שוק האנרגיה"המלחמה הוכיחה, ישראל חייבת להפסיק להיות אי אנרגטי - צריך חיבור אזורי"
שוק האנרגיה
"המלחמה הוכיחה, ישראל חייבת להפסיק להיות אי אנרגטי - צריך חיבור אזורי"
גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, קראה במפגש ייחודי על עתיד האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט לחיבור במזה"ת בתחום האנרגיה. נועם שוייצר, דיסקונט: "אנחנו מממנים כבר 15 שנה את משק האנרגיה ונושאים עינינו למימונים הבאים, כולל שיקום חבל תקומה; חן הרצוג, BDO: "שיטת המכסות חייבת לעבור מהעולם". שרון חצור, סמנכ"לית האסטרטגיה במשרד האנרגיה: "צריך תוכנית חומש להשקעה בחדשנות". "אנחנו מפספסים את קפיצת המדרגה באנרגיות מתחדשות", מזהירה עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך מאדם טבע ודין
"אנחנו מפספסים את קפיצת המדרגה בתחום האנרגיות המתחדשות", כך הזהירה עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך, סמנכ"לית ארגון אדם טבע ודין במפגש ייחודי על עתיד האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט.
גנות-רוזנשטריך אמרה את הדברים בפאנל שנערך במסגרת המפגש בהנחיית עדיאל איתן מוסטקי מכלכליסט. פרט אליה השתתפו במפגש גם נועם שוייצר, מנהל סקטור אנרגיה, תשתיות וסינדיקציה בבנק דיסקונט; גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS; חן הרצוג, הכלכלן הראשי ב-BDO; שרון חצור, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות.
נועם, האם יש הבדל בין עסקות מימון באנרגיה לעסקות מימון פיננסיות אחרות?
נעם שוויצר, בנק דיסקונט: "בתקופה האחרונה תחום המימון של שוק האנרגיה עובר אבולוציה. אפשר לראות לכך סימנים ראשוניים, ועם השנים זה רק ילך ויתפתח, והמימון בתחום יהפוך לדומה יותר למימון תאגידי. הוא יכלול מימונים לטווח קצר יותר, שנשענים יותר על החברה ופחות על הפרויקט. ניפרד מהמימון המסורתי שאנחנו מכירים ונעבור למימון תאגידי לזמנים קצרים יותר".
חן, אחד התרחישים שמזהירים מהם, הוא שלא יקומו מספיק תחנות כוח. מה הקושי בהקמת תחנות כוח בישראל?
חן הרצוג, BDO: "היום רשות החשמל במקום לייצר תחרות מטפלת בסימפטום, בפיקוח מחירים. התחושה שלי קשה, כי המדינה, במקום לייצר תחרות במשק החשמל, מכשילה את התחרות, ואז אומרת אין ברירה - נטיל פיקוח מחירים. יש בנקים ויש יזמים שרוצים לממן ולהקים תחנות כוח, והמדינה מנהלת את זה בצורה של מכסות. השיטה הזאת חייבת לעבור מהעולם, ואז נוכל להקים את התחנות האלה".
תמי, נראה שיש פער משמעותי בין התוכניות הגדולות של משק האנרגיה לשינויים שרואים בשטח. איך את מסבירה את הפער?
עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך, אדם טבע ודין: "קיים כשל ממשלתי ארוך בקידום אנרגיות מתחדשות. הנזק אדיר ויוצא מהכיס של הציבור, בין היתר במחיר של טיפולים רפואיים, אך איננו משוקלל. זהו כשל שוק אדיר שחייבים לתת עליו את הדעת.
"יש פער אדיר בין הדיבורים וההצהרות של הממשלה למציאות בשטח. כשמסתכלים על המצב בשטח רואים עוד ועוד פרוייקטים פוסיליים – החל מהגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת, דרך עוד חיפושי גז ונפט שמאושרים ברחבי המדינה ועד תחנת אורות רבין שהיתה אמורה להיסגר והסגירה נדחתה.
