ועידת החוסן"אנחנו צריכים שהאזרח יאמין שגם למדינה אכפת ממנו"
ועידת החוסן
"אנחנו צריכים שהאזרח יאמין שגם למדינה אכפת ממנו"
יעל רז מהסוכנות היהודית סיפרה בוועידת החוסן הישראלי של כלכליסט בשיתוף הפניקס על פועלה של הסוכנות מאז 7 באוקטובר: "אנחנו נותנים מענה מיידי ומסייעים עם 1,000 דולר ראשונים, ובהמשך אנחנו נותנים מענה שיקומי ארוך טווח". לדברי מנכ"לית עמותת נט"ל אפרת שפרוט, 15% מהלוחמים יחזרו עם פוסט טראומה
"כל מה שקרה בנט"ל ב-26 השנים מאז נוסדה ועד היום היה רק פרומו למה שקורה עכשיו", כך אמרה אפרת שפרוט, מנכ"לית נט"ל, בפאנל בנושא חוסן נפשי בהנחיית כתב כלכליסט עמיר קורץ, במסגרת ועידת החוסן הישראלי של כלכליסט בשיתוף הפניקס. "אנחנו עובדים גם בשגרה 24/7 ולכן לא היינו צריכים להתארגן במיוחד והקווים היו פתוחים. לקח זמן עד שהבנו שזה לא סבב רגיל ומדובר במשהו הרבה יותר גדול. קיבלנו 33 אלף שיחות, שזה יותר ממה שקיבלנו בשנה וחצי של פיגועים, אבל זו לא רק הכמות אלא העוצמה והתכנים. יש משהו בשכול ומלחמה שהוא מאוד קשה אבל מצב הביניים של אובדן עמום (נעדרים, חטופים) זה הדבר הכי קשה מבחינת חוסן נפשי לאדם. יש חוסר ודאות האם הקרוב סובל, האם הוא חי. אנחנו פוגשים את זה בנט"ל. בהקשר של החוסן הלאומי הסיפור של החטופים משפיע דרמטית".
שפרוט התייחסה גם להזנחה של תחום בריאות הנפש עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר. "15% מהלוחמים יחזרו עם פוסט טראומה. מדובר בעשרות אלפים שיצריכו המון משאבים מהמערכת הציבורית וחסרים מטפלים במגזר הציבורי. בריאות הנפש היתה החצר האחורית של משרד הבריאות".
אל תוך הוואקום שנוצר נכנסה החברה האזרחית והמגזר העסקי. גם הסוכנות היהודית נכנסה לוואקום עם הקרן שמסייעת לנפגעים. יעל, ספרי לנו על הכניסה שלכם לאירוע?
יעל רז, מנהלת הקרן לנפגעי טרור ואגף חוסן לשעת חירום, הסוכנות היהודית: "רוב האנשים מכירים את הסוכנות מעולמות של עלייה ושליחים אבל מדובר באחד הארגונים הכי מוכנים לשעת חירום במשק הישראלי. לפני 22 שנה שלחו את הקהילות היהודיות להקים קרן שתתמוך בנפגעי טרור בישראל שאמורה לתת סיוע כלכלי משלים למה שנותנת המדינה ולא להיות במקומה. חלק ממרכיבי החוסן זה אמון בממסד ואנחנו משלימים את המדינה וצריכים שהאזרח יאמין שגם למדינה אכפת ממנו".
רז סיפרה שהסוכנות מגיעה לנפגעים בין 24-48 שעות אחרי האירוע. "אנחנו נותנים מענה מיידי ומסייעים עם 1,000 דולר ראשונים כדי לתת תחושה שמישהו רואה אותם בשעה הכי קשה. יש לזה ערך מרפא. בהמשך אנחנו נותנים מענה שיקומי ארוך טווח ונכנסים בין החריצים במקום שקשה למדינה. ב-7 באוקטובר לקרן לא היה מעמד חטוף, ואיילת נחמיאס ורבין (יו״ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית) קיבלה החלטה שכל משפחות החטופים יקבלו מענה. אנחנו גמישים, מגיעים מהר ומחברים את האנשים לכוחות שלהם. אנחנו שם כדי לחזק.
