ועידת התחזיותראש אגף התקציבים: "אי אפשר שיהיו 30 משרדי ממשלה במדינה עם נטל ביטחוני"
ועידת התחזיות
ראש אגף התקציבים: "אי אפשר שיהיו 30 משרדי ממשלה במדינה עם נטל ביטחוני"
יוגב גרדוס אמר בוועידת התחזיות של כלכליסט: "התפקיד שלנו הוא להגיד לחולה שהוא צריך לעשות דיאטה". לדבריו, "הוצאות המלחמה גבוהות עד פי 30 מהמשברים הקודמים". על האפשרות של העלאת מיסים אמר: "השנה נחויב לקבל החלטות"; על הגדלת תקציב הביטחון: "לא ערובה להגדלת הביטחון"
"התפקיד שלנו הוא להגיד לחולה שהוא צריך לעשות דיאטה. זה לא נעים לשמוע. בסופו של דבר ההחלטה לאן תלך הכלכלה נעשית על ידי השרים והממשלה. הם יכולים לבחור בדרך הקשה של הבראה או בדרך הקלה שתחליש אותנו לאורך זמן". כך אמר יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בוועידת התחזיות של כלכליסט, בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.
בשיחה עם עיתונאי כלכליסט שלמה טייטלבאום, התייחס גרדוס להשפעת המלחמה כהנגדה לתהליכים הכלכליים שאפיינו את ישראל בשני העשורים האחרונים. לדבריו, "צריך להסתכל על נקודת מבט רחבה. בעשרים השנים האחרונות הייתה צמיחה גבוהה בכלכלה הישראלית. הצמיחה הזו שימשה לשני יעדים עיקריים – החזרת החובות של ממשלת ישראל והורדת מיסים. הצמיחה לא הביאה לעלייה בהוצאה הציבורית (כשיעור מהתוצר). זה בעצם סיפור המאקרו של ישראל בעשרים השנים האחרונות, שבמהלכן התחוללו מספר משברים מקומיים וגלובליים.
"עכשיו הגענו למלחמה הזו והיא תהיה דרמטית. ההוצאות שלה גבוהות עד פי 30 מהמשברים הקודמים, ואנחנו צריכים לממן אותה בריבית גבוהה של 5%. בנוסף, במלחמה הזו לא יהיה חיסון שיעלים את האויבים. לכן מבנה ההוצאות שלנו הולך להשתנות. בשנים בקרובות הוצאות הריבית הגבוהות ילוו אותנו, וגם ההוצאות לשיקום אזרחי".
לנוכח נתונים אלו, כדאי להעלות מיסים?
"אפשר להחליט לא להחליט, אבל זה טריק שאפשר לעשות אותו פעם אחת. דחינו את הדיון על מיסים לשנת 2024, אבל בשנה הנוכחית נחויב לקבל החלטות. זה ברור שלא צריך לשלם על כל המלחמה תוך שנה אחת. אבל אנחנו באגף התקציבים חושבים שצריך להתחיל לשלם כבר השנה בתוואי כזה או אחר".
"כמו כל חברה מסחרית או משק בית, למדינה יש הוצאות והכנסות, וצריך להתמקד בשני הצדדים", הוסיף גרדוס. "הוצאות הביטחון והריבית יגדלו. אני חושב שבתוך ההוצאה האזרחית יש מה לעשות. אנחנו צריכים להיות הכי יעילים. לדוגמה, יש 30 משרדי ממשלה – מצב שלא יכול להתקיים במדינה בעלת איום ביטחוני וכזו שנטל המס שלה מוטל על אוכלוסייה ששיעורה מצטמצם. בנוסף, יש מיסים שנכון לגבות לפני ואחרי המלחמה".
תקציב הביטחון צפוי לגדול ב-20 מיליארד שקל. כיצד אפשר להתמודד נכונה עם התייקרות זו?
"אני אספר לך סוד כמוס שחבוי שנים בכספות משרד האוצר – תקציב גבוה למשרד הביטחון הוא לא ערובה להגדלת הביטחון הכללי. צריך לחשוב באופן רחב ולהציג תוכנית מסודרת, ורק לאחר מכן להוציא את הכסף על מה שאפשר ולא מה שצריך. תקציב הביטחון יגדל, ללא ספק. כולכם תשלמו על כך, לדוגמה בהעלאת המע"מ ל-20%".
בעבר הזהרת שנדרדר למזרח אירופה אם לא נפעל לשנות את התקצוב של מערכת החינוך לנוכח השינויים הדמוגרפיים בישראל.
"המלחמה הזו הוכיחה לנו שבטווח הארוך אין ביטחון בלי כלכלה, ושוק תעסוקה חזק הוא תנאי הכרחי לכך. היום הנטל הכלכלי נופל על אותה אוכלוסייה שגם עובדת וגם משרתת. צריך לצמצם את הנטל ולפזר אותו בצורה מגוונת יותר".
