ועידת טוקיומירית רבינוביץ': "מי שיפצח את יפן יצליח בכל אסיה"
ועידת טוקיו
מירית רבינוביץ': "מי שיפצח את יפן יצליח בכל אסיה"
כך אמרה מנכ"לית הזרוע הישראלית של דנטסו, משרד הפרסום השישי בגודלו בעולם. "נהיה שער הכניסה שלכם לשוק היפני", אמרו בחברה
"השוק היפני שונה ומיוחד, ואם תצליחו לפצח אותו יהיה לכם כרטיס כניסה לאחד השווקים הגדולים בעולם ולכל השוק האסייתי", אמרה מירית רבינוביץ', מנכ"לית דנטסו ישראל, באירוע "דנטסו דיי" במסגרת ועידת "כלכליסט" בטוקיו. "אני שמחה מאוד להיות בליבה של טוקיו, העיר שידועה בשלל חדשנות ורוח דינמית", הוסיפה. "חשבנו להביא ליפן חברות ישראליות והאירוע של "כלכליסט" איפשר לנו לעשות זאת". עוד אמרה כי "ווטסאפ ו־וויז אינן מצליחות ביפן עקב מחסומי שפה, הבדלי תרבות והתנהגות צרכנים. כדי להצליח כאן חייבים לעשות מחקר ולהתאים את המוצר והשיווק שלכם. דנטסו יודעת לסייע לחברות במסע הזה לשינוי והתאמה לתרבות ולשוק היפניים".
את האירוע פתח טאקשי סאנו, מנכ"ל טרנספורמציה עסקית בדנטסו יפן. דנטסו, שנוסדה לפני 120 שנה, היא אחת מסוכנויות הפרסום הגדולות בעולם, ורכשה בישראל את סוכנות "אבגדה" בעשרות מיליוני דולרים, כדי שזו תשמש הזרוע המקומית שלה.
שיניצ'ירו סאקי, Senior Business Producer בדנטסו יפן, אמר: "אני רוצה לשמש לכם שער כניסה לשוק היפני, ולעזור לכם להבין אותו טוב יותר. יש לנו מעל 145 משרדים בעולם, 69 אלף עובדים ואנחנו משרד הפרסום השישי בגודלו בעולם. בשנה האחרונה שינינו את המודל העסקי שלנו לארבעה אזורים: טוקיו, לונדון, סינגפור וניו יורק. יפן אחראית ל־45% מהכנסות דנטסו ומעל 50% מההכנסות מגיעות מאסיה, כאשר שני שלישים באים מדיגיטל".
טומוקו קנזקי והידאקי אריטושי, מנהלי קריאייטיב בדנטסו יפן, סיפרו כי "החברה היפנית אינה מגוונת, אך הקריאייטיב ביפן דווקא מגוון מאוד". לדבריהם, גם ביפן, עם החדירה של טיקטוק, זמן הפרסום התקצר דרמטית: אם פעם פרסומת הייתה באורך של 30-15 שניות, כיום מדובר בשש שניות בלבד. הם סיפרו כי שלושה אלמנטים קריטיים חייבים להיכלל בפרסומת. הראשון הוא "החלק הקליט" - ידוען, שיר אופנתי או דמות מאנימציית המאנגה הפופולרית ביפן. האלמנט השני מתייחס לעונה. למשל כעת, בזמן האביב, האירועים החזקים קשורים לתחילת הלימודים או לעונת סיום הלימודים (Graduation) שהיא משמעותית מאוד ביפן. בקיץ האלמנט העונתי יכול להיות תחרות הבייסבול של התיכונים. האלמנט השלישי הוא פנייה לרגש, ולא דווקא להיגיון.
