הדבר הגדול הבא"על אף ההאטה, דולר אחד מתוך חמישה עדיין מושקע בפינטק"
הדבר הגדול הבא
"על אף ההאטה, דולר אחד מתוך חמישה עדיין מושקע בפינטק"
"העולם הופך למודרני, וגם עולם הפיננסים יצטרך לעדכן את הצנרת", אמרה דינה פסקא־רז מ־KPMG ישראל, בפאנל שעסק בדבר הבא בפינטק. גליה באר־גבל מ־Team8 Fintech סיפרה כי "את עיקר האטה מרגישים בחברות בשלבי גיוס מתקדמים". אודי זיו מארניקס הוסיף כי "הצורך של לקוחות הקצה עדיין חזק", ועמרי בן דוד מוויולה ונצ'רס סיפר על חלחול הפינטק לעולמות מוזיקה ונדל"ן
"אחרי העלייה הגדולה שהתרחשה במהלך מגיפת הקורונה רואים האטה משמעותית בכסף שנכנס לפינטק ברמה הגלובלית. עם זאת, עדיין היום מתוך כל דולר מחמישה מושקע בפינטק. כרגע אנחנו מרגישים את עיקר ההאטה בחברות בשלבי גיוס מתקדמים אבל הצורך בשירותים האלה ממשיך להיות קיים כמו גם הצורך בטכנולוגיות ויש עדיין הרבה כסף בשווקים. לכן, נמשיך לראות צמיחה מתונה יותר, אבל צמיחה", כך אמרה גליה באר־גבל, שותפה Team8 Fintech במסגרת מושב The Next Big Thing של כלכליסט ו־KPMG ישראל התמקד בתחום הפינטק.
לדבריה, "חברות סטארט־אפ בתחום האינשורטק צריכות להתמקד בראש ובראשונה באמבדד אינשורטק, שההבטחה שלו היא להנגיש את השירות הפיננסי הביטוחי בזמן הנכון ובמקום הנכון והדבר השני הוא סיכונים חדשים. יש היום כלכלות חדשות: אי־קומרס, קריפטו, סייבר שהם סיכונים שהשחקנים המסורתיים לא יודעים להעריך וכאן יש מקום ופוטנציאל מאוד גדול לחברות טכנולוגיה שמשתמשות בטכנולוגיה כדי לזהות ולהעריך סיכונים וגם עדי לעשות את זה בזמן אמת ולדעת לצמצם את עלות האירוע הביטוחי שעלול לקרות".
אודי זיו, מנכ"ל ארניקס אמר כי חברות הפינטק נועדו לממש צורך שיש ללקוח הקצה ושעדיין קיים. "התעשייה המסורתית עובדת ויש רוצים לצרוך את השירותים של הבנקים, חברות הביטוח וכו', בצורה אחרת, ולכן הצורך באותן חברות פינטק או אינשורטק הוא צורך קיים. עכשיו נשאלת השאלה האם מממשים את הצורך הזה מממשים אותו רק בחברות חדשות וחדשניות או האם הצורך הזה ימומש בדרכים אחרות.
"אני חושב שכמו בכל תעשייה יהיה גם וגם, יהיו דינוזאורים בתעשייה המסורתית שלא ישכילו להשתנות, אבל רוב התעשייה המסורתית בסוף תלמד להשתנות", אמר זיו.
דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה KPMG ישראל אמרה שכל עולם המימון והפיננסים מאופיין ב'אינסטלציה' מאוד ישנה. "היום מה שאנחנו חווים מבחינת בנקים ומערכות העברות כספים דומה לכך שככל שהעולם הופך למודרני ואנחנו עוברים לסיבים אופטיים, גם עולם הפיננסים יהיה צריך לעדכן את ה'צנרת'.
כמו כן, ככל שהכלכלה מתפתחת והטכנולוגיה מתפתחת יש עולמות שלמים שעולם הביטוח הרגיל, גם מבחינה אקטוארית לא יודע להתמודד איתם", היא אומרת, "הרי בסופו של דבר הביטוח והחיתום מבוססים על חישובים סטטיסטיים והיסטוריים אבל יש דברים שאין עליהם מספיק רקורד אחורה בשביל להבין ולעשות להם חיתום כמו שצריך.
"נכון שהיה הייפ מאוד גדול סביב האינשורטק ויש איזושהי אכזבה, ובטח נראה מיזוגים ורכישות בתחום, אבל הצורך האמיתי לעדכן ולשפר את המערכות הקיימות קיים. לפעמים יש צורך גם להחליף את התשתיות הקיימות כדי שיתמכו בעולם שאליו אנחנו הולכים".
על הכניסה של הפינטק לוורטיקלים חדשים כמו מוזיקה ונדל"ן אמר עמרי בן דוד, שותף, ויולה ונצ'רס כי "אנחנו רואים שפינטק משתלט על העולם במרכאות כפולות. למשל בבנקאות, כצרכנים, לפני 20 שנה היית הולך לסניף בנק, פותח חשבון, מקבל כרטיס אשראי בדואר ופנקס צ'קים וכך היינו רגילים לקבל שירותי בנקאות.
"פחות או יותר לפני עשר שנים קמו ניאו־בנקס או צ'אלנג'ר־בנקס שהם בעצם בנקים דיגיטליים שנותנים את אותם שירותים אבל הכל רימוט ואונליין. הכל טוב ויפה עד שאתה צריך למצוא את כל הלקוחות שיבוא לבנק ויצטרפו לבנק וזה משהו מאוד קשה.
"באמבדד פייננס קמה גישה שאומרת ללכת להיכן שהלקוחות כבר נמצאים. כלומר תחשבו על ניהול בנק של ורייזון בארה"ב או של וולמארט או טסלה. מגיעות חברות שבאות לאותם מותגים גדולים ואומרות להם, תציעו שירותים פיננסיים ללקוחות שלכם וכך מייצרים בנק חדש במקום שבו הלקוחות כבר נמצאים.
"בנוסף, למשל בנדל"ן קל מאוד לראות שאפשר לקנות חלק קטן של בית בארה"ב ולקבל חלק יחסי של שכר הדירה ואחר כך למכור את זה באיזשהו סקנדרי מרקט. דוגמה נוספת היא מעולמות הבריאות – לתת לבית החולים את הכסף ולאפשר לפציינטים לפרוס לתשלומים את החוב הבריאותי.
גם על בעולם המוזיקה השינוי הוא אדיר. אנחנו השקענו למשל בחברה שמשלמת לאמנים יותר צעירים על מוזיקה שהם עוד לא ייצרו, כדי שהם יוכלו להמשיך ולעסוק במוזיקה. כך אנחנו קונים את השירים העתידיים של אותם אמנים כדי שהם יוכלו להמשיך לייצר אותם. זה בעצם סוג של סקיוריטיזציה בפינטק", אמר בן דוד.
