שוק האנרגיה"השימוע על תעריפי החשמל - הוא מצב בו הנזק כבר נגרם"
שוק האנרגיה
"השימוע על תעריפי החשמל - הוא מצב בו הנזק כבר נגרם"
כך אמר אסף מאיר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת אדלטק במסגרת מפגש ייחודי על עתיד האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. לדבריו, "השאלה היא מה הרשות תעשה כדי לצמצם את הנזק שכבר נגרם". דניאל ספיר, מנכ"ל אלקטרה פאוור: "התייקרות של 3.8% היא התייקרות שאי אפשר לממן"
בשבוע שעבר הודיעו שתעריף החשמל מתייקר. מה המשמעות?
דניאל ספיר, מנכ"ל אלקטרה פאוור: "בשוק בו המרווח נמוך ואנו מוכרים ללקוח הסופי, התייקרות של 3.8% היא התייקרות שאי אפשר לממן. 20 שחקנים בשוק לקחו רישיונות מלמעלה. שבעה החלו את המשחק. בשנת 2025 השחקנים העניים יפרשו. כבר היום שני שחקנים מתוך שבעה לא מתפקדים, בשוק שלנו בכל מקום הכל מתייקר ורק במקום אחד יש בשורה. אנחנו הובלנו הנחה אמיתית במחירי החשמל והינה הרפורמה תוקעת מקל בגלגלים".
הדברים נאמרו במסגרת פאנל "מבט מהשטח על השינויים המעצבים מחדש את שוק האנרגיה", במסגרת מפגש ייחודי על עתיד האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. עוד השתתפו בפאנל, נתי בירנבוים, מנכ"ל פורום יצרני החשמל; ד"ר נורית גל, מומחית לכלכלה ורגולציה של משק החשמל, מייסדת ומנכ״לית e-NRGY; גיורא אלמוגי, מנכ"ל, OPC אנרגיה; דניאל ספיר, מנכ"ל אלקטרה פאוור ואסף מאיר, סמנכ״ל פיתוח עסקי, קבוצת אדלטק.
מה הביקורת שלך על מבנה תעריף החשמל?
ד"ר נורית גל: "זה רק קצה של הסוגיה של איך מסדרים משק חשמל בצורה נכונה. המשק שלנו מבוסס על מחירי P&S, זה כאילו שאת שער הדולר יקבעו לפי שער נמוך מדי. הדבר הזה מונע לשיטתי תפקוד נכון של המשק. לדעתי צריך פיקוח חיצוני על המחיר הסיטונאי. וצריך להיות תהליך בו יבדקו האם אפשר להשקיע בתחנות כוח חדשות בישראל. אין לנו תהליך שיאפשר את זה. זה אמור להיות מתורגם לכמה הצרכן משלם, כי החשמל מגיע מכך שצרכנים משלמים תעריף. אם היינו בונים את השוק נכון, זה היה מתגלגל לצרכנים. כיום זה שוק שבו המחירים לא נכונים וכרגע מייצרים תיקון שהוא מהיר מאוד. תיקון לא יכול להוריד תעריפים בבת אחת".
העלאת התעריף היא עיכוב תעריפי חברת חשמל?
נתי בירנבוים: "תעריף החשמל הרבה שנים אינו כלכלי, לשיטתי, כפי שאני רואה את הדברים, זה תעריף שנועד להציל את חברת החשמל מעיכובים. התעריף עולה ב-3.8% כדי לסבסד את גירעון חברת החשמל. יש כיום רכיבי יצור, יש מערכתיות, הן יגדלו בתעריף הקרוב בשני מיליארד שקל ולכן הציבור יפסיד פעמיים- גם יסבסדו את חברת החשמל וגם ההנחה שהציבור יוכל ליהנות ממנה תצטמצם כי רכיב הייצור ירד".
מה מונע ייצור חשמל נוסף?
גיורא אלמוגי: "אנו מדברים רבות על משק חופשי, אבל זה לא משק חופשי. יש אי יעילות של חברת החשמל ונתנו להם הצעה לבנות עוד תחנת כוח ויש שם כבר חריגה מהעלויות. לשוק החופשי לא נותנים לבנות תחנות כוח ודווקא צריך לאפשר תחרות, לאפשר לשחקנים להקים תחנות כוח. למשל בחדרה היתה תוכנית להרחיב את התחנה. ואז ממשלת ישראל החליטה שאין צורך בתחנות נוספות. בשוק תחרותי אם בונים עוד תחנה המחיר ירד, יהיה עודף היצע. אבל ממשלת ישראל לא מוכנה לקבל את זה. היא לא מאפשרת ליזמים להקים תחנות כוח. כיום אין באמת החלטת ממשלה שאומרת שזה שוק חופשי".
