בטיחות במקומות עבודה"מתמקדים בעובדים ששבו מהמלחמה"
בטיחות במקומות עבודה
"מתמקדים בעובדים ששבו מהמלחמה"
ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות, סיפר על מאמצי החזרה לעבודה של אנשים עם מוגבלויות. מנכ"לית אקים: "מגיע לחיילים שנתאמץ"
במסגרת כנס בטיחות במקומות עבודה של כלכליסט והמוסד לבטיחות ולגהות, שנערך לרגל היום הבין־לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התקיים פאנל בהשתתפות ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות; סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים; עו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל; ודוד שאולוב, ראש המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד העבודה.
כיצד המוסד לבטיחות ולגהות פועל לקידום עובדים עם מוגבלויות, עם שימת דגש על עובדים ששבו לאחר שירות מילואים?
וינקלר: "אנו פועלים בכל יום במקומות עבודה לסייע למנהלים לאבחן ולמנוע סיכונים. מאז פרוץ המלחמה מיקדנו את פעילותנו מול מעסיקים בחזרתם של אותם עובדים ששבו מהמלחמה. חלקם נפגעו פגיעה פיזית או נפשית וכעת חוזרים אל המעסיק והמעסיק נדרש לקלוט אותם ולשלב אותם במקום העבודה. שילוב זה מחייב גם התייחסות לעולם הבטיחות. שילוב בטוח הוא למעשה דרך פעולה שהמעסיק נדרש לקיים על מנת שהעובד יוכל לממש את תפקידו ולבצעו בצורה בטוחה, בלי שהעובד ייפגע ובלי שפגיעתו תוחמר במהלך העבודה".
וכיצד אתם מסייעים או מנחים את המעסיקים לסייע לעובדים שנפגעו?
"פיתחנו חוברת וגם שתי לומדות, אחת מהן מיועדת לעובד והשנייה למעסיק. כך המעסיק יכול להבין אמצעים, דרכים ושיטות לאיתור של פערים שיכול להיות שמקודם לא היו קיימים — וכעת, כשהעובד שב מהמלחמה, ישנם. הכוונה כאן היא למוגבלויות בלתי נראות, שם האתגר של המעסיק גדול יותר והוא יצטרך לעשות התאמות כדי שהעובד יוכל לשוב ולהשתלב בלי שיסכן את עצמו או את מקום עבודתו".
כשאנו מדברים על חיילי מילואים ששבו פגועים משירות מילואים ממושך, מה הקריטריונים שלפיהם הם מוכרים כאנשים עם מוגבלויות?
שאולוב: "ראשית, כמשרד ממשלתי, אנו עובדים לפי קריטריונים ממשלתיים ולפיהם אנו מונחים. הממשלה קובעת זאת ואנו עובדים לפי מדיניות השר והיחידות המקצועיות. אלה מגבשים תוכניות ייחודיות. לדוגמה, תכנית שנקראת 'תעסוקה שווה', הכוללת בתוכה מגוון רחב של מענים ושירותים שאנו נותנים לאותם אנשים עם מוגבלות שבאים אלינו, אם מדובר במי שנפגעו במקומות עבודה ואם מדובר במי שיש לו מוגבלויות שבאו עם החיים. חיילי המילואים נמנים על אותה אוכלוסייה. אצלנו אין הבדלים בין אדם לאדם. בשנה האחרונה פתחנו שערינו גם לנפגעי הנובה, למי שנפגע במהלך השנה האחרונה, בין אם בטבח ובין אם בעוטף או בערים הסמוכות. הם מקבלים מאיתנו שיקום תעסוקתי מקצה לקצה הכולל ליווי אישי ומעטפת של הכוון תעסוקתי, קורסים לדוגמה. ומעבר לכך, במרכזי ההזדמנות שלנו אנו נותנים מענים
סיגל, כיצד המדינה מתייחסת לעובדים עם מוגבלויות?
פרץ יהלומי: "יש לומר שישראל אימצה את התפיסה שכל אדם הוא חלק מהקהילה וצריך לתת לו תחושה של שייכות, וזה דבר מרכזי ובסיסי של הכרה בצלם האלוהים. אין ספק שתחום התעסוקה הוא מרכזי בחיים של כל אחד מאיתנו, זהותנו, רצוננו להיות יצרניים".
אנשים עם מוגבלות ששבו ממילואים עדיין מרכישים שייכים?
פרץ יהלומי: "זה האתגר, אגב, המלווה אותנו שנים. מדינת ישראל עוד לפני המלחמה חתמה על אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, עשתה צו הרחבה המחייב מעסיקים לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות — 5% בגופים הציבוריים ו־3% בגופים הפרטיים. המדינה עשתה עוד שלל תמריצים בנושא. אחרי המלחמה נצטרך לקחת את כל מה שלמדנו משילוביהם של אנשים עם מוגבלות ונצטרך להשקיע יותר ולעשות את זה יותר נכון גם עם החיילים שלנו. כולנו כל כך מבינים כמה מגיע להם שנתאמץ ונעשה את זה".
שילוב של עובדים עם מוגבלויות בעסקים קטנים זה יתרון או חיסרון?
כהן: "אומר בצורה מובהקת וברורה: שילוב של אנשים עם מוגבלויות בתוך עסק קטן זה יתרון. במובן זה שכל עסק, אם הוא קטן או בינוני, צריך לייצר ערך מול הלקוח. כשאתה מגיע למסעדה ורואה שם אדם עם מוגבלות אתה חש שאתה חלק ממשהו אחר. אותו הדבר כשאתה מגיע למוסך ורואה פקיד או פקידת קבלה עם מוגבלות, אתה אומר לעצמך שזהו מקום שיש בו ערך. אותו הדבר באולם אירועים או בבית המרקחת. במציאות של התחרות, בעסקים קטנים ובינוניים שאני מייצג אותם, כל דבר כזה הוא פוטנציאל להגדלת העסק והפיריון. יש בישראל מעל מיליון איש עם מוגבלות ומי שיתן להם הזדמנות להשתלב ולתת להם גם אפשרות לצרוך את שירותיו של עסק, זה עסק שיש לו יתרון ענק, למשל בהנגשת האתר, בהנגשת המקום לכניסה. אפילו תפריט המותאם ללקויי ראייה. בעשור האחרון למדתי כמה עסקים כל הזמן חושבים איך לבצע בידול מול עסקים אחרים. והתחום הזה הוא נושא שהפוטנציאל שלו טרם מומש".
השידור המלא היום ב־12:00 באתר כלכליסט
