Let's Talk Fintech"חברות הפינטק מבינות שהן צריכות לשתף פעולה עם הבנקים"
Let's Talk Fintech
"חברות הפינטק מבינות שהן צריכות לשתף פעולה עם הבנקים"
ברק נרדי, CFO וראש חטיבת אסטרטגיה, כספים ואחזקות בבנק דיסקונט אמר בכנס האונליין Let's Talk Fintech של כלכליסט ודיסקונט כי עולם העסקים הקטנים והפתרונות לעסקים אלה הולך להיות התחום החם של השנה. לדבריו, "לא רק אשראי אלא פתרונות הוליסטיים שיודעים לתת גם עולם של חשבוניות וניהול תזרים מזומנים וצרכים של עסק קטן"
2022 מסתמנת כשנת מפנה בזירת ההייטק הגלובלית. על רקע המצב בכלכלה העולמית וירידת שווים של חברות הייטק בשוק הציבורי, גל פיטורים נרחב ונבואות חורבן מצד משקיעי הון סיכון. מגוון חברות נקטו צעדי התייעלות. בכנס אונליין Let's Talk Fintech של כלכליסט בשיתוף עם בנק דיסקונט, הופנה זרקור לעולם הפינטק, האם יש חשיבה מחודשת על המודלים העסקיים? כיצד סביבת הריבית החדשה משפיעה על חברות בתחום? וגם המהפכה המתקיימת בעולם הבנקאות המסורתי.
ברק נרדי, CFO וראש חטיבת אסטרטגיה, כספים ואחזקות בדיסקונט, שוחח עם כתב כלכליסט מאיר אורבך על שוק הפינטק והשינויים שהוא עבר בשנה האחרונה.
שנת 2021 היתה שנה מטורפת בעולם הטכנולוגיה הפיננסית - הפינטק. בשנת 2022 היתה מעין עצירה והסתכלות אחרת. איך אתם, כאחד הבנקים המובילים בישראל, רואים את השנים האלה?
"זה התחיל עוד ב-2020 בתקופת הקורונה", משיב נרדי. "אחת התופעות הכי משמעותיות שהשפיעו על התנהלות האנשים גם בבנקאות זה האימוץ הטכנולוגי. לקוחות שלא היו בעבר בדיגיטל החלו לצרוך שירותי דיגיטל וחלק גדול מהפעילות והשירותים של הבנק עבר לדיגיטל. זה המשיך גם ב-2021 והשימוש בדיגיטל נהיה יותר משמעותי ונוכח. ב-2021 ראינו פריחה משמעותית של חברות ההייטק וזה כמובן השפיע לטובה על הכלכלה הישראלית. ב-2022 היתה התקררות ועצירה מסוימת אבל להערכתי זה משהו זמני כי השוק חזק והוא יצלח את התקופה המשברית הזאת".
איך אתה רואה את התקופה שנשארה בחודשים הקרובים של 2022 ואת 2023. האם הפריחה הדיגיטלית תימשך?
"אני רואה עוד ועוד חברות פינטק שפועלות בעולם הזה. אני חושב שהיתה פה תובנה בשנתיים האחרונות, שאם פעם התפיסה היתה שחברות הפינטק יבואו ויחליפו את הבנקים, היום הן מבינות שזה עולם של שיתופי פעולה ויהיו הרבה מאוד שיתופי פעולה. אם בעבר ללקוח היה חשבון בבנק וכל הפעילות שלו – הלוואה, משכנתא, ניירות ערך, פיקדון - היתה בבנק, אז היום זה שונה. גם אם חשבון העו"ש נמצא בבנק הוא צורך שירותים פיננסיים גם בעולמות חוץ בנקאיים ומפינטקים, וזה כר פורה לפינטקים להיכנס ולהציע שירותים עם ההתקדמות הטכנולוגית והיכולות שלהם, יחד עם הרגולציה שמאפשרת העברה וחשיפה של מידע, שפעם היה רק נחלת הבנק והיום עוד גופים חוץ בנקאיים יכולים להיחשף. אנחנו מזהים את זה בעולמות התוכן של העברות הכספים ושל העסקים הקטנים, שהוא קצת אזור Under Served בבנקאות ונופל בין הכיסאות".
יותר נוח לכם שיהיו גופים כאלה שנותנים אשראי לעסקים קטנים ואתם תגבו אותם או תעבדו איתם?
