כנס ערכים בהייטק"חברה שמבינה שהיא עלולה להזיק למשתמשים שלה צריכה לחשב מסלול מחדש"
כנס ערכים בהייטק
"חברה שמבינה שהיא עלולה להזיק למשתמשים שלה צריכה לחשב מסלול מחדש"
כך אמר רביע זיוד, מנכ''ל ארגון חאסוב שמחבר בין המגזר הערבי לתחום ההייטק, בוועידת הערכים והחדשנות של כלכליסט; ססיל בליליוס מקרן פיטנגו: "זה הדור של המילניאלס. הם מוכנים להפסיד קצת בהשקעה כדי לעמוד בערכים שלהם"; אורנית שנער מבנק סיטי בישראל: "הקונספט שצריך להתפשר אינו נכון"
מה לערכים, ערכים ליברליים, ולחברות טכנולוגיה שהן עסקים? שאלה זו לא נהוגה להיות נדונה במסגרת כנסי הייטק או עסקים. ואולם, בשנים האחרונות החלו לא מעט יזמים ועובדים מתחום הטכנולוגיה וההייטק בעיקר אך לא רק, להתייחס לשאלות שנוגעות לשלל בעיות אתיות ואפילו במידה מסוימת פילוסופיות שעולות במהלך פעילות עסקית. הדוגמה הקרובה ביותר כיום והבוערת ביותר היא כמובן המדיה החברתית וההשפעה שלה על החברה והעולם. פייסבוק היא הדוגמה המוכרת ביותר, אך ערכים ושמירה עליהם, היא בעיה שמשותפת לכל החברות האלה.
מנגד, חברות טכנולוגיה הן עסקים שבתפיסה המסורתית מטרתן העיקרית היא לעשות כסף. השאלות האלה ועוד נידונו בוועידת הערכים והחדשנות של כלכליסט וקרן פרידריך נוימן. בפאנל בוועידה השתתפו ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן פיטנגו; אורנית שנער, מנהלת זרוע ההשקעות של בנק סיטי בישראל ורביע זיוד, מנכ''ל ארגון חאסוב שמחבר בין המגזר הערבי לתחום ההייטק.
"איך אפשר שלא לחבר בין ערכים לעסקים?", אמרה בליליוס למנחה עומר כביר מכלכליסט. "חברה מצליחה שמכוונת לשרת את בעלי המניות שלה וגם את בעלי העניין צריכה לחשוב על ערכים ליברליים, כאלה הקשורים בגיוון, בפרטיות, במשבר האקלים. זה חייב להיות חלק מהשיח". שנער אמרה כי כשמדברים על סטארט-אפים, אלה יזמים שאינם לרוב חלק מהנורמה. "הם מסתכלים על הדברים בצורה אחרת", ציינה. "אם לא הם, מי יסתכל על הדברים האלה. אם הם לא יחשבו כיצד אנו בונים חברה טובה יותר, אז מי?" שנער רואה קשר ישיר בין המוצר לבין ההשפעה שלו על החברה.
זיוד הוסיף עוד נקודה: "בכל מוצר שמפתחים היזמים הם גם המשתמשים. אם הם לא יקחו זאת בחשבון, כל מה שהחברה הזו תעשה, הדברים יחזרו אליה. זה אומר שכל חברה זקוקה לערכים ולקחת בחשבון את התוצאות של כל מה שהיא עושה. אם היא מבינה שהיא עלולה לגרום נזק למשתמשים שלה היא צריכה לחשב מסלול מחדש".
אבל צרכנים לא באמת בודקים את מה שחברות עשו, אולי בסקרים הם עונים שאכפת להם, אבל ברגע האמת זה לא באמת משנה להם?
שנער: "אני לא מסכימה. כשצרכנים נתקלים במשהו שנראה להם לא הוגן, הם הולכים לתקשורת. אפשר לראות את הכתבות ואת הפוסטים בפייסבוק שבהם הם מתרעמים על דברים שנעשים. אבל מעבר לכך אפשר בהחלט לראות אותם משתמשים באפליקציה שמונעת את זכותם לפרטיות. זה קשור מאוד להאם אתה מוכן לוותר על פרטיות לטובת ערך. זה גם עניין של תרבות וגיאוגרפיה, כמו במדינות סקנדינביה למשל שם הכל קשור גם להשפעה על החברה".
בליליוס: "חברות שרוצות לעשות דברים טובים לאנושות צריכות לשזור את זה בדרך שבה הן בונות את המוצר שלהן. זה צריך להיות שזור בתוך המוצר עצמו".
שנער: "זה לא רק מוצרים, זה גם לתת גישה למוצרים האלה לאנשים שלא היתה להם גישה אליהם עד היום".
בלילוס: "זה הדור של המילניאלס, אכפת להם, יש על זה המון מחקרים. אכפת להם ממטרות, הם מוכנים להפסיד קצת בהשקעה כדי לעמוד בערכים שלהם".
זיוד: "אתה רוצה לספר לחברים שלך שאתה מייצר מוצר שהוא טוב לכולם. הם מוכנים לוותר על כסף כדי לעבוד על מוצר שהוא טוב לאנושות".
לדברי בליליוס, ישנו גם מקל עבור מי שאינו עומד בסטנדרטים האלה: "היום קשה יותר לגייס מימון מקרנות אם אין גיוון. לרשות ניירות ערך האמריקאית יש כבר כללים בגיוון והכלה ותיכף יהיו לה כללים גם בנושא של אקלים, כאשר באירופה כבר יש כללים באלה. גם חברות קטנות שחושבות שהדבר הזה לא נוגע להן טועות מכיוון שהן חלק משרשרת האספקה של חברות יותר גדולות".
למה מהנדסים מהמגזר הערבי מתקשים כל כך להשתלב בחברות הייטק בישראל?
עיוד: "נטוורק. רוב התעשייה בארץ בנויה על מי אתה מכיר ועל המעגלים שלך, והחברה הערבית אינה חלק מהברנז'ה. 82% מהתעשייה עובדת על בסיס 'חבר מביא חבר'. היום עם 20 אלף משרות פנויות החברות כבר מנסות לגייס. אבל צריך שתהיה חשיפה, היכרות, להבין מהיכן המהנדסים האלה מגיעים".
לגבי ההייטק הישראלי לעומת זאת המשתתפים מסכימים שזה עדיין תהליך. "זה משתנה", אומרת בליליוס, "זה עניין דורי, אנחנו גם עוקבים אחרי העולם ושם הדברים השתנו. היום לא רק שיש עניין אלא מתדפקים על דלתות כל היועצים למיניהם, שואלים איך אני עושה ולא האם, בצורה שמשרתת את העסק, את הקהילה. זה מתאים גם לסטארט-אפ של שני אנשים. כל הקרנות צריכות לסייע להם, להנגיש להם את זה ולעודד אותם".
שנער: "הקונספט שצריך להתפשר אינו נכון. כשאנחנו מתחילים להסתכל על הדברים אחרת זה יתרון אחד גדול לכולנו".
זיוד : "זה מתחיל מחינוך, לתת להם את ההבנה, ההכשרה כמו שצריך זה עוזר ואני חושב שאנחנו הולכים לראות שינוי גדול בשנים הקרובות".
