אחריות סביבתיתמנכ"ל לקט ישראל: "בפסח הושמדו 250 אלף טונה של מזון שלא נצרך"
אחריות סביבתית
מנכ"ל לקט ישראל: "בפסח הושמדו 250 אלף טונה של מזון שלא נצרך"
את הדברים אמר גידי כרוך, בפאנל במסגרת כנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל. בפאנל השתתפו מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה ודן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף, דיזינגוף סנטר. לדבריו: "הצלת מזון זה עניין של תשתיות. הממשלה אינה עושה עשייה רחבה בהקשר הזה"
"צימבוז" - שילוב של "צימצום" ו"בזבוז", היא מילה מעניינת שנולדה בעקבות עובדה מטרידה: בישראל נזרקות מדי שנה טונות על גבי טונות של מזון שאינו נצרך. מזון זה, שחברות אינן נדרשות כלל לדווח על אי-צריכתו, יכול לשמש לאינספור מטרות, גם חברתיות. נושא זה עמד במרכז פאנל מיוחד בהנחיית כתבת כלכליסט אורנה יפת, שהתקיים בכנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל. בפאנל השתתפו מומו מהדב, מנכ"ל ארגון 'מעלה', גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל ודן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף, דיזינגוף סנטר.
האם יש נתונים של כמה מזון נזרק בפסח האחרון?
גידי כרוך: "בפסח האחרון בסך הכול הושמדו כ-250 אלף טונות של מזון שלא נצרך, הרוב אגב הוא אצל הצרכנים. כי אנו אוכלים בעיניים, קונים המון ואז זורקים. ביקשתי לדעת מ-BDO מה היקף יצור הפחמן וזה יצא 450 אלף טון, האובדן הזה מייצר גם גזי חממה. כיצד זה יכול להיות? התשובה היא שיש כאן הסתכלות על כל השרשרת. לקט ישראל עוסקת בהצלת מזון, אנו לא קונים מזון אלא מצילים. אנו עובדים עם 700 חקלאים מצפון ועד דרום וגם עם הצבא ועם מלונות. אנו מצילים רק מזון בריא כי זו גם האג'נדה של הארגון, אנו לא רוצים להרע לאנשים ולכן אנו מצילים מזון בריא".
אילו עסקים מצטרפים ליוזמה?
מומו מהדב: "אתחיל באמירה שהיא אתגר גדול של נושא צמצום עודפי המזון. אנו רואים אנקדוטות רבות. בשנת 2016 עשינו עם TNS סדנה בכנס מעלה אך לא ראינו בכך עדיין תוצאות. האתגר הגדול הוא נושא השיטה, נושא שמבטא מהצד העסקי את העמידה ביעדים ארוכי טווח, מכאן תיווצר כלכלה. אפשר לחכות לממשלה אך חברות יכולות לייצר זאת בעצמן. וזה מצמצם גזי חממה. כמובן שמוצב יעד להפחתת פסולת, יעד להפסחתת פסולת להטמנה ואז נעים בחברה לחיפוש פתרונות. אנו רואים את כל חברות המזון הגדולות בישראל בעניין הזה".
הם עושים מספיק?
מהדב: "כשאנו מחפשים יעדים ארוכי טווח שיעידו על תנועה אמיתית קדימה, איננו רואים יעדים ארוכי טווח".
מה אתם עושים בנושא בזבוז המזון?
דן פילץ: "לסנטר יש מחלקת קיימות ותוכנית ארוכת טווח. בניין מקיים עד 2028, מרבית הפעולות הן כאלה שמבוססות על כסף, חברה וסביבה. בזבוז המזון אינו מיוחד, הוא חלק ממכלול של דברים, מעל 20 שנים שאנו פועלים לתרומה של עודפי המזון משוק האוכל, שוק שפעיל מעל 25 שנים. ואת מה שאיננו מוכרים בשוק האוכל אנו תורמים לעמותות. בנושא זה, המהות היא אותה מהות שנים רבות. לפי סקר הפסולת האחרון שלנו מלפני שנה וחצי, אנו תורמים 18 טון בשנה של מזון מבושל. העניין הוא החשיבה לטווח הארוך. מעבר לכך יש כאן יעילות, זהו קומון סנס, כי היעדר בזבוז הוא נכון לכל דבר".
מלבד תרומת ארוחות, מה עוד נעשה?
פילץ: "אנו לוקחים את מה שמתמיין מהפסולת של מגה בעיר ואנו מקבלים גם גזם מעיריית תל אביב ואנו עובדים עם קומפוסטר שמותקן אצלנו ומסוגל לטפל בחצי טון פסולת אורגנית ביום, אבל זה הפתרון האחרון. אם הגענו למצב שיש לזרוק מזון לזבל אז עדיף לזרוק לקומפוסטר. וזה חוסך סדר גודל של 300 עד 400 שקל ליום. כל מי שבעולם העסקי יש לו מה לעשות בתחום הזה ואסור לחכות לממשלה ולרגולטור. בשוק האוכל למשל אנו מסבירים למציגים שימכרו מנות יותר קטנות כי בסופו של דבר לא צריך לצרוך את כל האוכל, וזה גם יקר ללקוחות. בהסתכלות ההוליסטית אנו מתחילים עוד קודם".
מי עשוי להתנגד למאבק בבזבוז מזון?
גידי כרוך: "יש יעדים ברורים, הקהילה הבינלאומית קבעה זאת. אני חושב שמה שחשוב זה מה עושים עם היעדים, אני לא רואה תזוזה במשרדים פרט למשרד להגנת הסביבה, שם מעריכים את היכולת לעסוק במזון ה"אבוד". הממשלה אינה עושה עשייה רחבה בנושא זה. הנושא של הצלת מזון הוא נושא שקשור בתשתיות, להעביר מאיפה שיש לאיפה שאין. אלה תשתיות פיזיות, משאיות, קירור וכעמותה קצרה ידנו בנושא זה. אנו עוסקים גם בחינוך של השוק אבל בסופו של דבר כארגון ללא מטרת רווח אנו יכולים להגיע לגודל מסוים ואז אנו זקוקים לתמיכה ממשלתית כדי להמשיך הלאה. למשל בחברות הממשלתיות יש לעשות יותר בהיבט זה".
האם החקלאים מקבלים מזה החזר או מענק?
כרוך: "אני יכול לספור את מספר החקלאים שקיבלו החזר על יד אחת, החלקלאים עושים זאת מתוך אידיאל, הם אוהבים את תוצר ידיהם".
מדוע אינכם מחייבים חברות להציל מזון בדירוג שלכם?
מומו מהדב: "אנו שואלים בדירוג מעלה אודות היקף הפסולת. היקף הפסולת להטמנה, מיחזור ושימוש חוזר. ואנו רואים ירידה בהיקף הפסולת להטמנה. התנועה היא בהחלט קדימה ואני חושב שהדרישה שתיכנס לתוקף בשנת 2024 יסגרו את החבילה באופן יותר הרמטי".
