The Hi-Tech Effectחברה למען החברה: ההייטק הישראלי חייב להפוך למוביל חברתי וסביבתי
The Hi-Tech Effect
חברה למען החברה: ההייטק הישראלי חייב להפוך למוביל חברתי וסביבתי
למסקנה הנחרצת הזאת הגיע פאנל בהשתתפות יפעת בכור, מנכ"לית יוניסטרים; יואל חשין, יו"ר ומייסד 2B.VC; יניב ריבלין, ממקימי 1.8; וענבר שעשוע בר-ניר, מנכ"לית שותפה בבית לסולידריות חברתית, שנערך במסגרת סדרת כנסי האונליין The Hi-Tech Effect של כלכליסט ומובילאיי. חשין: "תכליתם של עסקים היא לזהות בעיות חברתיות ולפתור אותן"
"התפיסה לפיה תכלית החברה היא למקסם רווחים עבור בעלי המניות שלה שגויה מן היסוד. תכליתם של עסקים היא לזהות בעיות חברתיות ולפתור אותן", כך אמר יואל חשין, יו"ר ומייסד 2B.VC במסגרת פאנל בהנחיית נטע-לי בינשטוק בנושא האחריות החברתית של המגזר העסקי ושל ההייטק בפרט שנערך כחלק מסדרת כנסי האונליין The Hi-Tech Effect של כלכליסט ומובילאיי.
"אני הייתי מציע לשנות את השיח, כך שהעניין עצמו יהיה האתגר החברתי. מיקסום רווח לשם מיקסום רווח זה כמו שנגיד שתכליתו של האדם היא להיות במצב של עונג או לאכול סוכר או תכלית מהסוג הזה. לעומת זאת, כשהאתגר החברתי עומד במרכז, העניין הזה מספק משמעות לעובדים של החברה, למנכ"לים ולאקו-סיסטם.
"אנשים חייבים לשנות את השיח כיוון שאנחנו רואים לאן העולם הגיע בסיטואציה שאליה נקלענו. יש לנו משבר חברתי חריף שאין כדוגמתו, יש לנו משבר סביבתי שאין כדוגמתו ואחת הסיבות לכך היא החטא הקדמון שתכלית החברה המסחרית הוא למקסם רווחים עבור בעלי מניותיה. את המיתוס הזה אנחנו חייבים לעקור מן השורש. אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות ושגם ילדינו ימשיכו לחיות אז אנחנו חייבים לבסס גישה חדשה".
לדברי יניב ריבלין, ממקימי 1.8 - מיזם שמטרתו לצמצם פערים בחברה - ההייטק חייב לתרום בחזרה לחברה. "צריך להגיע לרווח, אבל אפשר גם להגיע לרווח תוך כדי תרומה לחברה. ההייטק הוא הקיטור של החברה הישראלית ואנחנו מאמינים שהחברות צריכות לקחת את הצעד הראשון בעולם הפילנתרופי. יש להן כסף, אבל גם יש להן יכולות מדהימות שאפשר לתרום מהן למען החברה הישראלית. אני חושב שדווקא כשאנחנו מדברים על כסף זה מרחיק כי ברגע שאנשים ינצלו את המשאבים שלהם ומה שהם עושים הכי טוב הם ירצו לתרום - ואז גם הכסף יגיע".
לשאלה האם בימים של הידוק חגורות בחברות עקב מצב הכלכלה הגלובלית הגיוון התעסוקתי הוא הראשון שייפגע השיבה יפעת בכור, מנכ"לית יוניסטרים, כי "יש במשבר היום גם הזדמנות. המגזר הציבורי הבין מזמן שהמגזר השלישי הוא סוג של זרוע אופרטיבית עבורו. כך גם המגזר העסקי מבין שתמיכה במגזר השלישי בסופו של דבר זורעת את הזרעים שיניבו את העובדים הטובים הבאים של העסקים.
