כנס WorkTech"הגיוון התעסוקתי יוצר ערך כלכלי"
כנס WorkTech
"הגיוון התעסוקתי יוצר ערך כלכלי"
את הדברים אמרה ענת צור, מנכ"לית עמותת תפוח, בפאנל שנערך בכנס WorkTech של כלכליסט בשיתוף HiBob ועסק בגיוון תעסוקתי. "יש כאן הזדמנות מטורפת של קהל איכותי שרק צריך את התמיכה והליווי בשביל להשתלב במשרות הכי בכירות במשק הישראלי", הוסיפה יפעת בכור, מנכ"לית יוניסטרים
גיוון תעסוקתי יוצר ערך כלכלי - זהו המסר לו היו שותפים כל משתתפי הפאנל שנערך בכנס WorkTech של כלכליסט בשיתוף HiBob ועסק בגיוון תעסוקתי. בפאנל השתתפו מנכ"לית יוניסטרים יפעת בכור, מנכ"ל עמותת עתידים יואב מעוז, יו"ר צופן ד"ר רמזי חלבי ומנכ"לית עמותת תפוח ענת צור. את הפאנל הנחה כתב כלכליסט צבי זרחיה.
"התחלנו ב-2009 ביוזמה לשלב אוכלוסיה ערבית בהייטק", סיפר רמזי חלבי. "התחלנו עוד לפני שהממשלה התערבה בנושא ופעלנו לשכנע את הסטודנטים להיכנס לענף הזה. כולם רצו להיות עורכי דין ורופאים. היום יש 10,000 מהנדסים מהאוכלוסייה הערבית שמשתלבים בתעשיית ההייטק".
יפעת בכור סיפרה כי יוניסטרים פועלת לצמצום פערים חברתיים ועובדת עם בני נוער על מיזמים עסקיים: "יש לנו 22 מרכזי יזמות, 70% בחברה יהודית והשאר בחברה הערבית. המטרה שלנו היא לתת לבני הנוער כישורים והבנה שאין גבול. אנו מלווים את הבוגרים שלנו עד לשילוב בתעסוקה".
ענת צור סיפרה כי עמותת תפוח פועלת מאז שנת 2000 לצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות אמצעים דיגיטליים: "זו ליבת הפעילות שלנו לצמצום הפערים. אנו מתחילים עם הנוער, אבל כיום עובדים עם דורשי תעסוקה ועושים השמות והכשרות עבור אוכלוסייה שנמצאת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית".
"הסיפור של עתידים התחיל לפני 23 שנה", סיפר יואב מעוז. "רגע לפני בועת ההייטק. היה מחסור בעתודאים, והרמטכ"ל דאז שאול מופז הבין שהמרכז כבר שבע ויש אחוזים בודדים מהפריפריה, ועשה מעשה להבאת קצינים לעתודה מהפריפריה. התחלנו עם 2%, וכיום 30% מגיעים מתוכניות עתידים ויישובים בפריפריה". כיום עמותת עתידים מפעילה בשיתוף צה"ל את תכנית "לוחמים להייטק".
באילו חסמים אתם נתקלים?
מעוז: "החסם הכלכלי הוא מאוד גדול - יש הרבה אנשים מוכשרים שצריכים סיוע. יש מלגות רבות, אבל יש צורך במעטפת של ליווי אישי וניסיון. כולם רוצים אנשים שיש להם ניסיון, וזה מה שאנחנו מנסים לתת להם וכך להביא אותם מוכנים".
חלבי: "ענף ההייטק בנוי על חבר מביא חבר. לחלק גדול מהאנשים שאנחנו דואגים להם אין רקע צבאי של 8200. בנוסף, יש לנו הרבה ג'וניורים שאנחנו מכינים לראיונות ואין להם מספיק ניסיון".
בכור: "החסם הגדול הוא האנגלית - אנחנו רואים לצערנו שגם מי שעושה חמש יחידות אנגלית אין לו מספיק אנגלית מדוברת, והרבה מהם לא מעזים להגיש קורות חיים לחברות גלובאליות כי הם לא מאמינים שיתקבלו".
ענת, איזה ערך את רואה לגיוון תעסוקתי?
צור: "הגיוון התעסוקתי יוצר ערך כלכלי - כשמביאים אוכלוסיות שונות, החשיבה שלנו נהיית הרבה יותר יצירתית והתעשייה מרוויחה יותר. יש גם ערך חברתי וציבורי - לתת נגישות שווה והזדמנות שווה. אפשר להפנות אצבע מאשימה למשרד החינוך וכו', אבל בסופו של דבר אנחנו מחויבים לכך כחברה".
לסיום, איזו בשורה יש לכם כדי שנצא עם רוח אופטימית מהכנס?
בכור: "החזון הוא להפוך את הסטארט-אפ ניישן לאינקסלוסיב סטארט-אפ ניישן. יש כאן הזדמנות מטורפת של קהל איכותי שרק צריך את התמיכה והליווי בשביל להשתלב במשרות הכי בכירות במשק הישראלי. הבשורה היא סימביוזה תלת מגזרית - לאט-לאט חברות עסקיות מבינות שעבודה משותפת עם המגזר השלישי זה הרבה מעבר לאחריות תאגידית. זו השקעה בעובדים ההבאים של ההייטק".
5 צפייה בגלריה
משתתפי הפאנל. מימין: צבי זרחיה, יואב מעוז, ענת צור, יפעת בכור וד"ר רמזי חלבי
(צילום: אוראל כהן)
צור: "חוסר ההלימה בין ההיצע לביקוש הוא לא תורה מסיני. כח האדם קיים. צריך לאחד כוחות ולפעול ביחד כל המגזרים".
מעוז: "לעתידים יש סלוגן שאני מאוד אוהב: 'תהיה מציאותי - תחלום'. אנחנו נמצאים במציאות מורכבת, אבל יש לנו מחויבות לראות איך משלבים את כל האוכלוסיות, גם כדי שתהיה לנו חברה טובה יותר וגם כדי שהכלכלה שלנו תהיה חזקה יותר".