"שמענו שפחם הוא חלק מהעתיד של משק החשמל, אבל אין דרך לעמוד ביעדי הפליטה אם ממשיכים עם פחם. אז מצד אחד מדברים יפה, ומצד שני מסמנים למשק משהו אחר, והוא יודע לקרוא את הסימנים האלה לפיהם המדינה ממשיכה להאמין בחשיבה המיושנת של דלקים פוסיליים ותחנות כוח".
שרון, אחד האתגרים שעומדים בפני משרד האנרגיה הוא שיקום התשתיות בצפון ובדרום. איך תעשו את זה?
שרון חצור, משרד האנרגיה והתשתיות: "אנחנו מסתכלים על הצפון והדרום כהזדמנות יוצאת דופן לתכנן לטווח ארוך. אם שואלים אותנו, האם היינו רוצים שבעוד 5 שנים כשיגיעו לארץ אורחים מחו"ל, שר האנרגיה ייקח אותם לחבל תקומה כדי להדגים איך צריכות להיראות תשתיות אנרגיה? אז נשקיע שם תקציבים גדולים, וזו בעיני תמונת הניצחון האמיתית".
המלחמה הראתה את הקושי של ניהול משק אנרגיה בזמן המלחמה. מה המסקנות שלך?
גלית כהן, INSS: "משבר אנרגיה קיים בכל העולם, ואם נעשה זום אין על אוקראינה, נראה שהאירופאים הורידו את התלות בגז מ-45% ל-18%, והצליחו להגיע לכך שב-2023 יותר מ-50% מהאנרגיה שלהם הגיעה מאנרגיות מתחדשות, והשיגו התייעלות אנרגטית של 13% תוך שנה. כשמסתכלים על דוחות ארגון האנרגיה העולמי, היו השקעות הרבה יותר גדולות באנרגיות מתחדשות לעומת פוסיליות.
"אז מה רואים? רואים כאן ביזור וגיוון, התייעלות אנרגטית וניהול מקומי, ואלה הדברים שצריכים לקחת לישראל. כי מה שראינו עם המלחמה הוא שישראל לא ערוכה למצבי קיצון. אמנם משק החשמל הישראלי נתן מענה ובסופו של דבר לא התממשו כל הסיכונים שחשבנו עליהם, אבל המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו. הסיכונים לא הולכים לשום מקום, והצורך שלנו לתת חוסן למצב הפגיע של משק החשמל במדינת ישראל הוא כאן ועכשיו".
נועם, איך חוסר הוודאות והשינויים הרגולטוריים בעולם הפיננסי משפיעים על מימון של עסקאות אנרגיה?
נועם שוייצר, בנק דיסקונט: "אנחנו חיים במדינה שיש בה כל הזמן תהפוכות, אבל אנחנו בדיסקונט מממנים כבר 15 שנה את משק האנרגיה ונושאים את עינינו למימונים הבאים, כולל שיקום חבל תקומה. השינויים הרגולטורים גורמים לנו לבחון איך הדברים ישפיעו על המימון של תחנות חדשות. אנחנו שם עם הלקוחות שלנו, ממתינים לראות איך הפאזל יסתדר".
תמי, כמו שציינת קודם, יש עיסוק מאוד גדול בתחנות גז טבעי, אבל הממשלה מקדמת את חוק האקלים, ויש עליו לא מעט ביקורת. איך את רואה את הדברים?
תמי גנות-רוזנשטריך, אדם טבע ודין: "יש לנו ביקורת מאוד חריפה על חוק האקלים. הוא לא באמת חוק אקלים, הוא הצהרה. החוק הזה הוא כותרת, ומה שהוא מכיל הוא מנגנון השמדה פנימי. החוק מדבר על יעדים ומתחייב ליעדים, אבל יש מנגנון שמאפשר לממשלה לשנות את היעדים האלה כלפי מעלה וכלפי מטה.
