ועידת לונדון"ההשקעות בישראל כמעט נעלמו - גם בגלל ההפיכה המשטרית"
ועידת לונדון
"ההשקעות בישראל כמעט נעלמו - גם בגלל ההפיכה המשטרית"
"אנחנו רואים תאבון ירוד להשקעות מצד המשקיעים הזרים, אבל גם לנו יש פחות תיאבון כישראלים", כך לדברי סיון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקרן הון סיכון קומרה קפיטל, בוועידת Mind The Tech של כלכליסט ובנק לאומי שנערכת בלונדון. אירית קאהן, שותפה בקרן DTCP: "האקו סיסטם הבוגר שלנו יעמוד בתיקון ובסוגיות הפוליטיות"
"הפיל שבחדר הוא שההשקעות בישראל בחודשים האחרונים כמעט ונעלמו וזה קשור גם למצב המאקרו כלכלי, אבל גם להפיכה המשטרית שמאיימת לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. אנחנו רואים תאבון ירוד להשקעות מצד המשקיעים הזרים, אבל גם לנו יש פחות תיאבון כישראלים. אני מקווה שהמצב ישתנה ונראה את היזמים מקימים סטארט-אפים בישראל ויבחרו להמשיך את הסטארט-אפ ניישן". כך פתחה את דבריה סיון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקרן הון סיכון קומרה קפיטל, בוועידת Mind The Tech של כלכליסט ובנק לאומי שנערכת בלונדון. שמרי דהן דיברה בפאנל "איפה להשקיע עכשיו" בהנחיית ג'יימס ספיירו מ"כלכלכיסט".
גם אירית קאהן, שותפה בקרן DTCP התייחסה למורכבות שממנה סובלות היום חברות סטארט-אפ ישראליות שמושפעות הן מהמצב המאקרו כלכלי בעולם והן מהסערה הפוליטית בישראל: "יש היום הרבה חוסר וודאות, אבל ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות לא יכולה להיעלם. האקו סיסטם הבוגר שלנו יעמוד בתיקון ובסוגיות הפוליטיות, אני רואה את החודשים הבאים והרבעונים הבאים שהתיקון יימשך אבל 2024 תהיה שנה מצויינת עבורינו כמשקיע צמיחה".
לשאלה לגבי מדדים שקובעים את כדאיות ההשקעה בימי שגרה ציינה שמרי דהן: "קומרה היא הקרן הישראלית הראשונה שהשקיעה בסטארט-אפים בשלבים מאוחרים (LATE STAGE), וככאלה אנחנו מחפשים מאד את המדדים הפיננסיים. מסתכלים על הבורסות, כיצד ציבור המשקיעים בוחן את החברות וכך מעריכים את החברות הפרטיות. זה אומר צמיחה, שימור לקוחות. ב-2021 הרבה משקיעים זרים הגיעו לישראל לראשונה, היה הרבה כסף על השולחן וחברות היו מוצפות בהצעות השקעה. המצב השתנה ועכשיו אנחנו בימים שכל המשקיעים מחפשים לא סתם צמיחה, אלא את הצמיחה היעילה"
ואולם באירופה, מרכז השקעות ה-ESG, יש גם גופים עם דרישות ומדדים שחורגים מהמבחן הפיננסי הרגיל: "כמשקיעים באנרגיה נקיה, לנו יש עוד שכבה של מדדים להשקעה", אמר ג'ונתן תיודור שותף בקרן השקעות CLEAN GROWTH, "היעד שלנו הוא להשקיע בחברות שיביאו להפחתת פליטות פחמן דו חמצני בהיקף של 100 אלף טון בשנה כאשר היעד לטווח ארוך הוא לחסוך פליטות של 100 מיליון דולר עד 2030. הקרן הוקמה ב-2020 על ידי בוורלי גואור ג'ונס והיא מנהלת 100 מיליון ליש"ט, חצי מהקרן הן נשים כחלק ממדיניות מוצהרת. השקענו עד היום ב-13 חברות, עוד לא היו השקעות בישראל, אבל אנחנו יכולים מבחינת המנדט שלנו להשקיע בחברות ישראליות שחלק מההנהלה והעובדים יושבים באנגליה".
