ביקושים מרקיעי שחקים או בועה?
ביקושים מרקיעי שחקים או בועה?
לא פעם נשמע כי נוצרת כאן "בועה". אך את המגמה יוצרים שווקים, ביקושים והזדמנויות, המתלכדים עם יזמים ואנשי טכנולוגיה יצירתיים ומנוסים
כמה נתונים מעוררי השראה בהקשר לתעשיית הסייבר המקומית: ברבעון הראשון של 2021 נשבר שיא נוסף בגיוס סך 1.5 מיליארד דולר ב־17 עסקאות שונות. היקף ההשקעות מציב את הסייבר הישראלי במקום השני בעולם, אחרי ארה"ב. זה המשך ישיר ל־2020, שבמהלכה ההשקעות הגיעו להיקף של 2.9 מיליארד דולר, והיוו 31% מכלל השקעות הסייבר בעולם.
זאת ועוד, 50% מחברות היוניקורן בעולם בתחום הסייבר מקורן בישראל. רק לאחרונה התבשרנו כי חברת טרנסמיט סקיוריטי גייסה את סבב A הגדול ביותר אי פעם לחברת סייבר בישראל – 543 מיליון דולר לפי שווי 2.2 מיליארד דולר. חברת הסייבר הישראלית סנטינל וואן השלימה הנפקה לפי שווי 9 מיליארד דולר. דוגמאות אלה ואחרות מעוררות את השאלה אם בתחום פורחת "בועה".
ככל שהעולם עובר תהליכי אבולוציה טכנולוגית, דיגיטציה ואוטומציה בענפים השונים, וככל שהדאטה תופסת חלק מרכזי יותר, כך גדלה הדרישה לשירותי סייבר.
מתקפת סייבר עלולה לשתק את פעילותו של גוף עסקי או ציבורי לזמן מה, וגם לאחר שהפרצה תתוקן, הפגיעה באמון הלקוחות והספקים יכולה לפגוע אנושות בעסק. לפיכך, נושא ההגנה מפני כופרה, למשל, נהפך לשוק אדיר. במקביל להתגברות הטרנספורמציה הדיגיטלית ניכרת גם ה"התמקצעות" העבריינית, למשל בשימוש בתוכנות נוזקה.
מטבע הדברים, עולה בחדות הביקוש לשירותי הגנת סייבר, לא רק בתאגידי־העל, שכבר ניהלו אסטרטגיית סייבר נגד עולם שלם של איומים וסכנות. כעת צוותי IT בגופים בינוניים ואף קטנים נדרשים לתת מענה אבטחה לכמות עצומה של טרנספורמציה דיגיטלית.
לא לחינם מצביע דו"ח ה־CEO השנתי של KPMG סומך חייקין על כך שסיכונים בתחום אבטחת הסייבר בארגון נתפסים כגבוהים ביותר בקרב מנכ"לים. איומי סייבר אינם עוד "כאב הראש" של האחראים על אבטחת המידע בארגון, אלא נהפכים לסיכון עסקי ממדרגה ראשונה, שמוטל לפתחם של המנכ"ל, ואף של מועצת המנהלים בארגון.
לאחר יותר מעשור של שוק חיובי, בסייבר הישראלי פועלים יזמים סדרתיים ושחקנים מנוסים. הם עושים פחות טעויות, יודעים לרוץ מהר ולמרחקים ארוכים. הם למדו לבחור שוק נכון, לפעול בו, להבין את הפוטנציאל שבו ולייצר את חברות הענק הבאות.
בנוסף, עם השנים נוצרו מבנים מימוניים המאפשרים, במיוחד ליזמים סדרתיים, אורך נשימה בבניית חברה גדולה, כדוגמת סקנדרי (סבב משני אגב העיקרי, שבמסגרתו היזם מוכר חלק קטן יחסית ממניותיו ומקבל נזילות חלקית). ואכן, אחת הסיבות לגידול האדיר בכמות הכסף הזורם לסייבר לאחרונה לא נובעת בהכרח מגידול בכמות האקזיטים או השקעות בחברות צעירות מאוד, אלא דווקא מחברות סייבר המבצעות מגה־גיוסים כדי לצמוח לחברות ענק.
זאת ועוד, מרבית החברות הישראליות שהביצועים שלהן הובילו לשיאי השקעות מפתחות מוצרים לשוק חדש יחסית, כדוגמת תחום הענן. המשמעות היא שהן מתחרות שוות אף מול תאגידי אבטחת מידע ותיקים, ושוויין משקף גם את ההזדמנות לבניית חברות גדולות בשוק חדש יחסי.
יש לציין גם שהמודל העסקי של רוב חברות הסייבר הוא ה־SaaS, המועדף על קרנות — שעלויות הייצור שלו נמוכות יחסית, ומורכבות בעיקר ממחקר ופיתוח, ושואף לייצר מהר יחסית הכנסה תקופתית קבועה.
כמה גורמים ריאליים חוברים אפוא יחד ומייצרים אקוסיסטם בישראל הדוחף את הגיוסים בתעשיית הסייבר בעוצמה. אף שלא פעם נשמע כי נוצרת כאן "בועה", בבסיס המגמה עומדים תהליכים שאותם יוצרים שווקים, ביקושים והזדמנויות חסרות תקדים, המתלכדים כעת עם היצע של יזמים ואנשי טכנולוגיה יצירתיים ומנוסים, המובילים לפריחה בתעשיית הסייבר הישראלי.
לא פעם נשמע כי נוצרת כאן "בועה". אך את המגמה יוצרים שווקים, ביקושים והזדמנויות, המתלכדים עם יזמים ואנשי טכנולוגיה יצירתיים ומנוסים
