המכון החרדי למחקרי מדיניות.
אם היינו מקיימים פאנל כזה לפני כמה שבועות, היינו מדברים על משבר הפיטורים והשפעתו על הגיוון. כעת אנו מתמודדים עם משבר של המהפכה המשפטית. כיצד המשברים משפיעים?
פרישמן: "כשמדברים על גיוון מדברים על נקודת כניסה ונקודת יציאה. המשבר משפיע על שתיהן כי בשוק עולה שבו יש ביקוש לאנשים, יש מקום לעוד אנשים, שלא היו נותנים להם הזדמנות. אז כמובן שהקבוצות שנמצאות בקצה נפגעות. ביציאה נכון להיום יש את הלך השוק. עדיין - בישראל יש חוק. ובחוק יש הליך פיטורים מסודר ורוחבי ויש לוודא שלא מפטרים נשים, מודרים, קבוצות מוחלשות. וזה מה שאנו עושים. גם אם חברות מנסות לסטות מכך, יש דרך להילחם בהן. כשחברות באות להתייעץ על פיטורים הן מבינות שהן לא יכולות לעשות מה שהן רוצות".
2 צפייה בגלריה
מימין עו"ד איתי פרישמן, ד“ר גלית דשא, ד"ר מריאן תחאוכו יהודית מילצקי. משמאל: שחר אילן
(צילום: אוראל כהן)
מילצקי: "אני חושבת שגיוון מוצלח תלוי בשני גורמים עיקריים. המעסיקים הם גורם אחד במשחק הגיוון והעובדים הם הגורם השני. יש להכיל כאן את השונה וכאשר אנו מסתכלים על משבר כלכלי-חברתי אשר הולך ומתהווה, ההישרדות תופסת נתח חשוב. זה אתגר למעסיקים ואני חושבת שעיקר האתגר הוא אצל העובדים, שעליהם להכיל את השונה. הקולות שעולים מהשטח בהיבט זה מדאיגים. הקרע החברתי מחלחל - והתנאים שעושים למען אוכלוסיות מיוחדות עלולים לגרום לחברות מסוימות לחוש מקופחות".
תחאוכו: "בתשובה לשאלה, נתחיל מלהבין מהיכן בא הרצון לגיוון ולשילוב. רצון המעסיקים בגיוון הוא סקסי ונחמד אך אינו מספיק. ההייטק בשוק העבודה הישראלי מהווה כ-15% – והגענו למיצוי של הפוטנציאל של האוכלוסיה הטבעית, גברים יהודים ממעמד בינוני גבוה. וכעת אין מנוס מלהרחיב את הידיעה ולהכניס עוד אוכלוסיות. הרי מי נמצא בהייטק? מחקר שנעשה לאחרונה מראה שרוב האוכלוסיה היהודית בהייטק הם אקדמאים, בוגרי צבא, עשו בגרות הייטק. יש כאן מסלול חיים מסוים - אבל עם הפריחה של השנים האחרונות נוצר חלון הזדמנויות לשלב עוד אוכלוסיות, בעיקר אוכלוסיה ערבית. בעצם ברגע שיש משבר, מי שנפגע הוא מי שאחרון בתור. יש להשקיע בכל תחומי החיים. והיום אכן יש מאמצים ותקציבים למשרדים ממשלתיים וגם על ידי ארגונים פילנתרופיים כדי להרחיב את היריעה כדי שיותר אנשים יוכלו להיכנס. יש בניית תשתיות וזה המצב כיום".
דשא: "ממה שאני רואה, ויש לי מבט רוחבי על התעשייה, יש לנו הזדמנות יחודית שאיני בטוחה שתחזור, לבצע צלילה לתוך החברות וכשהמרוץ טיפה עוצר, להעיף מבט שבו יש לנו הזדמנות לשאול עצמנו מדוע אנו עושים זאת, מה הסיבה. המחקרים מצביעים על ארבע סיבות: הסיבה המרכזית היא מוסריות. מעבר לכך יש FOMO, כלומר אחרים עושים את זה. השאיפה שלי היא שבשלב מסוים כל החברות הישראליות שאפגוש יקדמו גיוון כי זה עוזר להן, כי ככה מפתחים מוצר יותר טוב. החלון הזה ייסגר עוד שנה ואנו נשוב למרוץ מטורף. כיום יש הזדמנות לחברות, לקרנות, להבין מה הסיבה לצורך בגיוון. לקדם גיוון והוגנות והכלה זו עבודה קשה ולא מתגמלת בקלות – ועלינו להסתכל תמיד היכן אנו מפספסים".
אז מה צריך לעשות כעת למען קידום של גיוון?
פרישמן: "כעת יש להסתכל ולבדוק כיצד לגרום לאוכלוסיות מוחלשות להיכנס לחברות. כיום חברות לא נותנות מספיק הזדמנויות ובמצב הכלכלי הקיים יש פחות יכולת להיכנס לחברות. צריך להקים תכניות התמחויות. כי כאן בגלל שיש פחות תקציבים אז תכניות כאלה של התמחויות צריכות לתת לאנשים לפעול. ומעבר לכך יש את מה שנקרא 'המשפך' - כלומר כמה מועמדים נכנסים מלכתחילה. יש מחסור במודלים לחיקוי וזהו תפקידה של התקשורת כדי שאנשים ידעו שזה קיים. ככל שיהיו יותר מודלים לחיקוי, עוד צעירים יבינו שהם יכולים להיכנס להייטק. זה קיים למשל בתעשיית עורכי הדין - נשיאת בתי המשפט היא אישה לדוגמה. ורואים שחדירה של נשים לתעשיה זו מצליחה".
מילצקי: "חשוב להבין שההייטק הוא הזירה הכי משמעותית של החברה הישראלית, וזו הזדמנות לייצר שינוי אמיתי בחברה. אני חושבת שהגיוון בהקשר של נשים חרדיות צריך לעבור מדיבור על כמות לדיבור על איכות. יש לצאת מאזורי הנוחות ולייצר מודלים לחיקוי".
חתאוכו: "צריך להמשיך תהליכים שכבר החלו, לייצר תשתיות ושוויון הזדמנויות גם לאוכלוסיה הערבית. והאוכלוסיה הערבית יודעת לנצל הזדמנויות. ענף הרפואה הוא דוגמה מצוינת לכך ואני מאמינה שעוד עשר שנים, חלומה של כל אימא ערביה יהיה שהילד שלה יהיה בהייטק - כמו שקורה בענף הבריאות. אסור ששיקולים פוליטיים יפגעו בכך - הייטק וכלכלה אינם ימין או שמאל. השתלבות של החברה היישראלית היא ווין ווין למשק".
דשא: "יכולתנו לשמוע את האחר ולהבין את מצוקותיו היא קשה. אינני יודעת האם אנו על סף תהום אך אני יודעת שלתעשייה הזו יש יכולת להשמיע קול אדיר. אני רוצה שהתעשייה תשמיע קול לא רק כשמשבר מתגלגל לפתחה, יש לנו יכולת לייצר דיאלוג בחברה הישראלית מתוך מקום של קושי. סוף השבוע האחרון היה מאתגר במיוחד ותפקידה של התעשיה הוא לייצר ישראל יותר טובה".
