Meet&Techפול דונובן, כלכלן ראשי ב-UBS: "גיוון אנושי חשוב יותר מטכנולוגיה"
Meet&Tech
פול דונובן, כלכלן ראשי ב-UBS: "גיוון אנושי חשוב יותר מטכנולוגיה"
את הדברים אמר דונובן במפגש Meet&Tech של כלכליסט ו־UBS. "בעידן המהפכה הרביעית המדד להצלחה הוא טיב העובדים", הוסיף דונובן
"לא איכפת לי מטכנולוגיה", פתח ואמר פול דונובן הכלכלן הראשי ב־UBS global Wealth Management. "השינוי הכלכלי לא מגיע מטכנולוגיה, אלא מהאופן שבו אנחנו משתמשים בה. אנחנו מצויים במהפכה התעשייתית הרביעית ואף שאני מודע לחלוטין לקהל שבפניו אני מדבר אדגיש: בתקופה זו של שינוי מבנה דרמטי, טכנולוגיה היא החלק הפחות חשוב. ב־20 השנים הבאות ההתקדמות תבוא ממציאת האדם הנכון בתפקיד הנכון, בזמן הנכון".
לדבריו כעת צריך להתרכז ב"יצירת תרבות תאגידית ושוק עבודה, שמתמקדים בלהוציא את המיטב מאנשים. אם נעשה זאת כמו שצריך, ההצלחה תהיה אדירה. אם נטעה - זה יהיה אסון".
בהמשך החזיר דונובן את הקהל לסוף מלחמת העולם השנייה. "יש לנו דוגמה קלאסית מתחילת עידן המחשוב המודרני", סיפר. "ב־1945 בריטניה היתה המובילה של טכנולוגיית המחשוב העולמית. אף מדינה לא התקרבה לבריטניה באותה תקופה. זה היה בזכות העבודה בבלצ'לי פארק - שם פיצחו את קוד האניגמה של הגרמנים, פעולה שקיצרה את מלחמת העולם השנייה בשנתיים לפחות. בבלצ'לי היו אנשים מרקע אתני שונה, דתות שונות, מעמדות חברתיים שונים. בראש תוכנית התכנות עמד אלן טיורינג, שהיה הומוסקסואל והיו נשים שעבדו לצד גברים. זה מה שאיפשר לטכנולוגיה להיות מיושמת בצורה חדשנית ויצירתית שהשיגה תוצאות יוצאות מגדר הרגיל".
1 צפייה בגלריה
פול דונובן, כלכלן ראשי ב-UBS גלובל: "גיוון אנושי חשוב יותר מטכנולוגיה"
(צילום: טל אזולאי)
אולם ב־1955 סקטור הטכנולוגיה הבריטי כבר היה הרחק הרבה אחרי השיא. "זה נגמר בגלל מחסור בכוח עבודה. הבעיה היתה שבתום המלחמה נשים לא נהגו להמשיך ולעבוד אחרי שהתחתנו, וההון האנושי שהיה לו הכוח להפוך את הטכנולוגיה להצלחה כלכלית - נזרק הצידה".
דונובן השתמש בלקחים מ־1945 כדי לדבר על ההווה: "פירוש הדבר, שכשנביט קדימה, חשוב ביותר שכוח העבודה בטכנולוגיה יהיה מגוון כדי להשיג הצלחה כלכלית. אם קובעי המדיניות שיושבים מסביב לשולחן הם כולם גברים קרחים, לבנים, אנגלו־סקסיים ובגיל העמידה, קבוצה דמוגרפית שאיני מתנגד אליה", אמר בחיוך, "נמצא עצמנו עם תרבות חדגונית של חשיבה; ובאווירה זו נפספס הזדמנויות שהטכנולוגיה יכולה לספק לנו. יתרה מכך, נפספס גם סיכונים". לכן, דונובן מאמין שעלינו להתמקד בגיוון ובטבע המכליל של ההון האנושי כדי למקסם את הפוטנציאל הכלכלי של הטכנולוגיה.
זה תקף בישראל כמו בכל מדינה אחרת בעולם: "ישראל התקדמה מאוד ביישום רעיונות ובחדשנות, אך המסע לא הושלם: לעיתים קרובות מדי יש מאגר של עובדים מוכשרים, הם פשוט לא נראים בדיוק כמונו ולכן איננו משתמשים בהם בצורה הנכונה. לכן לתפיסתי, ישראל מתקדמת בכיוון הנכון, אך אם בכוונתה להצליח במהפכה התעשייתית הרביעית, עליה להשקיע יותר בהון האנושי מאשר בטכנולוגיה עצמה, שתגדיר את הפרמטרים של ההצלחה הזו".
