מובילות 2024"נשים נוטות לייחס כישלון לעצמן והצלחה לגורמים חיצוניים - זו לא התחלה טובה בעולם היזמות"
מובילות 2024
"נשים נוטות לייחס כישלון לעצמן והצלחה לגורמים חיצוניים - זו לא התחלה טובה בעולם היזמות"
הדברים נאמרו על ידי מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ"לית עמותת 'שוות', בפאנל שנערך במסגרת כנס מובילות את ישראל של כלכליסט ובנק לאומי. בפאנל בהנחיית סופי שולמן מכלכליסט השתתפו גם: נופר עמיקם, שותפה בקרן גלילות קפיטל, ספיר הרוש שותפה ב-Third Point Ventures וד"ר יוסי מערבי, דיקן בית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן
"יש יותר נשים שרוצות להקים סטארט-אפים אבל לא מספיק. יש מגמת עלייה מעודדת בשנים האחרונות, יותר נשים שמגייסות סכומים מאוד יפים אבל המספרים נמוכים", כך אמרה נופר עמיקם, שותפה, קרן גלילות קפיטל, בפאנל בהנחיית סופי שולמן מכלכליסט במסגרת כנס מובילות את ישראל של כלכליסט ובנק לאומי.
אחד הגורמים לכך שאין מספיק נשים שמגייסות כסף להקמת מיזמים הוא ההבדל בין הפיץ' של יזמות ליזמים. "ברוב המקרים יזמים מגיעים עם סימני קריאה, עם ביטחון רב, ויזמיות לרוב באות להתייעץ לא רק סביב הנושא אלא גם שואלות האם נכון לי בכלל לצאת לדרך היזמית, אולי עדיף לי לחבור לאיזשהו מנכ"ל וזה הבדל מהותי. במקום הזה, על המשקיעים לשנות את הקונספציה ששאילת שאלות מעידה על חוסר ביטחון. שאילת שאלות היא תכונה חשובה ליזמיות כי המציאות משתנה. זו תכונה בריאה וחשובה בטח בעולם היזמי. דבר שני עלינו כנשים להבין שבטח בעולם היזמי אף פעם לא תהיה מאה אחוז וודאות ועדיין – לכי על זה, יש לך מספיק כישורים וניסיון", אמרה.
ספיר הרוש, שותפה ב-Third Point Ventures, עבדת ברפאל, מה לדעתך הלחימה אומרת לגבי נשים, האם זה מפחית עוד יותר את הסיכוי של אישה להקים סטארט-אפ?
"אני חושבת שכבוגרת 8200 היום ביחידה יש 50-50% נשים וגברים. זו הייתה המקפצה הראשונית עבור נשים רבות להייטק. היום נוצרים צוותים ורעיונות סביב הלחימה ונראה כאן מגמת שיפור".
רואים בנות מצטיינות בבתי הספר ומשם מתחיל תהליך של היעלמות נשים מהנוף, מדוע זה קורה?
"אחד המדדים שאנחנו אוהבים להסתכל עליהם זה אחוז הנערות שלומדות חמש יחידות מתמטיקה, זה 50-50% אבל זה לא בא לידי ביטוי בשום דבר אחר כך", אמרה מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ"לית עמותת 'שוות'.
"מתמטיקה זה חשוב אבל זה לא המפתח היחיד. אנחנו צריכות להבין מה התשתית בעזרתה מביאים נערות לנקודה הזאת. עבור בנות גיל ההתבגרות הוא מקום שיש בו ירידה חדה בביטחון העצמי, שם מתחילות לדבר בשאלות ולא בסימני קריאה. אנחנו רוצות שגברים ונשים יגיעו לעולם היזמות עם סקרנות אבל הצד הרע הוא הנטייה של נשים להקטין את ההישגים שלנו. נשים נוטות לייחס את הכישלון לעצמן ואת ההצלחה לגורמים חיצוניים וזו נקודת התחלה לא טובה לעולם היזמות כי מדובר בעולם עם חוסר וודאות. חייבים לייצר תשתית תפיסתית באמונה שלי בעצמי ולשים כמה שיותר מודלים לחיקוי של נשים וגברים. ילדה תהיה מה שהיא תראה. אם היא לא תראה נשים עומדות בראש סטארטאפים היא לא תדמיין את זה עבור עצמה", הוסיפה.
ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן אמר: "כשבית הספר ליזמות הוקם הנתונים היו די מטרידים. בתחילת הדרך היו מעט מועמדות ובמשך חצי שנה התחלנו לעבוד בזה. יצרנו ימים פתוחים רק לנשים וביקשנו מפרופ' רייכמן, שאז היה נשיא מכהן, לפנות ולומר שאנחנו מזמינים נשים להגיש מועמדות. בסופו של דבר המחזור הראשון נפתח עם 30% נשים במסלול של מדעי המחשב והיום אנחנו עם 40-50% נשים בכל התוכניות".
להרוש ועמיקם עבר יזמי, לשאלה אילו עצות הן נותנות לדור ההמשך השיבה עמיקם כי מפיונה דרמון היא קיבלה עצה לקפוץ למים גם אם אין לה את כל סט היכולות הנדרש. "כל מנכ"ל היה מנכ"ל מתישהו בפעם הראשונה ואף אחד לא מגיע עם כל סט היכולות הנדרש", ייעצה לה דרמון כשהתלבטה בעצמה. העצה השנייה הייתה של רקפת רוסק עמינח שאמרה לה שהיא לא צריכה לבחור בין משפחה לקריירה "זה קשה בטירוף אבל לחלוטין אפשרי אם את רק רוצה".
הרוש אמרה כי "בקריירה שלי עד כה בדרך כלל כשאני מרגישה שאולי יש תקרת זכוכית או העדפה זה גורם לי להיענות לאתגר. ביזמות והון סיכון פשוט צריך להעז ולעשות. יש מספיק מודלים ללמוד מהם".
ד"ר מערבי סיפר על מחקר שבדק אם יש הבדל בנטייה לקחת סיכון בין נשים לגברים ומה גורם לכך. המחקר הראה חד משמעית שנשים לא שמות לעצמן תקרת זכוכית אלא שלחברה יש כוח עצום בכל מה שאנחנו עושים".
לשאלה איך גורמים לבנות בגילאי העשרה ללמוד לקחת סיכונים השיבה ארזי מלינרסקי כי "יותר קל לעבוד מראש עם סט כלים נכון מאשר אחר כך לתקן. ב'שוות' אנחנו עובדות ממש עם הכלים האלה בקטן מתוך אותה תפיסה, מיומנויות של העולם החדש, להעלות את תחושת המסוגלות, להיחשף כמה שיותר ולהבין שכל דלת פתוחה. היכולת של המגזר העסקי להיות חלק מהשינוי החברתי ולעשות את החיבורים בין חינוך לכלכלה זה המפתח למציאות אחרת".
