The Hi-Tech Effect"העובדים נהיו יותר שכירי חרב משחקני נשמה"
The Hi-Tech Effect
"העובדים נהיו יותר שכירי חרב משחקני נשמה"
כך אמר נועם ברדין, לשעבר מנכ”ל ווייז וסגן נשיא גוגל, על מאפייני ההייטק הישראלי ופירט את הסיבות למשבר בתחום, זאת במסגרת המפגש הראשון בסדרת The Hi-Tech Effect של כלכליסט ומובילאיי
“המשבר שאנחנו נמצאים בו היום הוא משבר שנוצר בגלל עודף כסף”, קבע נועם ברדין, שהיה מנכ”ל ווייז וכן סגן נשיא בגוגל, בשיחה עם אליחי וידל שנערכה במסגרת המפגש הראשון בסדרת The Hi-Tech Effect של כלכליסט ומובילאיי ועסקה בהשפעות ההייטק הישראלי על החברה, הכלכלה והסביבה.
“בגלל שהריבית היתה נמוכה ונשפך הרבה כסף, הקרנות גייסו מיליארדי דולרים בקנה מידה שלא היה כמותו", אמר ברדין. "הן היו צריכות להשקיע אותו מהר בהרבה חברות, ואז נגמרו החברות. נוצר מצב שהשקיעו יותר מדי בחברות, חלקן לא היו צריכות לקום. זה יצר בועה של שווי שוק, של תפיסת צמיחה מול רווחיות".
לדברי ברדין, שהיה ממובילי מכירת ווייז לגוגל ב־2013 תמורת 1.1 מיליארד דולר, השינוי ההתנהגותי שהתחולל בהייטק הישראלי היה קיצוני יותר מבשאר העולם. "העובדים בארץ נהיו יותר שכירי חרב משחקני נשמה. הם קפצו בין חברה לחברה, ויש לא מעט סיפורים על אנשים שחתמו לבוא לעבוד בחברה אחת וביום הראשון לעבודה אמרו שהם עוברים כבר לחברה אחרת - כי הציעו להם יותר כסף".
לכן, הסביר ברדין, “אנחנו עוברים לתקופה מאוד מעניינת, כי מצד אחד כאילו אין כסף, אבל מצד שני יש המון כסף בקרנות ופשוט אין חברות שראוי להשקיע בהן. אין בעיה לגייס כסף - האתגר הוא למצוא את החברות שיש להן מודל עסקי אמיתי, ולא ניפוח של הכסף וגלגול שלו כמו שקרה בשנים האחרונות”.
עוד אמר ברדין: "היתרון של משבר הוא שהחזקים צפים והחלשים נעלמים. השנים האחרונות היו תקופה לא הגיונית מבחינת כמות הכסף שנכנסה לחברות, ובאמת התופעה הזאת זעזעה קצת את התפיסה. זה גם מה שהרבה חברות שנסחרות ב־10% מהמחיר הקודם שלהן מגלות עכשיו - וזה בסדר. מי שגדל אחרי המשבר של 2008 בתור יזם, ראה את העולם רק גדל כל הזמן. התפיסה שלו עד היום היתה שהמניה עולה ושכמות הכסף עולה וששווי השוק גדל כל הזמן. עכשיו הכל משתנה וזה טבעי - וגם אנחנו נעבור את זה".
לשאלה אם מנהלי ווייז הבינו את ההשפעה של מכירת החברה על ההייטק הישראלי אמר ברדין: "אני חושב שיום אחרי המכירה התחלנו להבין מה קנה המידה של העסקה שנחשבת עד היום מכירה איקונית. זה שם את ההייטק הישראלי במקום אחר, במקום שאנחנו יודעים לייצר מוצרים. עד אז האגדה היתה שישראל יודעת לייצר רק טכנולוגיה, ואילו היום אנחנו יכולים להתחרות ראש בראש בחברות אמריקאיות, אירופיות, סיניות, שהן השפיץ של ההייטק, גם מבחינת מוצרים צרכניים. עד היום אנשי עסקים זרים שמגיעים לישראל מדברים על העסקה של ווייז כעל איזושהי פתיחה של צוהר למדינה".
ברדין נשאל גם איך ניתן למנף את הידע והניסיון שצברו מנהלים בכירים בהייטק לטובת העתיד של מדינת ישראל. "יש לנו יכולות מטורפות בעולם העסקי”, הוא השיב, “אבל גם חולשות אדירות בעולם הציבורי. הגוף הציבורי שלנו יותר קרוב למדינת עולם שלישי, בעוד הגוף העסקי נראה כמו סיליקון ואלי. האנשים הכי טובים הולכים להייטק ולא למגזר הציבורי, וזה חבל. צריכות לבנות מנגנונים שיבחנו איך אפשר להכניס אנשים מתחומים אחרים לעמדות השפעה במגזר הציבורי. מעט מאוד מדינות בעולם הצליחו לעשות את זה”.