"ב-22 שנה נתנו מענה ל-9,000 איש ורק מיום אחד של 7 באוקטובר נטפל בעשרות אלפי בתי אב חדשים. הסוכנות גייסה 110 מיליון דולר רק כדי לתמוך במשפחות. אנחנו עכשיו נכנסים לשלב של טיפול בנפגעי הטראומה והאירוע המורכב של ניצולי הנובה. נלווה את כולם בחמש שנים הקרובות".
יעל אופיר, מנכ"לית ארגון HeallthIL, ספרי על הפעילות שלכם ואיך אתם פוגשים את ה-7 באוקטובר?
"אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שעובד בגיבוי הממשלה אבל לא בקצבים שלה והמטרה היא לעזור למערכת הבריאות לעשות קפיצה באמצעות חדשנות וטכנולוגיה, לשנות תהליכים ולקדם את המערכת. בתחילת 23 התחלנו לעבוד על תחום בריאות הנפש ואנחנו מסוגלים לקחת לנסות להטמיע תהליכים חדשניים, כי אי אפשר יהיה לפתור את הבעיות רק בהגדלת כח אדם. הטכנולוגיה היא רכיב משמעותי.
"הפסיכיאטר פרופ' ערד קודש אמר שחייבים להתכונן לעתיד בלי מטפלים גם באמצעות טכנולוגיה. אחרי 7 באוקטובר אנחנו רואים שהביקוש גדל משמעותית כי המצוקה גדלה עוד יותר. אנחנו כאן כדי להסתכל כמה צעדים קדימה ומחברים בין חברות טכנולוגיה לארגוני בריאות. עשינו מיפוי של חברות טכנולוגיות שמתעסקות בבריאות הנפש, חלקן לא בישראל, שעשו התאמות והביאו מכשירים וזה איפשר עבודה התחלתית. אנחנו רואים התקדמות משמעותית של תמיכה מערכתית. רוב הסטארטאפים הם פחות באבחון רחב וכלים למטפלים, לדוגמא שירותי בריאות כללית עסקו באבחון מוקדם לאנשי הקהילה והמרכז הרפואי שיבא ששיתף פעולה עם מיקרוסופט".
נדרשים תקציבים וכח אדם. עד כמה המחסור חריף?
"אי אפשר לתת ל-9 מיליון איש את המענה", אומרת שפרוט. "נט"ל מכניסה טכנולגויות כמ נוירו פידבק וביו פידבק כי אנחנו מבינים את הצורך, אבל החוסר בכח אדם מאוד מורגש. היו לי 100 מטפלים ועכשיו יש 350 אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתפשר כי מקרים כמו אחרי טבח ואונס אני לא יכולה לתת לבוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית. השילוב של המורכבות של הטראומה והצורך במטפלים בכירים יוצר חוסר משמעותי. נצטרך גם להתבסס על חברות הטכנולוגיה וה-AI וגם על ה-Self health של אנשים, שיצאו לריצה, ישוחחו עם עמית לעבודה, לא הכל יהיה מטפל מטופל.
"אנחנו חייבים לזכור שיש גם צמיחה מטראומה. יש כח בעם הזה. בלי אופטימיות אי אפשר לצמוח ולכן אנחנו מתעסקים בנט"ל גם בצמיחה מטראומה ולתת לאנשים להשפיע על החיים שלהם. אנחנו מלמדים חוסן בארגונים עם ארבעת הממים: מנהיגות, מחוברות, משמעות ומוכנות לחירום".
"פעם דיברו על מעגל ראשון שמקבל מעטפת היום מדברים על המעגלים של בני הדודים והסבים והסבתות שלא מקבלים מענה מספק מרשויות השיקום ופה אנחנו נכנסים עם תכניות טיפול קבוצתיות", אומרת רז. "הקהילות היהודיות נמצאות איתנו בקמפיין מטורף, הן סופגות מכה קשה ממה שקורה בישראל וכשמדברים על חוסן לאומי גם החוסן והדאגה למה שקורה להן צריך להיות בראש מעיינינו כמדינה ואנחנו בסוכנות היהודית נמצאים שם כדי לבנות גם את החוסן שלהם".
