ועידת התחזיותיאיר גולן: "כשראש הממשלה מסרב לדון עם הרמטכ"ל בתוכנית ליום שאחרי - זו בעיה"
ועידת התחזיות
יאיר גולן: "כשראש הממשלה מסרב לדון עם הרמטכ"ל בתוכנית ליום שאחרי - זו בעיה"
אלוף במיל' גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת ה-24 מטעם מרצ, אמר בשיחה עם סגן עורכת כלכליסט גולן פרידנפלד, בוועידת התחזיות של כלכליסט: "יש הרבה שאלות. מי ישלוט בעזה? חיילים נהרגים שם. מי יהיה האחראי ביום שאחרי? האם מישהו עובד על זה? למה ראש הממשלה חובב התקשורת לא מתייצב מול העם ומסביר מה המטרות הצבאיות ומה היעדים שלנו"?
פרוץ המלחמה תפס את יאיר גולן בביתו. גולן, סגן הרמטכ"ל שלעבר ואלוף במיל' וחבר הכנסת ה-24 מטעם מרצ לא חשב פעמיים ומיהר דרומה. היום השתתף בשיחה עם סגן עורכת כלכליסט גולן פרידנפלד, במסגרת ועידת התחזיות של כלכליסט, בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.
ב-7 באוקטובר בבוקר היכן היית?
גולן: "הייתי בביתי, הטלפון השתולל, זה רץ בקבוצות הווטסאפ ואז פתחתי את הרדיו והבנתי מה קרה בדרום. בשמונה בבוקר אמרתי לרעייתי שזה לא עוד פיגוע, הפעם זה רציני. עליתי על מדים ללא נשק ונסעתי למפקדת פיקוד העורף, עיני חשכו בכניסה לחמ"ל ואז הצעתי לאלוף הפיקוד רפי מילוא שהיה צוער שלי שאהיה שליחו האישי לדרום. הוא נתן לי נשק, חתמתי על נשק עם ארבע מחסניות, אפוד וקדימה דרומה, עם מכוניתי הפרטית".
מה ראית בדרך?
"נסעתי למחנה אורים, עברתי על פני אופקים ובתוך העיר יריות, זה לא נורמלי, במחנה בדיוק נגמר קרב ומפקד המחוז ופלוגת תצפיות, גדוד 414 ניהלו קרב גבורה, מחבלים חוסלו במחיר לא פשוט. אני הגעתי בסוף הקרב וסייעתי בסריקות ואז קיבלתי טלפונים. הורים התקשרו אלי, אחותי התקשרה אלי, ביקשו עזרה. פשוט ביקשו עזרה. להציל את הילדים".
מה עשית?
"פשוט ביקשתי מאנשים שישלחו לי מיקום, ואני נוסע ורואה את הכאוס, כולם עסוקים בשבחים ובמה קרה. ואני חשבתי שזו משימה לא מורכבת. זה רק חילוץ. זה נשמע סיפור גבורה גדול אבל הוא לא. אני מכיר טוב את השטח, הסתובבתי בו כאלוף פיקוד העורף ואני פשוט ניווטתי להביא את הילדים. אני חייל וותיק, יודע לקרוא את השטח, ירדתי דרומה עם כדור בקנה. זה הכל".
איזה ציון תיתן לממשלה? מאחד עד עשר?
"מינוס אחד. זה מה שיש לי לתת להם. לא נכנסים למלחמה ללא תכלית מדינית ברורה. זו לא ציניות, לקבוע שנשמיד את חמאס זה לא רציני כי אין תרחיש ליום שאחרי. יש כל כך הרבה שאלות: מי ישלוט בעזה? כשהרמטכ"ל דורש דיון בנושא עם ראש השב"כ וראש ממשלה מסרב, כך לא מתנהלים. חיילים נהרגים שם. מי יהיה האחראי ביום שאחרי? האם מישהו עובד על זה? למה ראש הממשלה חובב התקשורת לא מתייצב מול העם ומסביר מה המטרות הצבאיות ומה היעדים שלנו"?
מה אתה חושב שיש לעשות?
"אנחנו צריכים להגדיר את המטרה הכי חשובה והיא שחרור החטופים, זה חוב מוסרי כבד כלפי מי שביטחונו הופקר. ברור שלעסקה כזאת יש השפעה על המשך הלחימה, על נוכחות עזה במרכזי אוכלוסין. יכול להיות שהמלחמה תימשך חמש שנים קדימה אבל אי החזרת החטופים היא שערורייה לאומית".
אבל בצד השני לא מוכנים לעסקה. מה עושים?
"לכן אני מדגיש שיש שורת לחצים צבאיים, כלכליים, הומניטריים ודיפלומטיים שצריכים להביא את חמאס לעסקה. יש להכות באויב שלנו, החמאס, אבל צריך למנוע התעצמות מחודשת שלו. איזה הסדר ניצור בציר פילדלפי שימנע התעצמות חדשה? ומעבר לכך יש לשקם את העוטף. לקבוע שזה יהיה האזור הכי פורה בישראל, למה לא אומרים את זה? אני בכל יום שישי מוריד אוטובוסים לעבוד בעוטף, ארבעה בכל שבוע. הממשלה מורידה פחות אוטובוסים, יש לנו חידלון שלטוני מול מי שצריך הכי הרבה סיוע. בצפון פינינו רדיוס של 4 קילומטר מהגבול, עד מתי זה יקרה? למה צריך לפנות את קריית שמונה? יש לדבר עם האזרחים, לדבר על חוסן לאומי. ניתוק אזרחים מבתיהם מנוון, הרסני, אסור שהוא ימשך".
האם צריך להחזיר את תושבי קריית שמונה?
"מה שבטוח שבטווח מסלול, לא מחזירים אזרחים לביתם, כלומר לא מחזירים את מי שבטווח מיידי. אבל מה שלא בקו אש שטוחת מסלול אינו עילה לעקור פליטים מביתם, אף אחד לא נותן כאן תחזית לתושבים. אנחנו כיום נותנים לחיזבאללה לירות ישירות לישראל ולא עושים כלום. אנחנו לא חייבים להיכנס ללבנון ולפתוח במלחמה כוללת אבל איך נשיב את התושבים לביתם? ומעבר לכך אנו במציאות קשה, בלחימה לא פשוטה - והמנהיגות מפחדת לדבר עם העם, מפחדת לבקר בבתי חולים. זה עם שלא סובל את הממשלה שלו ולכן חייבים להחליף את השלטון, אי אפשר לנהל מצב חירום מתמשך עם ממשלה שזוכה לאפס אמון".
הסקרים מנבאים לך שמונה מנדטים - מה יהיה?
"אני חושב שכל מי שמכיר את המפה הפוליטית בישראל מזהה את הוואקום. אנו זקוקים לגוש דמוקרטי ליבראלי. אנו לא שוקעים לאמירות על צמצום הסכסוך כי יש להביא לפתרון, עלינו לומר בהדגשה שהברירות שעומדות בפני המדינה הן או סיפוח או היפרדות. נשאלת השאלה, אם לא תוקם מדינה פלסטינית אז מה כן? הרי הסוגיה הפלסטינית מכרסמת אותנו מבפנים ומייצרת אלימות פוליטית – והגיע הזמן להכריע".
