כלכליסט טק"את מי שלומד תכנות בשישה חודשים יחליפו בעתיד רובוטים"
כלכליסט טק
"את מי שלומד תכנות בשישה חודשים יחליפו בעתיד רובוטים"
בכנס עתיד החינוך של כלכליסט ו-KPMG אמר נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, פרופ' דניאל זייפמן: "יש להבחין בין מי שלמד שישה חודשים למי שלמד מספר שנים". ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית וסגן נשיא אינטל לשעבר דיבר על לימודים גבוהים בזמן קורונה: "אין ספק שהוראה מקוונת הצילה אותנו ואת הסטודנטים, אבל יש גם צימאון לביחד וללמידה פרונטלית עם מרצים"
האם בעידן הנוכחי צריך השכלה גבוהה בישראל? על השאלה הזו ניסו לענות חברי הפאנל בכנס עתיד החינוך של כלכליסט ו-KPMG. פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר וחבר המועצה המדעית של הקרן הלאומית למדע, תומך בהשכלה אקדמית ולדעתו אי אפשר לוותר עליה בשום צורה. "צריך השכלה כי זה חלק מהנוף האנושי, צריך תרבות והשכלה. אם משווים מתכנתים - שאפשר בהחלט לחנך כמה מהם בשישה חודשים בלימודי תכנות - לעומת מהנדסים שלמדו כמה שנים פיזיקה או מתמטיקה באוניברסיטה, יכול להיות שבשנה הראשונה בחברה שהם יעבדו בה לא יראו הבדל גדול, אבל 10 שנים אחר כך, את אלה שלמדו שישה חודשים יחליפו רובוטים, ולעומת זאת כל אלה שלמדו נושאים של אלגברה ליניארית ומשוואות אלגבריות, ימשיכו לעבוד בחברה. הם יידעו לפתור בעיות שאנחנו עוד לא רואים אותן היום. השכלה לא נועדה כדי לקבל מקצוע, אלא על מנת לקבל ידע, והידע הוא שימושי מתישהו וזה התפקיד של ההשכלה הגבוהה. יש חשיבות גם למי שלומד תכנות בשישה חודשים אבל יש להבחין בין מי שלמד ששה חודשים למי שלמד מספר שנים".
ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית וסגן נשיא אינטל לשעבר, אמר כי "השכלה נותנת כלים איך ללמוד ובעיקר מלמדת איך לשאול שאלות ואיזה שאלות לשאול. אומרים לי 'תראו את בוגרי 8200'. אז בדקתי את בוגרי 8200, ו-95% מהם השלימו תואר אקדמי, וטוב שכך".
לדברי חמי פרס, שותף מייסד בקרן פיטנגו, יו"ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום וחבר באגודת הידידים של רשת אורט ישראל, "ככל שהזמן חולף אנחנו צריכים להיות יותר יזמים וצריכים למצוא את הדרך ללמוד לעשות כמה דברים מסביב להשכלה הגבוהה, שצריך לחזק. אולי אפשר לעשות את זה בקצב מהיר יותר, צריך לדבר על זה, אבל הלימודים ואיך ללמוד זה חשוב מאוד".
"מערכת ההשכלה זה תחום שמחבר לגלובליזציה", אמרה רו"ח מירי יוסקוביץ, שותפה, ראש תחום השכלה גבוהה ומלכ"רים, KPMG סומך חייקין. "יש חיבור בין האקדמיה לתעשייה ואנחנו כישראלים מסתכלים על כאן ועכשיו. אין ספק שלמערכת יש תפקיד משמעותי בטווח הרחוק אבל אין ספק שצריך להתאים את הלמידה לעידן החדש".
"אני חסיד המחקר הבסיסי" הוסיף זייפמן. "ולא כי אני חושב שלא צריך מחקר יישומי, כי בלי זה לא יהיו מכונות ומוצרים, אבל המחקר הבסיסי בסכנה וקשה להבין למה משקיעים כסף באסטרופיזיקה או יוונית עתיקה. כשמסתכלים על היסטוריה של חדשנות, מתברר שהתגליות הגדולות לא נעשו על ידי אנשים שרצו לפתור בעיה, אלא רוב ההמצאות האלה הומצאו בטעות. ככל שאתה עושה את זה ואתה מקדיש יותר זמן, אתה תגלה שיש דברים שלא חשבת עליהם. שני הגופים צריכים לעבוד ביחד – מחקר בסיסי ומחקר יישומי - ואני מחלק בין תפקיד האקדמיה ותפקיד התעשייה שיש לו תפקיד יישומי".
נשאלת השאלה איך מכינים את הדורות הבאים למקצועות עתידיים שכיום לא ידוע מה הם יהיו. פרופ' זייפמן טוען, כי "מי שיש לו יכולת לימודית יתמודד עם החומר החדש שיגיע, וזה בדיוק ההבדל בין ללמוד כמה שנים לבין ללמוד שישה חודשים. המקצוע ישתנה ואתה צריך להיות אדפטיבי והדרך לעשות את זה היא ללמוד את הבסיס. אם תלמד את השפות הנכונות והמתמטיקה הבסיסית והספרות הבסיסית, אז כשתופיע הטכנולוגיה החדשה הזו שמי שהמציא אותה הם אנשים שלמדו באוניברסיטאות, אתה תדע לעשות אדפטציה. מכיון שלא יודעים מהו העתיד, עדיף להתמקד בידע רב תחומי".