גם איזבל עמיאל אזולאי, שותפה מנהלת בקרן הון סיכון סיינה הצרפתית, התייחסה לסוגיות של ESG בהשקעות שהפכו לדומיננטיות באירופה. "בכל ועדות ההשקעה ובכל הוועידות שאני משתתפת בהן מדברים היום על ESG וזו המציאות. אם אתה לא מייצר אימפקט חיובי על העולם, אתה לא תקבל היום השקעה באירופה, זה כבר לא אופציה".
נווי קלן (NOWI KALLEN), דירקטור בסיילספורס ונצ'רס, זרוע ההשקעות של ענקית התוכנה, התייחס למקומן של הקרנות התאגידיות במציאות הכלכלית החדשה: "בשבוע שעבר כינסנו קבוצה גדולה של מנהלי תשתיות המחשוב בארגונים ושאלנו מה השיקולים שלהם בהחלטות רכש כיום ועד כמה יש פתיחות גם לסטארט-אפים ולא רק לרכש מארגונים גדולים. התשובה שלהם הייתה שהסטארט-אפ צריך להיות מאוד ברור וממוקד בנחיצות המוצר שלו, החברות צריכות להתאים את המצגות שלהם למצב הכלכלי החדש. המסר של מנהלי המחשוב היה שסטארט-אפ שרוצה למכור חייב להראות איך המוצר שלו "מזיז את המחט" ללקוח, היכן הוא משפר את הביצועים והיכן הוא מאפשר חיסכון. היבט חשוב נוסף הוא אמון, הכל מתחיל ונגמר באמון. גם כאשר אתם כסטארט-אפ רק בתחילת הדרך, חשוב לתת את הדעת לכל המישורים במוצר, כמו למשל האמינות שלו ואבטחת סייבר". שמרי-דהן מקומרה חיזקה את דבריו: "הקשר בין הסטארט-אפים לעולם התאגידי חשוב מאוד, זו הדרך לקבל אישור משלב מוקדם מאוד בחיי החברה לצורך אמיתי במוצר ולוודא שיש התאמה בין המוצר לבין צרכי השוק. קרנות תאגידיות צריכות להיכנס בשלבים מוקדמים לחברות ואנחנו כקרן הון סיכון תמיד מזמינים אותן, לפני עשרים שנה הייתה בישראל עשירית ממאות מרכזי הפיתוח שקיימים היום והקשר ביניהם לאקו סיסטם מאוד חזק".
איך חברות ישראליות יכולות להתרחב לשוק אירופי?
"תמיד עזרנו לחברות מישראל להיכנס לאירופה וזה לא קל כי ארה"ב זה תמיד השוק הראשון והמועדף ואירופה היא בפועל מספר שווקים נפרדים. אבל צריך לזכור כי יש פה הרבה מוסדות פיננסיים וחברות תעשיה ענקיות", ציינה עמיאל אזולאי. היא דווקא פחות מוטרדת לנוכח ההפיכה המשטרית בישראל ואמרה בהקשר הזה: "מהזווית שלנו באירופה, אנחנו משקיעים בישראל כבר עשר שנים ועד היום לא הסתכלנו על ישראל מההיבט הזה של דמוקרטיה כן או לא. אבל היום כולם אומרים תראו איזו דמוקרטיה מדהימה היא ישראל, תראו איזו מחאה. כך שמבחינתנו יש עדיין מומנטום בשוק הזה".
קאהן הוסיפה לעניין הכניסה לשווקים באירופה: "אנחנו משקיע גלובלי עם נוכחות חזקה באירופה. אנחנו יודעים שאירופה תמיד משנית לארה"ב עבור הישראלים כי זה מפוזר, שפות שונות, שווקים שונים והעדפות שונות. אבל אנחנו עוזרים בדיוק בזה לחברות שלנו בהבנת השווקים השונים בתוך אירופה וחיבור לחברות הגדולות".
