רודשואו+"סוריאליסטי להיות פה, אבל אין לנו אופציה אחרת"
רודשואו+
"סוריאליסטי להיות פה, אבל אין לנו אופציה אחרת"
אירוע רודשואו+ של כלכליסט ופועלים טק איפשר לחברות להציג את הרעיונות שלהן לקרנות ההון סיכון המובילות בארץ. הוא נוצר מתוך הבנה שיהיה "יום שאחרי" שבו הכלכלה צריכה לתפקד למען מדינת ישראל
"תפקיד היזמים הוא להיות אופטימיים תמיד כי זה מה שמניע את הכלכלה וההייטק", כך פתחה סופי שולמן מ”כלכליסט” את אירוע רודשואו+ של "כלכליסט" ופועלים טק שהתקיים באקספו תל אביב. מעל 200 חברות הגישו מועמדות להשתתף באירוע המפגיש בין יזמים ויזמיות למשקיעים ומשקיעות, מתוכן נבחרו בקפידה 17 חברות שנפגשו כל אחת עם נציגי הקרנות באירוע. בשנה האחרונה, ובחודשיים האחרונים בפרט, יש לסטארט־אפים קושי לגייס הון והמפגש נועד לתת הזדמנות להציג את הרעיונות לקרנות ההון סיכון המובילות בישראל.
"אני מרגיש צורך להתנצל שאנחנו דבקים בשגרה ההכרחית סביב האירועים הקשים שאנחנו עוברים", אמר יו"ר בנק הפועלים ראובן קרופיק. "מדינת ישראל חווה משבר מאוד קשה שיש לו שתי רגליים שהולכות יחד: צבאית־ביטחונית וכלכלית. במדינת ישראל חייבים לחזק את היסודות הכלכליים כי בלעדיהם לא יהיה ביטחון. הדרג המנהיגותי יצטרך לדבוק ברציונל כלכלי חרף רציונל פוליטי ולזה קוראים תעדוף. כשההוצאות עולות, אם לא מתעדפים את זרימת האמצעים למקום הנכון, אז פוגעים ביסודות הכלכליים".
קרופיק גם התייחס להייטק בתור יזם לשעבר: "ההייטק מהווה כ־20% מכלכלת המדינה וכל השנים דאגתי לומר שצריך לחשב את הגל השני והשלישי של השפעת ההייטק. היום יש מודלים שיודעים למדוד את ההשפעה של הגלים של ההייטק וכבר יש מחקרים שמורים שבהרבה מקומות שהייטק יכפיל את השפעתו, זה ישפיע על האימפקט הכלכלי ובגלל זה יש לו תפקיד סופר־חשוב. בכלכלת ישראל צריך לשמר את המציאות ולנסות להחזיק איזושהי צמיחה ולהייטק יש תפקיד חשוב בזה".
"לסיכום", אמר קרופיק, "כל הסיפור שלנו בנוי על יצירתיות וחדשנות ויצירתיות לא מזמינים אלא היא מופיעה. אני באמת בטוח שההייטק הישראלי ישמור על מעמדו וימשיך לפרוח כי יצירתיות זה חלק מהסיפור שלנו, זה הנכס שלנו, ובגלל זה נהיה בעתיד עם אותה עוצמה של הייטק שהיינו".
2 צפייה בגלריה
מנכ"לית פועלים טק מיכל קיסוס הרצוג, יו"ר בנק הפועלים ראובן קרופיק, ושר המדע והחדשנות לשעבר יזהר שי
(צילומים: אוראל כהן)
"מצד אחד זה סוריאליסטי להיות פה ומצד שני אנחנו חייבים כי אין לנו אופציה אחרת", אמרה מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק. "כשאני מדברת עם חברים במילואים, הם אומרים שהם לא רוצים לחזור לעם לא מאוחד ולמשבר כלכלי עמוק. ממשבר לא נברח אבל יש לנו אחריות לדאוג שנוכל לצאת ממנו מהר. אין מדינת ישראל בלי הייטק! ולכן חייבים להמשיך והעתיד שלנו טמון במי שנמצא כאן היום. כולנו פה כדי שהדבר הזה יצליח — יזמים, משקיעים ואנחנו כבנק".
היזם ואיש ההון סיכון, שר המדע והחדשנות לשעבר יזהר שי שאיבד את בנו ירון, חייל בסיירת הנח"ל, במתקפת החמאס ב־7 באוקטובר, הגיע לספר על חשיבות הסטארט־אפים לתקומה שאחרי ההרס הנורא וחשיבותו להבטחת קיומנו כאן. שי פוגש משקיעים בעולם ומחבר אותם לסטארט־אפים ישראליים והקים בשבועות האחרונים מיזמים חדשים שנולדו מתוך המצב והאבל האישי שלו.
"'אלה זמנים קשים ביותר', זה משפט ששמעתי עשרות פעמים במהלך השנים שאני חלק ממדינת ישראל ומההייטק הישראלי", אמר שי. "ב־1991 היתה מלחמת המפרץ ואיימו עלינו עם נשק כימי מעיראק. התייחסנו לזה בשיא הרצינות וליטפנו תינוקות בממ"ט עם כפפות והיינו במצב הזוי. אחרי זה היו האינתיפאדה השנייה ולבנון השנייה והמשבר של 2008 שהשפיע קשות על ההייטק הישראלי וכמובן הקורונה. המכנה המשותף של המשברים האלה הוא התובנה המחלחלת שבסוף יהיה בסדר. כששאלו אותי קודם מה שלומי, עניתי שיהיה טוב. זו תשובה עמוקה ונכונה, בטח כשמדברים על הסביבה שלנו שלא יכולה לחשוב אחרת".