אופיר סיכמה "אחד היתרונות שלנו הוא שבריאות נפש חוצה פוליטיקה ומחברת מדינות. כשאנחנו פונים לארגונים בחו"ל אנחנו רואים מוכנות לשיתופי פעולה וזו נקודה מעניינת לצמיחה בעתיד".
"צריך חוסן, תמשיכו!"
לפני פתיחת הפאנל נשאה דברים ד"ר מורן בצר תייר, דודתו של יגב בוכשטב החטוף בעזה 185 ימים ומנכ"לית כפר הנוער הדסה. "כבר כמה ימים רץ לי בראש המושג חוסן ומה משמעותו. איך אנחנו מתנהגים בסיטואציה הזו? אני מנסה להסביר לילדתי בת ה-17 את הדיסוננס. החיים ממשיכים, יש בגרויות, שעון הקיץ חזר והאביב הגיע, אבל מתהלכים בינינו משפחות נפגעים ונפגעות של 7 באוקטובר. אנחנו מתהלכים קדימה אבל בעצם אנחנו עדיין ב-7 באוקטובר עם הסוכה הקרועה שסימלה את סוף החג".
בצר תייר סיפרה על יגב ובת זוגו רימון קירשט בוכשטב ששוחררה מהשבי אחרי 53 ימים. "שמענו מהם בפעם האחרונה כשרימון השאירה הודעה לאמה 'אני אוהבת אותך הם יורים עלינו' ועד חודש אחרי לא ידענו מה קורה איתם. אחרי חודש הבנו שהם בשבי כשרימון הופיעה בסרטון של החמאס. אחרי 53 ימים יצאה וסיפרה שלאורך כל התקופה היו יחד. סיפרה שכשעלו על הטנדר עם המחבלים ראו ילד שהגיע מעזה יוצא מביתם עם הגיטרה שיגב בנה. היא אמרה לו 'אל תדאג 'כשנחזור נקנה חומרים ונבנה גיטרה חדשה'. יגב ענה 'אם יהיה ילד אחד הלילה בעזה שיחייך מהמוזיקה והצלילים של הגיטרה שלי אני אשמח'.
"שואלים את המשפחות איך אנחנו ממשיכים וקמים בבוקר כבר חצי שנה? לכל משפחה יש את המסר שלה והמסר שיגב השאיר לנו הוא שצריך גם להנות מהשמחות הקטנות, לחפש בפנים את המוטיבציות הקטנות ולהמשיך קדימה כי אין ברירה".
אתמול ביקרה בצר תייר בשבעה של אלעד קציר ז"ל והביאה איתה מסר מאחותו אביטל. "כשהמחבלים הקיפו את הבתים בניר עוז אמר אלעד לאחיות שלו בטלפון 'צריך חוסן, תמשיכו!' ואת זה ביקשו האחיות למסור לכם. עבורנו קיימים שלושה מעגלי חוסן ותמיכה עיקריים: 1. המעגל הקרוב שהוא המשפחה הגרעינית והמורחבת שכולנו חלק מהטראומה 2. מעגל מטה המשפחות שיש עליו דעות לכאן ולכאן ומהמקום שלי אני יכולה להגיד שאין במטה שום ענין פוליטי. המטה נותן לנו כח ומשמעות ומאפשר לצבור כוחות וקצת חוסן כדי להמשיך קדימה. 3. המעגל האזרחי עסקי. על כולנו מונחת הצוואה של אלעד ונפשם העדינה של יגב ורימון. עלינו לייצר חוסן אישי משפחתי ולאומי. פתחנו לפני ארבעה חודשים שולחן עגול BFF (Business fo families) ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף.
"אסיים עם אמירה של ויקטור פרנקל שאמר שחייבים משמעות גם במציאות הקשה ביותר: 'סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד'. כדי שנוכל כולנו לצפות קדימה ולהמשיך להתקיים צריך להחזיר עכשיו את כולם!!!"