פרנקל ציין, כי "שלוש שנים זה לא המון ולהתחיל להתפזר גם זה בעייתי ובסופו של יום ההנחה שלמדתי שלוש שנים ואני עכשיו רואה חשבון זה לא מספיק. צריך ללמוד ללא הרף והתפקיד שלנו להכשיר אנשים שירצו ללמוד".
פרס: "כשלמדתי תואר שני במנהל עסקים, הלכתי כדי ללמוד שפה, אבל גם החברותא יצרה קשרים. יש כמה עוגנים שאתה יודע שאפשר להיאחז בהם. אנחנו צריכים לשמור על מעטפת רחבה, כי ללמוד רק מדע או טכנולוגיה בלי ללמוד את כל ההשפעות מסביב, זה פספוס. צריך ללמד את העוגנים וגם את היכולת האדפטיבית הזו ללמוד ולקרוא כל הזמן כי זה לא שלוש שנים. צריך ללמוד כל הזמן, ואת הכלים הטובים אנשים מקבלים באוניברסיטאות הכי טובות".
בדיון עלה נושא הקורונה והשפעתו על החינוך והלמידה. יוסקוביץ: "הקורונה יצרה מציאות חדשה. צורת הלימוד השתנתה והיכולת להתחבר לעולם וללמוד בחו"ל. זה מייצר הזדמנות לאוניברסיטאות פה למצוא את ערך המוסף שלהן".
לדברי פרנקל, הקורונה מבטאת את הניצחון של המדע. "לא זכור לי שמבוקר עד ערב מדברים על טכנולוגיה ומדע. הבינו שהמדע הוא קריטי ככלי. נהיה חכמים עוד שנתיים. נזרקנו לאיזושהי מציאות ואין ספק שהוראה מקוונת הצילה אותנו ואת הסטודנטים, אבל יש גם צימאון לביחד וללמידה פרונטלית עם מרצים".
פרופ' זייפמן הזכיר כי "את החיסונים לא המציאה פייזר. המציאו את זה במחקר בסיסי שהייעוד שלו לא היה לחיסונים, אלא מה שהוביל אותו זו הסקרנות האנושית. ההיסטוריה מלמדת שלמחקר אקדמי שלא היה מוכוון מטרה, יש שימוש 20 שנה אחר כך. ככה עובד המחקר האקדמי. אני מעריך שהולכים למודל היברידי של לימודים כי אנשים כן רוצים להיפגש אחד עם השני, ומחקרים אי אפשר לעשות בזום".
לדברי פרס, "איינשטיין עשה את הניסויים שלו בכלל במוח. הקורונה לימדה אותנו שכדור הארץ לא נחלק רק ליבשות ומדינות, אלא יש לו ספרה אחת פיזית ואחת דיגיטלית. בספרה פיזית, מה שהיה קרוב, התרחק ובדיגיטלית - ההיפך. האנושות קיבלה אדפטציה של אי קומרס ועבודה מהבית שהיה לוקח עשר שנים לעשות בלי הקורונה. עכשיו צריך לשנות את כל מה שקרה ולעשות אותו בצורה מסודרת. צריך לנצל את הטוב ביותר שיש במדיה הדיגיטלית. מצד שני ללמוד יחד ולשבת ולדבר על הדברים, זו למידה אחרת ולכן זה יהיה משהו משולב".
האם צריך לתת לחברות פרטיות להתחיל להפריט את מערכת החינוך? זייפמן אומר שהוא לא נגד אוניברסיטאות פרטיות. "המודל האמריקאי לא רע, אבל יש שם אוניברסיטאות טובות מאוד, אבל גם כאלה שהן מאד לא טובות. יכולות להיות אוניברסיטאות פרטיות, אבל בתנאי שתהיה רגולציה ולא שהאוניברסיטה תקבע בעצמה מה היא מלמדת. הדבר שני הוא שצריך לחשוב על מודל השכר של חברי הסגל האקדמי, שהיום הוא אחיד באוניברסיטואות אבל בפרטיות וברייכמן הוא כבר לא מפוקח ולא אחיד. אי אפשר לצפות שהשכר לא יהיה אחיד והאיכות באוניברסיטאות הציבוריות תהיה גבוהה יותר".
פרנקל: "יש יתרונות בקיומה של אוניברסיטה פרטית והמדינה צריכה לאפשר את זה, אבל העובדה שהמוסד הוא גוף ציבורי ויש רגולציה עליו, לא בהכרח רעה. הרגולציה באוניברסיטאות היום היא עם אלמנט תחרותי חזק וזו תחרות מאד מבורכת. טוב שתהיה אוניברסיטה פרטית וחשוב שתהיה רגולציה גם למען הסטודנטים שיקבלו השכלה טובה וגם למען החברה בישראל שהציבור ידע שהרופא שמטפל בו קיבל קרדיטציה בצורה נכונה, או רואת חשבון קיבלה קרדיטציה בצורה נכונה".
"איך ישראל מצליחה לשמור פה את המוחות הטובים והיצירתיים ביותר? כי זה בדמנו", אמר פרס. "כשאני מסתכל על ההיסטוריה של ישראל, רואים שאנחנו בנויים על מדע, טכנולוגיה וחדשנות. זה בלב שלנו. אני בעד הקמת מפעלים כמו רייכמן, כי מה שפרופ' רייכמן עשה פה הוא יוצא דופן. מדינת ישראל פספסה שר חינוך נהדר, אבל הרוויחה אוניברסיטה נפלאה כמו רייכמן".