"הקושי נובע מזה שלעסק קטן יש מצד אחד צרכים של עסק ומצד שני קשה לתת את ה-one to one שנותנים לגדולים. פינטקים נותנים לו תהליכי קידום דיגיטליים מהירים ומציעים לו שירותים נוספים כמו חשבוניות וניהול תזרים מזומנים, נותנים לו את כל המעטפת שעסק קטן צריך ואין לו הרבה כוח אדם, אז פה יש המון מקום לשיתופי פעולה טובים בין פינטקים לבין הבנקים שידעו לתת את מקורות המימון. אז אמרנו גם העברות כספים, גם עסקים קטנים, גם אשראי צרכני למשקי בית, גם עולם שוק ההון - יש המון שחקנים ופלטפורמות שמציעות לסוחר העצמאי יכולות לסחור עם כל מיני יכולות של גיימינג ושיתופיות ועולם חברתי".
כמו e-toro וכמוה שעדיין לא בארץ?
"כן, e-toro ורובין הוד נכנסו למקום בו הבנקים לא מציעים הצעות מספיק טובות וגם פה יש מקום לאקו סיסטם שמשתף בין בנקים לשחקנים האלה ואני חושב שהם גם יגיעו לארץ".
יש המון חברות פינטק מצליחות מאוד בעולם שפשוט לא מגיעות לארץ. זה רגולציה?
"זה שילוב של שני דברים: אחד רגולציה ושנית, בסוף אנחנו מדינה קטנה ועדיף לחברות כאלה להתחיל משווקים גדולים יותר. אבל אני רואה שגם שחקנים ישראלים שהתחילו בחו"ל השוק הישראלי מעניין אותם. יש פה גם אלמנט של ציונות. אני פוגש מנכ"לים ומייסדים של חברות שהצליחו בחו"ל וכשהם מדברים על השוק הישראלי יש להם עיניים בורקות. גם בגלל האלמנט הציוני וגם הם חושבים שזה יכול להיות מקום לייצר עבורם סיפורים מעניינים שאחרי זה יוכלו לספר בחו"ל. אז אני כן חושב שנראה יותר ויותר שחקנים ישראלים שהתחילו בחו"ל שמבססים בשוק המקומי. אגב, כולם מחפשים שיתופי פעולה, אף אחד לא אומר שהוא מחליף את הבנק. הם רוצים לבוא לחבור לבנק ולראות איך יחד עושים את זה. גם הבנקים הפנימו שיש יתרון גדול לעשות דברים משותפים".
כמו פייבוקס לדוגמה?
"נכון, בגישה שלנו אנחנו נמצאים במקום שאנחנו בנק מספיק גדול בשביל לעשות אימפקט משמעותי בשוק, אבל מספיק קטן בשביל לא לפחד מלעשות "בלגן" ולא לפחד מקניבליזציה, ואנחנו עושים מהלכים משבשי שוק. פייבוקס הוא אחד כזה. כשהוצאנו את פעילות פייבוקס החוצה חברנו לשותף משמעותי - שופרסל, ופייבוקס יציעו מוצרים בנקאיים לכלל הלקוחות, לא רק דיסקונט, ונוביל עוד מהלכים כאלה שיתחרו בבנקאות המסורתית".
שאתם בעיקר תתנו להם את הגב הפיננסי ואת הידע הרב?
"זה שילוב של גב הפיננסי וידע בנקאי משמעותי. כשמסתכלים מהם החסמים של סטארט-אפים להצליח, במיוחד בעולם הפינטקים, האשראי הצרכני והעסקים הקטנים, זה נופל על שני דברים: על מקורות מימון ועל ערוצי הפצה זולים ואפקטיביים. גם הסטארט-אפים שהתחילו להביא כסף מפרטיים מבינים שיש פה חסם אפקטיבי לצמיחה, מאד קשה להביא הרבה כסף כך, ובסוף הם צריכים את מקורות המימון הקלאסי. אז אנחנו בשיתופי הפעולה האלה יודעים לתת את הגב הממוני והידע הבנקאי".
מה התחום שיהיה חם בשנה הקרובה?
"הנושא של עולם העסקים הקטנים ופתרונות לעסקים קטנים. לא רק אשראי אלא פתרונות הוליסטיים שיודעים לתת גם עולם של חשבוניות וניהול תזרים מזומנים וצרכים של עסק קטן. זיהינו שזה אזור בלי מספיק שירות בישראל. וגם שוק ההון. מוקדם להספיד את הקריפטו, גם אם הקריפטו עובר חורף מסוים הוא יעשה התאמות במודל העסקי והוא כאן כדי להישאר. בכלל, עולם שוק ההון יהיה חלק מסל הפתרונות והמוצרים שיפרחו בשנים הבאות".