"מדברים על תוכניות הפחתה של כל משרד, אבל משרד יכול גם לא להכין אותן. ההיערכות היא קריטית למשבר האקלים. יהיו נזקים שגם יעלו בכסף וגם בחיי אדם ופגיעה בתשתיות ועוד. נזקי עתק שחייבים להיערך לכך, אבל כל משרד יכול לקבל פטור. אנחנו רואים חוק שנועד שלא יקיימו אותו".
שרון, מה תגובתך לדברים האלה?
שרון חצור, משרד האנרגיה והתשתיות: "אנחנו היינו חלק מהחקיקה הזאת. אני מסכימה בדבר אחד - שהמדינה צריכה צעדים אופרטיביים הרבה יותר מהצהרות. לפני שנתיים פרסמנו את סט הצעדים האופרטיביים שהמדינה צריכה לנקוט, ובסוף, בעיני כמשרד אנרגיה, זו הזירה האמיתית. הריצה היא בשוחות, להביא עוד צעדי מדיניות אופרטיביים. אפשר לנהל דיון על חקיקה, אבל השאלה האמיתית היא מה צעדי המדיניות התומכים".
בין היתר, התייחסה חצור לצורך לקדם את נושא החדשנות בתחום האנרגיה: "אני חושבת שהשקעה בחדשנות בתחום האנרגיה היא לא רק אירוע אנרגטי, אלא אירוע מדיני, כי אם ישראל רוצה להיות מקובלת בעולם המערבי, אז כל מה שקשור באקלים צריך להביא בשורה. צריך ברמה הלאומית לעשות תוכנית חומש ולהשקיע הרבה כסף ממשלתי בחדשנות".
לדברי חצור, "חדשנות היא גם חשיבה מחוץ לקופסה - ישראל חייבת בראייה ארוכת טווח להגיד - אני הופכת לגשר אנרגטי. יש פה הזדמנויות יוצאות דופן. אנחנו בבוקר היסטורי, ואם ישראל תסתכל על כל השינויים האלה ותחשוב איפה היא יכולה להיות במרחב הזה – אנחנו בעידן הזדמנויות יוצא דופן".
גלית, איך את מתחברת לדברים?
גלית כהן, INSS: "אם רוצים לשמור על החוסן האנרגטי שלנו צריכים להפסיק להסתכל על ישראל כעל אי ולחבר אותנו לשותפים שלנו בעולמות של מימן ירוק, אנרגיות מתחדשות ותחומים נוספים. השאלה היא אם התפיסה של ישראל היא כשל עם לבדו ישכון וממשיכים לדבוק בכך, או שאנחנו חלק מקואליציה של מדינות מתונות במרחב, מה שייקח אותנו לעולמות של יותר ביטחון אנרגטי וביטחון במרחב".
לדברי כהן, "גם במלחמה הנוכחית לא היינו לבד. נקווה שמה שאנחנו רואים עכשיו - את כל התזוזות במזרח התיכון והחלוקה של סוריה למדינות משנה – נקווה שניפול על זה טוב יותר. בעולמות האנרגיה זה מייצר לנו סיכונים לצד הזדמנויות. אנחנו מפספסים את קפיצת המדרגה שאפשר לעשות".
כהן אמרה, בין היתר, כי "מדברים על עוד ועוד תחנות כוח מחוץ לערים ועל שיקום חבל תקומה, אבל מרכז הכובד נמצא בגוש דן ובאזור ירושלים. וכאן הנושא של ייצור מבוזר ברמה שכל מקום יוכל לייצר לעצמו את האנרגיות המתחדשות ויהיו לו אגירה וניהול מקומי – בכך אנחנו מפספסים ולא משקיעים מספיק. עכשיו ההזדמנות שלנו לעשות את הקפיצה הזאת של האנרגיה המתחדשת בגוש דן".
