כנס בריאות הנפש"בעקבות המלחמה ייכנסו עשרות אלפי פצועים לשיקום, בעיקר בנפש"
כנס בריאות הנפש
"בעקבות המלחמה ייכנסו עשרות אלפי פצועים לשיקום, בעיקר בנפש"
נועה רופא, ראש היחידה לשירותים פסיכוסוציאליים באגף השיקום, משרד הביטחון, אמרה את הדברים בפאנל בכנס בריאות הנפש של עמותת אנוש, שהנחתה ד"ר טלי יריב משעל, יועצת אסטרטגית של העמותה. עוד השתתפו: ד"ר שגית ארבל אלון, רופאה ראשית, מנהלת מערך שירותי הבריאות במשרד הרווחה, מורן מזרחי, מנהלת אגף קרנות הביטוח הלאומי, ורעות סטולר, מנהלת אסטרטגיה ומובילה את תחום חוסן ובריאות הנפש, JFN ישראל
"בשנה וחצי הקרובות ייכנסו עשרות אלפי פצועים, בעיקר בנפש, לאגף השיקום והיום מפנים למענים בקהילה ומסתייעים בהם על מנת לממש את האחריות הבסיסית שלנו בשיקום 10,500 פצועים היום", כך אמרה נועה רופא, ראש היחידה לשירותים פסיכוסוציאליים באגף השיקום, משרד הביטחון במסגרת פאנל בנושא תמונת עתיד בעולם משתנה בהנחיית ד"ר טלי יריב משעל, יועצת אסטרטגית – תהליכי השפעה בחברה האזרחית בכנס בריאות הנפש של עמותת אנוש.
"נקודת המוצא שלנו היא שיש חשיבות לשותפות בין מגזרית, זו שותפות שצריכים להיות בה אמון הדדי ותפיסה עמוקה של סולידריות. בחברה דמוקרטיות סולידריות היא תפיסה של אחריות של כולם כלפי כולם. שאעשה מה שאני יכול כדי שכל מי שסביבי יוכל למצות את חייו", אמרה יריב.
ד"ר שגית ארבל אלון, רופאה ראשית, מנהלת מערך שירותי הבריאות משרד הרווחה והביטחון החברתי, אמרה כי "המדריך להתמודד עם הסוגיה של השבעה באוקטובר עוד לא נכתב ואנחנו כותבים אותו בימים אלה. התפיסה של משרד הרווחה היא שבריאות הנפש היא סקאלה מאוד רחבה, היא לא המפגש הבודד אצל הפסיכולוג או הפסיכיאטר אלא מנעד מאוד רחב של חוסן, התמודדויות רגשיות. מדובר בטראומת המונים שחווה כעת מדינת ישראל, בגלל ההיקף, בגלל האיום, אנחנו זקוקים לכלים של יצירת משמעות, חיבור לקהילות, ליצור תקווה. בלי שיתוף פעולה, בלי שילוב הכוחות והכניסה המשותפת אין לנו שום סיכוי. התפיסה היא שצריכים גם להיות הרבה יותר מגיבים ראשונים ולכן אנחנו יוצאים היום להכשרות של רופאים, בעלי תפקידים, מאמני חוסן וגם רבנים ו'ניילניסטיות' מכיוון שלשאלה 'מה שלומך?' יש הרבה פנים. אין לנו דרך להתמודד עם הטראומה אם לא נייצר מנגנונים תומכי רצף. אם האזרח לא יעמוד מולנו והיה שקוף מול מי הוא עומד, השיתוף וההבנה של משרד הרווחה שהוא חלק משמעותי בביטחון החברתי, זה אולי החידוש שאנחנו מביאים לקידמת הבמה", אמרה.
רופא אמרה כי השינוי של אגף השיקום סביב רפורמת נפש אחת ובטח סביב מלחמת חרבות ברזל הוא מאגף תגובתי ליותר ויותר פרואקטיבי. "הצבנו אנשי קשר בבתי החולים, יחידת המילואים מגישה את בקשות ההכרה, כיתות הכוננות, הבנו שהם לא יבואו אלינו. התחום השני הוא טיפול עכשיו, אנחנו רוצים שאנשים ילכו לטיפול ומבינים שהפצוע או או המשרת אינו בלתי תלוי – יש לו אחים, הורים ואנחנו רוצים שגם הם יקבלו את הטיפול ולכן אנחנו מנגישים את זה. השינוי השלישי הוא לייצר קשת רחבה של טיפולים. אנחנו מבינים שבמיוחד היום יש קשת רחבה מאוד של מענים שצריכים להנגיש", אמרה.
מורן מזרחי, מנהלת אגף קרנות הביטוח הלאומי אמרה כי "אגף קרנות הביטוח הלאומי הוא אגף לפיתוח שירותים וככזה המהות שלנו זה זיהוי אוכלוסיות ייחודיות. לא נפתח שירותים במקום משרדי ממשלה אבל כן מאמינים בשותפות וזה מה שמייחד אותנו. אנחנו כל הזמן בשיח עם עמותות, משרדי ממשלה ,מסוגלים להושיב לשיח בין מגזרי סביב סוגיות ולזהות מקומות בהם יש ואקום. הנושא של בריאות הנפש והפרואקטיביות היה מרכזי עוד לפני ה-7.10. אנחנו חיים בעולם של אי ודאות ואנחנו כגוף פיתוח נמצאים גם בקשיים. אחד הדברים שאני גאה בו שנוצרה מערכת של אמון בין הקרנות והשטח", אמרה. מזרחי סיפרה על הקול הקורא של חרבות ברזל לתת מענים לצרכים רגשיים לעמותות וארגונים בחברה הישראלית. "זיהינו שיש ואקום מאוד משמעותי, יכולנו להיענות ל-81 פניות מתוך 630 ובשורה התחתונה בסוף נובמבר הארגונים כבר ראו את הפעימה הראשונה של הכסף".
רעות סטולר, מנהלת אסטרטגיה ומובילה את תחום חוסן ובריאות הנפש, JFN ישראל אמרה כי "רואים היום שיפט עצום של משאבים וקשב לתחום בריאות הנפש. אנחנו נמצאים בזירה הפילנתרופית שבה חוסן ובריאות הנפש הם במקום הראשון, וזה לא היה המצב לפני ה-7.10. השדה החברתי לא היה רחב ולכן גם לא הפילנתרופי. נקודת אור, מה-7.10 החברה האזרחיות התגלתה בתפארתה, וגם הפילנתרופיה. צומח כאן שדה בחברה האזרחית, רואים שארגונים ותיקים יוצרים יוזמות חדשות, התפקיד של פילנתרופיה לראות אילו בפתרונות כאן כדי להישאר. היא לא יכולה או צריכה להחליף רשויות ממשלתיות אבל כן יכולה להיות גיים צ'יינג'ר", אמרה.
