The next big thing"בניגוד למה שחושבים, תבונה אמיתית נמצאת מעבר לפינה"
The next big thing
"בניגוד למה שחושבים, תבונה אמיתית נמצאת מעבר לפינה"
שחר צפריר, שותף מנהל ב־TLV Partners, הציג את קפיצת הדרך שעשתה הבינה המלאכותית ונתן צפי קרוב למהפכה נוספת. דינה פסקא־רז, שותפה ב־KPMG ישראל, מזהה "עלייה משמעותית בחברות שמשתמשות ב־AI כדי להאיץ תהליכי פיתוח"
"בכלי ה־AI החדשים אין באמת אינטליגנציה, אבל תבונה אמיתית קרובה משאנחנו חושבים", אמר שחר צפריר, שותף מנהל ב־TLV Partners, בפאנל בנושא בינה מלאכותית בסדרת The Next Big Thing של כלכליסט ו־KPMG. לדבריו, תחום ה־AI כלל עד לא מזמן פתרונות מאוד קונקרטיים וצרים כמו חברה שיודעת לפענח MRI בצורה יותר מדויקת, אבל הציבור הרחב לא נחשף לזה בשום צורה.
אלה חמשת הזוכים בדירוג הסטארט-אפים הישראליים המבטיחים בתחום הבינה המלאכותית
"מה שקרה בכמה חודשים האחרונים זה שפתאום מצאנו ממשק טקסטואלי שמאפשר לאנשים לשחק עם כלי בינה מלאכותית ולהידהם. אפילו אני, שמבלה את 10 השנים האחרונות של חיי בלהשקיע בחברות שעוסקות ב־AI, כשאני משוחח עם ChatGPT זה מרגיש כאילו יש שם מישהו מאחור, ואני יודע שאין שם אינטליגנציה. עם זאת אני טוען שתבונה אמיתית היא מעבר לפינה. בניגוד להרבה מאוד אחרים שחושבים שזה מרחק שנות אור".
לדברי דינה פסקא־רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG ישראל, בינה מלאכותית עברה מהשלב המחקרי לשלב היישומי: "ChatGPT המחיש לנו את המהפכה הזאת. הוא נתן לאזרחים מן השורה לראות כמה הדבר הזה חזק. יש פה תהליך ארוך ומתמשך שבו הדברים עוברים משלב המחקר לשלב היישומי. קודם כל מכירים את הטכנולוגיה אנשי המקצוע, והפריצה הגדולה היא בעצם המעבר של זה לציבור הרחב, שהיום מתחיל להשתמש ולראות את העוצמה שיש בזה. גם חברות הטכנולוגיה מבינות שהכלים האלה יכולים לעזור להן לקצר טווחים בזמן הפיתוח ועוד. יש עלייה מאוד משמעותית בחברות שמשתמשות בכלים האלה כדי להאיץ תהליכי פיתוח".
יוראי פיינמסר, שותף־מייסד קרן דיסרפטיב AI, שהביא את הטכנולוגיה הזו לצבא, סיפר כי כבר ב־2016 החלו חוקרים צעירים בצבא לנסות לרתום את כלי המשין לרנינג לדאטה שלהם כדי לחזות דברים ולגלות אנומליות: "הקמנו יחידת AI ורצינו לעשות מה שעשינו למדינת ישראל בסייבר ולהפוך אותה לאקוסיסטם מהמובילים בעולם ב־AI. נראה לי הכי נכון להשקיע בסטארט־אפים שיודעים למנף את הדבר הזה ולקחת אותו קדימה".
ד"ר זוהר ברונפמן, מנכ"ל ומייסד־שותף של פקאן AI, הסביר כיצד כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע לעסקים: "העולם של הג'נרייטיב AI מתמקד בשני סוגי דאטה עיקריים: תמונות כמו Dall-e וטקסט כמו ChatGPT. יש גם דאטה שהוא לאו דווקא טקסט או תמונה והוא הרבה פעמים ה'בשר' על העצם של ניבוי התנהגות הצרכן, והיום לא יודעים לנתח אותו כפי שיודעים לנתח טקסט ותמונות. פקאן מתמקדת בסוג הזה של הדאטה. אם למשל עשרה אנשים נכנסו ויצאו מאתר, נדע להגיד מי האדם ה־11 שיגיע לאתר ומה הוא יעשה כי אנו יודעים להתאים אותו לעשרה אחרים לפי הפרופיל שלו ואז לנבא אם הוא ינטוש, מה יקנה וכדומה".
על השינוי בעולם ההשקעות בעקבות כניסה לשימוש של כלי AI כמו GPTChat אמר צפריר: "כיום היכולת לייצר טקסט עדיין לא מהווה שיקול משמעותי. זה עדיין פיצ'ר שמאפשר לתקשר יותר טוב עם הלקוחות, אבל לא משהו שעומד בפני עצמו. זו תשתית מאוד מרשימה כמו זו של הענן וכזו שיש לה את הפוטנציאל הדרמטי ביותר".
לדברי פסקא־רז, נוצר אקו־סיסטם חדש בו עורכי דין ורואי חשבון צריכים להבין כיצד להתמודד איתו: "הם צריכים להתעסק פתאום בזכויות יוצרים ובקניין רוחני והמון דברים בעולם החדש שהכלים האלה יוצרים. עולמות ראיית החשבון ועורכי דין תמיד באיזשהו דיליי מול ההתפתחות בעולם הריאלי".
פיינמסר הציג גם את סוגיית האיומים שמביאה הטכנולוגיה: "זה גם איום על סדרי עולם בתחום האזרחי, האקדמי, שוק העבודה. כל בשורה טכנולוגית מביאה גם סט של איומים, אז אגיד שצה"ל גם יודע להתמודד עם איומים שנפגוש אותם בעתיד. נחה דעתי שבצבא מבינים את הסיכונים".
לדברי צפריר, הסיכון הגדול ביותר שנובע מהטכנולוגיה הוא השינוי החברתי יוצא הדופן שהולך לקרות והוא לא רחוק: "אם במהפכה התעשייתית המכונות החליפו לאט־לאט את עבודת הכפיים, אנחנו מגלים שהעבודה האינטלקטואלית הופכת להיות גם היא משהו שמכונות יודעות לעשות, וזה ישנה את שוק העבודה. זה אמנם לטובה אבל בדרך יהיו הרבה אנשים שידממו. אנחנו נגלה לראשונה שדברים שחשבנו שייחודיים לנו כבני אדם נצטרך להגדיר מחדש, מי אנחנו ואיפה הייחוד שלנו, וכנראה שזה יהיה בעיקר ביצירתיות". סיכון נוסף שצוין הוא שימוש לרעה בטכנולוגיה.
