שבוע הסטארט-אפיםבכירה בגוגל קלאוד: "יש אצלנו המון הערכה לסטארט-אפים הישראליים"
שבוע הסטארט-אפים
בכירה בגוגל קלאוד: "יש אצלנו המון הערכה לסטארט-אפים הישראליים"
נעמה ינקו, מנהלת הפיתוח העסקי לסטארט-אפים וקרנות הון סיכון בגוגל קלאוד, במסגרת המפגש השני בשבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט. "כשצוותי המוצר שלנו מוציאים מוצר באלפא, הרבה סטארט-אפים ישראליים נכנסים, ומנהלי המוצר גלובליים של גוגל קלאוד מאוד מעריכים את הפידבק שלהם", הסבירה
"יש המון הערכה בתוך גוגל קלאוד העולמית לעבודה שלנו עם אנשי המוצר, בכל מה שקשור לטכנולוגיה הישראלית שמפותחת בארץ על ידי סטארט-אפים", העידה נעמה ינקו, מנהלת הפיתוח העסקי לסטארט-אפים וקרנות הון סיכון בגוגל קלאוד, במסגרת המפגש השני בשבוע הסטארט-אפים של Google ו"כלכליסט". "הם מעריכים גם את הטאלנט וזה באמת בא לידי ביטוי בעבודה היומיומית עם קבוצות המוצר". את הפאנל שהוקדש לנושא "מבנייה לצמיחה באמצעות טכנולוגיות ודאטה" הינחה עירד עצמון שמאייר.
למפגש הראשון - איך הופכים רעיון טוב לסטארטאפ - לחצו כאן
ינקו הוסיפה: "לדוגמה, כשצוותי המוצר של גוגל קלאוד מוציאים מוצר באלפא - השלב בו המוצר יוצא לקבוצה ממש מצומצמת של אנשים כדי לקבל פידבק - הרבה סטארט-אפים ישראליים נכנסים, ומנהלי המוצר גלובליים של גוגל קלאוד מאוד מעריכים את הפידבק בגלל הידע הטכנולוגי שיש לסטארט-אפים ישראלים על המוצר שלהם. מבחינתנו יש גם יתרון לסטארט-אפים, כי זה נותן להם יתרון בגישה לאותן טכנולוגיות, שיכולות להשפיע על האופן בו הן מובילות את המוצר שלהן ואת דרכי הפיתוח שלהן".
יכולות חישוב הענן של גוגל קלאוד מסייעות לסטארט-אפים דוגמת סייקוד (Cycode), שמטרתו "להגן על מסלול הפיתוח של ארגונים", הסביר דור אטיאס, מייסד-שותף וסמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברה. "כיום, כשמפתח כותב קוד, הקוד עובר כמה שלבים מהרגע שהוא כותב את הקוד ועד שהוא מגיע לפרודקשן, הגרסה המבצעית: יש את שלב הקוד, שלב הבילד הקוד, שלב ארטיפקטורי שמאחסן את הבינארי שנבנה על ידי הקוד ואז יש פריסה בענן או בתשתית של הלקוח. אנחנו מסתכלים על כל אחד מהשלבים האלה ומראים בעיות אבטחה".
"מעל כל זה, יש לנו משהו שנקרא גרף ידע, שיודע לקשר אירועים שונים בשלבים שונים של מסלול הפיתוח ולתת הקשר לאנשי האבטחה של ארגון בנושא בעיות האבטחה שאנחנו מראים להם. אנחנו לא סתם מראים להם בעיה, אלא בעיה עם סיפור מאחוריה, כדי שהם יידעו לדעת לתעדף אותה", הוסיף אטיאס.
התחלתם לעבוד כבר מהשלב הראשון עם גוגל קלאוד?
