ועידת התחזיות"בכירי הצבא יכולים למצוא את עצמם תחת צווי מעצר בהאג"
ועידת התחזיות
"בכירי הצבא יכולים למצוא את עצמם תחת צווי מעצר בהאג"
אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" ב-INSS, הסבירה את המשמעות של צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. לטענתה, החיבור של הממשלה עם טראמפ עלול להוביל לבידוד בעולם
"ברגע שיש צווי מעצר נגד ראשי מדינה - הם תלויים ועומדים, הם אכיפים. בקרוב יהיו 125 מדינות חברות בבית הדין בהאג, וכולן מחויבות לאמנת רומא, כלומר הן מחויבות לעצור את מי שמגיע לשטחן", הסבירה אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" ב-INSS, בשיחה עם עיתונאי כלכליסט אליחי וידל בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס.
לדבריה, "צווים אלה, כל עוד הם לא בוטלו, הם מחייבים מדינות חברות באמנה. ארה"ב אינה בעיה, אבל היא מדינה שלא חברה בבית הדין. מדינות מערב אירופה, ניו זילנד, יפן - חברות באמנה. יש לזה התפרסות ארוכה. לגבי נתניהו, יש שאלה משפטית של המתח מול חסינותו של ראש מדינה מכהן, כלומר האם כאשר מדובר בראש מדינה שאינה חברה באמנה, האם יש לו חסינות ממעצר על ידי בית משפט. זה נושא שהוכרע באופן מסוים בשעתו בכל הקשור בנשיא סודאן ששמו באשיר, אבל אז מועצת הביטחון יכלה לעשות סוג של מעקף למשפט הבינלאומי".
האם יש בעיה גם בטיסות מעל אירופה?
"החשש הזה לא מציאותי, זה תסריט של נחיתת אונס של מטוס וגם אז היחס למטוס הוא לטריטוריה של מדינה אחרת. אגב לגלנט אין את הבעיה הזאת כי הוא פוטר".
מה ההשלכות של הצווים האלה על אזרחי ישראל? מה עם המילואימניקים?
"בכירי הצבא יכולים למצוא עצמם תחת צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ויכול להיות אפילו שהצווים האלה יצאו בחשאי. יכול להיות שבכירים שחשודים בביצוע פשעי מלחמה יהיו בבית הדין הפלילי הבינלאומי. לגבי זוטרים - יש כאן יותר עיסוק במקרה מובהק. כאן יש סמכות שיפוט אוניברסלית, כלומר מדינות ברחבי העולם יכולות לשפוט על פשעים נגד האנושות. אגב גם לישראל יש זכות כזאת. ואז בחלק מהמדינות גורמים פרטיים יכולים להניע כזה תהליך. למעשה יש כיום ארגונים שנתמכים על ידי פלסטינים שעושים הצלבה למשל של תמונה של חייל שהיה בעזה ואז יכולים לאתר אותו באירופה, ללכת לשופט מקומי ולבקש צו מעצר".
האם היו מקרים כאלה?
"בעולם זה פחות נפוץ כי זה מחיייב התארגנות של גורמים העוסקים בזה. בגלל שישראל במוקד וזה תפס תאוצה, אז יש מערך שלם שירוץ ויבקש את הצווים האלה. למשל דרום אפריקה הודיעה שזה יקרה. גם טורקיה".
יש טענה שוועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום בגלל צווי המעצר. זה קביל?
"מה שהכי יסייע לנו מול ההליכים האלה הוא חקירה. אבל אין קשר לוועדת חקירה ממלכתית. ועדת חקירה ממלכתית לא קשורה לטענות על פשעי מלחמה. אבל ועדת חקירה עם מומחים עצמאים שתבדוק את הטענות לפשעים יכולה לעזור בגלל מה שנקרא 'עקרון המשלימות', כלומר לא נדרשת חקירה בחוץ לארץ אם בישראל כבר מבוצעת חקירה מקצועית".
הצבא מפרסם תחקירים, יש להם משקל?
"תחקירים שבודקים את הכישלון של 7 באוקטובר לא מסייעים. העולם לא מעמיד אותנו לדין על 7 באוקטובר. אבל אני שומעת שמפחדים מלבצע חקירות של פשעי מלחמה. אנשים לא מבינים שזה עוול שפוגע בחיילינו כי אלה חקירות שמיועדות להראות שלא ביצענו פשעי מלחמה. אנו יכולים רק להוכיח את זה אם נוכיח כמו שצריך. וחסימה של החקירה הזאת זה נושא עצוב".
בזירה האמריקאית יהיה בקרוב נשיא חדש. כיצד בחירת טראמפ תשפיע עלינו?
"מי שמדבר על טראמפ תמיד אומר שלא ניתן לדעת כיצד טראמפ יתנהל, הוא לא צפוי. בעיקרון יש כמה כיוונים. טראמפ לא מביע עניין בנושא של נשיאה באחריות. לא מעניין אותו משפט בינלאומי. אין לו חיבה למוסדות בינלאומיים. בהחלט יש מצב להורדת הלחץ מישראל.
"האם זה יגרום לבית הדין לשנות את מדיניותו? קשה לומר. צווי מעצר שכבר הוציאו לא יבוטלו, אבל יש מי שטוענים שאם יוטלו סנקציות זה ידרבן את בית הדין להחמיר עם ישראל. החיבור לטראמפ מעצים את דימויה של ישראל כ'מטלטלת של המערכת' - וזה לא בהכרח חיובי. מדינות המערב שמחויבות לכיבוד כללי המערב יוטרדו מזה שישראל וטראמפ לא מכבדים את הכללים. בל נשכח שבעולם הימין מתחזק - אבל אירופה אינה ימנית קיצונית. הזיהוי עם טראמפ יכול לחזור אלינו ולייצר בידוד. זה יכול להתבטא בהתנהלות מול עסקים, גופים כמו אוניברסיטאות, אפילו רופאים ישראלים שלא ימצאו סטאז' בחו"ל. זה יפגע גם ביכולת של ישראלים להסתובב בעולם ולהתקדם בעסקים".
האם כל מה שקרה כאן מאז 7 באוקטובר יכול באמת לייצר פתרון מול הפלסטינים?
"מה שהכי יסייע לנו בקמפיין נגדנו הוא אם נראה שאנו מעוניינים בהסדר, גם אם הפלסטינים יסרבו. הפלסטינים לא הולכים לשום מקום ואנו כיום בעמדת כוח שעלינו לנצל ולמצוא פתרון של היפרדות. אם לא נעשה את זה, אם לעד נשלוט בעם אחר בלי לתת לו זכויות, זה מה שפוגע בערכינו הפנימיים ובדמוקרטיה הישראלית. אני מאמינה שכיום הדברים מתגלגלים לכיוון מסוים. אנו כיום מאמצים נרטיב שלפיו לעולם נחיה על חרבנו וזה ידחוף אותנו לכיוון של מדינה לא נעימה, לא פנימית ולא חיצונית. לכן עלינו לחשוב על היום שאחרי ולעודד את הכוחות היותר מתונים בצד הפלסטיני".