הרגולטור הוא זה שסופג תלונות. האם הוא באמת מבין את המתרחש?
אסף מאיר: "השימוע על התעריפים, ללא קשר לתוצאה, הוא מצב בו הנזק כבר נגרם. יזמים נרתעו, מממנים נמנעו. ודווקא זה קורה בשוק בו הוודאות העסקית היא קריטית. ודאות נמדדת בקבועי זמן, כלומר פרקי זמן בהם יעדים מושגים, וכאשר באים יזמים, ואומרים להם שלא הייתה כוונה שעלויות ההון יוחזרו מתעריף האנרגיה, זו האנטי תזה של ודאות. הרשות אמרה שהיא תבדוק, שהיא תבחן, אבל לא נוהל שיח רחב על הקביעות שבגינן הרשות החליטה להתערב בשוק. לא היה כאן שיח עם השוק. אני חושב שאפשר היה לנהוג אחרת. אם היו עושים שולחנות עגולים היו מדברים על העיוות בשוק ה-S&P. גם כעת יש דיון שלם על נושא התעריף, כיצד הוא יקבע. השאלה היא מה הרשות תעשה כדי לצמצם את הנזק שכבר נגרם".
איך חוסר הוודאות הרגולטורי משפיע?
נתי בירנבוים: "חוץ מפרנסה ליועצים לסוגיהם, זה לא עושה טוב לשוק. מה שהמממנים יגידו זה או שהם לא יכנסו לשוק הזה, כי בישראל יש מספיק השקעות בשלל תחומים, או לחילופין הבנק יגלם את הסיכון, המימון יהיה יותר יקר ואז החשמל יהיה יותר יקר. לדעתי המממנים ידירו רגליים ממשק החשמל כי הוא לא יציב, או שפרויקטים יתייקרו ואז החשמל יתייקר".
אם מדברים על מדיניות ממשלתית- יש בשורה ברפורמה?
דניאל ספיר: "יש בשורה ברפורמה בינתיים. אבל המחיר לצרכן הסופי יעלה. אם הכוונה היא להוזיל עלויות אז הדרך היא לאפשר לי לקנות בזול ולספק בזול. זה שוק עם המון שחקנים, שבעה מנסים לקחת את השוק ואז מגיעה מכה אחר מכה. מאוד קל להנגיש את זה לצרכן הביתי, אפשר להיות יעיל, להיות מהיר וכך לספק חשבון חשמל זול יותר. לכן נכנסנו לזה. צריך לתת לנו לעבוד".
יהיה מחסור בחשמל?
גיורא אלמוגי: "כן. יהיה מחסור בחשמל. מצד אחד הביקושים גדלים באופן קבוע, עוד לפני כניסת רכבים חשמליים ודאטא סנטרים היתה צמיחה. אחרי הכול יש כאן תחנות כוח ישנות של חברת החשמל. יש לנו 4,000 מגה וואט של פחם שגם אם הוא יוסב יש לו שנים בודדות לחיות. כשאנו מסתכלים על זה אנו מבינים את הגידול בביקוש. כיום בעולם מחירי הציוד הם נושא קריטי. נושא הקמת תחנת כוח אינו נושא פשוט. הזמנת טורבינות גז הן עניין של שנתיים. המדינה לא מבינה את מצב הביקוש וההיצע בעולם. כאשר פוסלים את הקמתה של תחנת כוח חדשה, זה נובע מחוסר יכולת להסתכל על דברים באופן הוליסטי ולהסתכל קדימה לעתיד. זה לא מצב בו אומרים שהקדמת הקמה של תחנות כוח תייצר נזק. כשהשוק החופשי רוצה ומוכן להשקיע כסף צריך לאפשר לו.
האם הפתרון הוא טכנולוגי, למשל אגירה?
נורית גל: "בשנים האחרונות האגירה צמחה כמלכת השוק, תחליף לתחנת כוח. אבל כמה שנים קדימה ביום במשק לא יהיה ניתן לאגור אנרגיה. הביקוש אדיר. מצד אחד אגירה מסייעת במענה לשעות השיא אבל צריך להסתכל על הפיתוח במשק בצורה כוללת. וכאן יש חשיבות לאנרגיה המתחדשת. כיום לאנרגיה מתחדשת יש תפקיד מורכב כי היא מאפשרת טעינה של אגירה ומתן מענה לשיא".