"כן, בכללי, במסלול פיתוח של ארגון יש הרבה אירועים שקורים כל הזמן. אנחנו רוצים לצרוך את כל האירועים האלה ולהבין את הסיפור של אותן בעיות. אז אנחנו צורכים הרבה מאוד אירועים מהארגון, שקשורים למסלולי פיתוח. כך אנחנו מקבלים את האירועים האלה, שומרים אותם ויודעים להציג אותם ללקוח בצורה יותר קונטקסטואלית. אנחנו משתמשים בשירותים של גוגל כדי לפעול בקנה-מידה מאוד רחב ולצרוך את הנתונים בצורה יותר מהירה כל הזמן. ככל שיש יותר לקוחות, יש יותר דטא, וככל שיש יותר מפתחים בארגונים, יש יותר אירועים שדורשים לבצע סקייל-אפ מאוד מהיר".
גם חברת סטארקוור (Starkware) עושה שימוש במשאבי הענן של גוגל קלאוד, אם כי בצורה מעט שונה מזו של מרבית החברות: "סטארקוור משתמשת במתמטיקה כדי להוכיח שהחישוב הנכון נעשה בלי שאף אחד מסתכל", הסביר הפרופ' אלי בן ששון, מייסד שותף ונשיא החברה. "אנחנו עושים זאת באמצעות קריפטוגרפיה מוכחת שדורשת הרבה משאבי חישוב. אנחנו צריכים כל הזמן ענן עם מחשבים גדולים, עם הרבה ליבות וזמינות מאוד גבוהה ורצוי שהתנאים המסחריים לא יקריסו לנו את החברה. גוגל נותנת את הפתרון הכי טוב כיום".
לדברי פרופ' בן ששון, "סטארקוור פועלת מעל הבלוקצ'יין ומאפשרת להוכיח יושרה בחישוב. על פי הגדרתו של ק.ס. לואיס, מחבר סדרת ספרי נרניה, 'יושרה זה לעשות את הדבר הנכון גם כשאין מי שיבחין בכך'".
הענן של גוגל לא מתקשר עם הבלוקצ'יין, נכון? אלה שתי מערכות נפרדות.
"נכון. המערכות שלנו מתקשרות עם הבלוקצ'יין ובסוף שולחות מידע מאוד קצר ותמציתי. אבל עד שמשיגים את המידע הקצר הזה שבסוף עולה על הבלוקצ'יין, אנחנו משתמשים בענן של גוגל בשביל לצרוך שירותי ענן מסיביים ולהגיע לתמצית מזוקקת של הוכחת יושרה חישובית".
בן ששון סיפר כיצד נולדה הטכנולוגיה שמובילה את החברה: "כבר משנות ה-80 התחילו לפתח שיטות שפותרות את בעיית היושרה החישובית - להוכיח בצורה מאוד תמציתית ומזוקקת שחישוב גדול שהתבצע, התבצע בצורה נכונה עד הביט האחרון ושאפשר איכשהו לאכוף ולבדוק את היושרה החישובית בצורה מאוד מינימליסטית, מבלי לבצע את החישוב מחדש. זה נשמע קצת קסם ובלתי אפשרי, ובאמת יש בזה משהו מאוד קסום, משונה ומופלא".
הדברים האלה התחילו להתגלות בשנות ה-80 וה-90", המשיך. "אותם אנשים שעבדו בתחום ההוא באותו זמן, הרבה מהם ישראלים, זכו בפרסים, למשל פרופסור שפי גולדווסר ממכון ויצמן, שקיבלה פרס טיורינג על המצאת אחת השיטות האלה. מי שהיה המנחה שלי לדוקטורוט, פרופ' אבי ויגדרזון, זכה על כך בפרס אבל. הדברים האלה היו מופלאים אבל נשארו מאוד תיאורטיים. החברה הוקמה משום שהצלחנו לייעל את תהליך ייצור ההוכחה עד לרמה שאפשר להשתמש בה במחשבים קטנים ואף גדולים כדי לייצר הוכחות כאלה ולהשתמש בהן בפועל".