"החשיבה צריכה להיות מאוד סימביוטית. כלומר, זה לא אחד נותן והשני מקבל – יש המון דרכים לתת חזרה וללמוד אחד מהשני. אם עובד בסטארט-אפ יודע להגיע לנער או לנערה מהפריפריה ולעזור להם להבין שאין תקרת זכוכית והם יכולים לחשוב בגדול ושגם היזם הכי מצליח בעולם קיבל מספר פעמים 'לא' לפני שמישהו האמין בו וזה לא קשור לאיפה הוא נולד - זו התחלה טובה".
גם ענבר שעשוע בר-ניר, מנכ"לית שותפה בבית לסולידריות חברתית מטעם קרן משפחת שעשוע, התמקדה בצורך בשילוב בין הצלחה עסקית לעשייה חברתית. "התחלנו בקורונה ממענק סיוע לעסקים כשמה שמעניין במה שעשינו היה השיטה שהעסקים היו חלק מתהליך הבחירה ודירגו עסקים אחרים. זה גורם למקבלי המענקים להבין שאמנם הם מקבלים מענק תמיכה, אבל חלק מהאחריות שלהם היא להיות חלק מהדבר הזה. גם אם קיבלת מענק יש לך אחריות לבנות את התוכנית לשימוש בכסף שמתאימה לעסק שלך אבל גם להיות חלק מקהל הבוחרים.
"רצינו להיות ארגון חברתי שמצליח להנגיש שיתופי פעולה בין בעלי העסקים. אנחנו עדיין מעניקים מענקים אבל המטרה היא לחבר בין בעלי עסקים, לשתף ידע, לענות אחד לשני על שאלות. יש לנו כבר הרבה מאוד שיתופי פעולה, כמו למשל מעצבת גרפית שעושה שיתוף פעולה עם נגר ועכשיו הם חולקים בעצם מאגר לקוחות, או בעל עסק של קרקס שחבר עם מפיק מוזיקלי".
בכור סיפרה שיוניסטרים עובדת עם כ-5,000 נערים ונערות בישראל על מיזמים עסקיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המדינה. "כשאנחנו אומרים שישראל היא סטאראט-אפ ניישן, אין סיבה שהיא לא תהפוך להיות סטארט-אפ ניישן לכולם. יש לנו כוח מדהים שרק צריך לקבל את הכלים הנכונים ואת היכולת לחלום בגדול כדי להתחבר לעמדות מפתח במדינת ישראל. המטרה היא לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולתת הזדמנות שווה לכל נער ונערה".
לדברי חשין, אנחנו אמנם בעידן של אי ודאות והאטה בהשקעות, אבל דווקא עכשיו השקעות שנתפסו בעבר כחברתיות מתגלות ככאלו שיש בהן הזדמנות אמיתית. "השקעות בתחום הסביבה היום הן ההשקעות שמבחינה כלכלית המעניינות ביותר שאפשר להעלות על הדעת", הוא אמר. "חברות הענק של עוד עשר שנים תהיינה בתחום איכות הסביבה. אלה העסקים שאנחנו רוצים לקיים ולקדם".
לדברי שעשוע בר-ניר, העסקים הקטנים הושפעו מהמשבר וזה ניכר בשימוש שלהם במענקים. "עדיין שיווק ופרסום הוא שימוש מרכזי במענקים כאשר הרבה עסקים מנסים להעביר את השיווק לרשתות החברתיות והדבר השני הוא ניהול העסק, במיוחד בצד הפיננסי".
ריבלין הוסיף כי כדי לצאת מהתקופה הקשה חשוב לעודד את הצעירים לעשות משהו לטובת החברה מכיוון שזה הכיוון שאליו העולם הולך. "זו הזדמנות להראות שדווקא במשברים לצריך לדחוף יותר כי האתגרים והמשברים בחברה הישראלית רק יעמיקו וההייטק הוא עדיין הקיטור".
במהלך נובמבר מקיימים כלכליסט ומובילאיי סדרת כנסי אונליין בהם נדונות השפעות ההייטק הישראלי על החברה, על הכלכלה ועל הסביבה. סדרת המפגשים עוסקת באבני הדרך שהובילו את תעשיית ההייטק המקומי ומיצבו אותה כמנוע כלכלי וכשחקנית משמעותית בחוסן החברתי של ישראל וכענף שמקדם שינויים ומוביליות כלכלית וצמיחה ארוכת טווח.
