כנס כלכלה ירוקהמנכ"לית מינהל התכנון: "העתיד נמצא בתכנון ערים ולא ביישובים הקטנים"
כנס כלכלה ירוקה
מנכ"לית מינהל התכנון: "העתיד נמצא בתכנון ערים ולא ביישובים הקטנים"
את הדברים אמרה דלית זילבר, בכנס כלכלה ירוקה של כלכליסט. לדבריה: "בעוד 15 שנה יגורו 1,000 איש ביישובים הקטנים". עוד ציינה: "המטרופולין לא ישרוד ללא המטרו"; חיים גליק מנכ"ל נת"ע: "הציבור מקבל את ההפרעה של העבודות בהבנה כי זו הדרך היחידה"
"העתיד שלנו הוא בערים, חד משמעית, השיח על ישובים חדשים שעומדים להקים עושה הרבה רעש, אבל אלה ישובים שאולי יגורו בהם 1,000 איש בעוד 15 שנה. הליבה שלנו היא התכנון מוטה תחבורה ציבורית שהוא חלק מתמ"א שטרם אושרה, וזה יקבל מעמד סטטוטורי כשיאושר". כך אמרה דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון בכנס כלכלה ירוקה בפאנל בהנחיית יובל שדה.
זילבר התייחסה בהמשך לחיוניות של המטרו במטרופולין דן ואמרה, "הצפיפויות באזור העירוני לא יאפשרו להתקיים ללא מטרו. בנינו מטרופולין דומיננטי ברמה העולמית שעלול להתמוטט בלי זה. אנחנו מדברים על עירוב שימושים, וצרכים ציבוריים וזה אירוע מאוד גדול. היישובים החדשים עושים הרבה רעש אבל האתגר הוא העירוניות".
עוד אמרה זילבר כי חלק מהאתגר הוא בהכפלת האוכלוסייה מעבר לתחזיות האקלימיות: "זה קם וקורה כמו משבר האקלים והכי חשוב להמשיך לתכנן בראייה אסטרטגית, לעתיד ירוק יותר ובר קיימא. זה מדבר בין היתר על מסדרונות אקולוגיים בפרק של השטחים הפתוחים, זה כלי תכנוני שמאפשר לנו לחבר את כל הארץ מעבר לשמורות ולגנים הלאומיים שגם בהם הגענו לשיא של הכרזות וחייבים את זה כדי למתן את ההשפעות האקולוגיות. בהיבט של תשתיות, המדינה חייבת לשים את הנושא של הכפלת האוכלוסייה בראש מעייניה".
עו”ד עמית ברכה, מנכ”ל אדם טבע ודין, התייחס גם הוא להיבטי תכנון ואמר, "אני מגיע ממקום שבו אנחנו מאמינים שהתכנון מתחיל מרגולציה ומחקיקה. מבלי שהנחיות תהיינה מחייבות וינחו לא רק את מי שעומד במוסדות התכנון אלא גם את השרים הבאים, זה לא יקרה. זה מאוד נחמד לדבר על דברים שמומלץ לעשות אותם אבל בלי רגולציה זה לא יקרה. בתקופה של דלית נעשתה קפיצה גדולה קדימה אבל אם רוצים להמשיך ולקדם נכון, התכנון משולב תחבורה ציבורית חייב להיכנס למסגרת חקיקה, כרגע זה בגדר המלצות בלבד. זה אומר שתוכנית לא תוכל לעבור תהליכי אישור בלי התנאי הזה. באנגליה אי אפשר להוסיף 80 יח"ד בשכונה קיימת בלי סקר תנועה וזו חובה".
ברכה התייחס בהמשך דבריו לנושא התחנה המרכזית בת"א: "אנחנו פונים לבתי המשפט. הממשלות הקודמות ועיריית ת"א לא השכילו לתכנן מחדש את האזור הזה ולכן נאלצנו להגיש בג"ץ ורק לפני שבוע הודיעה השרה כי היא עשויה להכריז על האזור במסגרת חוק אוויר נקי. הכרזה כזו לא אומרת שסוגרים את התחנה זה אומר שיכול להיות מעבר לאוטובוסים חשמליים, שגם בזה השרה לא עמדה בהתחייבות שלה, מספר האוטובוסים החשמליים לא גדל השנה. חוק אקלים חייב לעלות היום כי אלה השעות האחרונות על מנת שיאושר בממשלה הנוכחית. זה נושא חוצה מפלגות ויש בו תמיכה של הרשימה המשותפת. אם זה לא יאושר, זה יירשם ככישלון של השרה זנדברג".
טל מילס, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אמרה כי נעשו הרבה דברים טובים בתקופה האחרונה אבל גם היום מוסדות התכנון לא עובדים יחד. "צריכה להיות חשיבה של הליכתיות של שמירה על שטחים פתוחים ופיתוח המרחב הציבורי, ואז לא נשמע על 'תופעות נימבי' כי כולם יהיו מעורבים בכך".
חיים גליק, מנכ"ל נת"ע התייחס בראשית דבריו לקו האדום של הרכבת הקלה, שיחל לפעול בסוף נובמבר 2022. "אנחנו חברה מאוד ירוקה, אבל הדרך היחידה לפתח היא לחפור ולהרעיש אנחנו רואים שהציבור מקבל את זה בהבנה והפנים שבסופו של דבר זה הפתרון היחיד. השקענו עשרות מיליוני שקלים במיגון אקוסטי בז'בוטינסקי כשחפרנו שם באדמה. בסוף זו רכבת חשמלית ונקיה וזו התכלית שלנו, לעבוד בצורה שקטה בלי הפרעה לציבור".
לגבי חוק המטרו אמר גליק, "זה די מוזר לדבר על חוק המטרו כי ההנחה היא שראש רשות דואג לאנשיו ואנחנו מצפים שהם יהיו שם. לצערי לא כולם שם, אבל ת"א שאנחנו חופרים אותה לדעת, כן משתפת פעולה וזו דוגמה לאיך אפשר לבצע את העבודה בעיר מאד מורכבת. עם אחרים אנחנו מתמודדים בבתי משפט. נפרסם מכרז עצום לקווי המטרו גם בלי חוק המטרו, לחוק המטרו אין צדדים, הוא רק לטובת האזרח ולכן חשוב לחוקק אותו כי הייעוד שלו הוא להגיע למצב שיש לנו מערכת להסעת המונים. בסופו של יום יסעו בו 8 מיליון נוסעים ביום".