כיזם הייטק שהקים חברות וגייס כספים שי יודע להגיד בוודאות ש"אם אתה לא קם בבוקר בתחושה שיהיה בסדר קשה מאוד לענות לטייטל של יזם, הרי זה כנגד כל הסיכויים. בהרצאות שלי אני מראה שהחיים של יזמות מלאי ירידות ועליות. יש יותר ירידות ומדי פעם עליות שמצדיקות הכל. עכשיו אנחנו במלחמה, אנשים מגויסים, יש מצב רוח לאומי קשה וכולנו דואגים, אז הנה נוסף עוד משהו לחיי היזמית שמנהלת את הסטארט־אפ שלה. זה מה יש ועם זה צריכים לעבוד".
שי סיפר על התקופה שניהל חברה בניו יורק אחרי האסון של מגדלי התאומים, שהיתה תקופה קשה ומאתגרת. כל העולם השתנה ושררו אי־ודאות וחוסר ביטחון מוחלט. "העולם נערך להבין איפה אנחנו נמצאים ולא היה טעם להרים טלפון למשקיעים. ההבדל בין חברות ששרדו לאלה שלא היה אם יש לך כסף בקופה או לא.
"אמר לי אז אחד הבכירים באחד הבנקים בניו יורק 'this is a time to tell the difference between boys and men', ואני 20 שנה קדימה 'This is a time to tell the difference between girls and women'. אני חושב שזה משפט נכון במובן הזה שאם אנחנו יזמיות ויזמים, אם קרנות הון סיכון מממנות חברות או אנשים שנמצאים באקו־סיסטם של עולם היזמות והטק ויצירת חדשנות, אז אנחנו מבינים שמכשולים זה חלק מדרך החיים שלנו וצריך אינטלקטואלית לפענח איך להתמודד עם מכשול. אבל תוך כדי התרגשות אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לפענח איך עוברים דרך הקירות האלה. עכשיו אנחנו עומדים בפני קיר מאוד משמעותי, אבל צריך לזכור שברור שאת התקופה הזאת אנחנו נעבור: הצבא יעשה מה שצריך, לפוליטיקאים נדאג איכשהו, אבל בטח בעולם הטק אנחנו ממשיכים קדימה כדי להמשיך לבנות חברות ולפענח איך פונים למשקיעים הקשוחים שעושים את העבודה שלהם כמו שצריך".
שי דיבר על התפקיד של ההייטק בסביבה כיום: "בכל המשברים שתיארתי ההתאוששות הכי מהירה ומשמעותית והצמיחה הכי תרומתית לכלכלה הישראלית מגיעות מהאנשים שיושבים פה בחדר ודומיהם, על כך כל גאוותנו ועל כך גם אחריותנו. אם יש ענף שמסוגל לקחת את מדינת ישראל ואיכשהו לממן את המיליארד פלוס שקל ליום שעולה לנו המלחמה ולטפל בגירעון ובירידת הצריכה והייצור, זה הענף שאנחנו אחראים עליו, אז הנה עוד מוטיבציה משמעותית כי אנחנו היום מחפשים משמעות. משמעות היא לא רק לייצר את המוצר והשירות הכי טובים בעולם, אלא גם שזו אחריות שלנו ואנחנו צריכים לקחת אותה איתנו קדימה. הרבה שנים הרגשתי שגריר לא רק של ההייטק וחברות שמימנתי או ניהלתי אלא של וישראל.
"אנחנו במצב של מלחמה שמתישהו תיגמר ונעבור לשגרת כלכלה אחרי מלחמה, ובהבנה שלי זה זמן מצוין להקים חברות כי אנחנו במקום שברור שיותר גרוע ממה קרה כבר לא יקרה. המשקיעים שמסתכלים עלינו בעולם מתחילים להבין את זה והסייקל הזה יתחיל, יכול להיות שכבר התחיל. לפני שבועיים היה פה בביקור סולידריות המנכ"ל הנכנס של המילטון ליין חואן דלגדו, חברה מהמובילות בעולם בניהול השקעות שתפקידה, בין השאר, להמליץ למשקיעים בעולם איפה לשים את כספם. שאלתי אותו מתי הגיע הזמן להשקיע בישראל והוא אמר לי שנתן marching orders לאנשים שלו בארצות הברית לדבר עם משקיעים ולהגיד להם שזה הזמן להשקיע בישראל. הוא הסביר לי את הרציונל מאחורי זה. יש פה משבר והוא סומך עלינו שנטפל בעניינים שלנו אבל שהחדשנות הישראלית חשובה. זה חשוב כדי להניע כלכלה. יש כלכלה שמתבססת על חדשנות, ואם הוא מאמין בזה ונותן הוראות ולאנשים שלו ללכת להשקיע, אז מי אנחנו שנסתור את התזה הזאת".
שי סיפר על שתי יוזמות שהוא מעורב בהן. הראשונה היא "חצבי אוקטובר", יוזמה ברוח אופטימית. "בלוויה של ירון הרגשנו שמעבר לאסון האישי שלנו קרה אסון לאומי שיכול היה להימנע אילו היינו מפיקים אחרת את הלקחים ממלחמת יום הכיפורים, כשבדיוק 50 שנה ויום אחרי, חווינו את האסון הגדול ביותר שחווה העם היהודי מאז השואה. כיזם אמרתי שיכול להיות שלהייטק העולמי והישראלי יש שיטות לאסוף פיסות מידע מתהליך כזה ולהוציא תובנות. הרי ככה עובד העולם של ביג דאטה, האלגוריתמים מתחילים להצביע על מגמות מתוך המידע. יש מרחב מידע אינסופי שכולל את כל הדברים שקרו במדינת ישראל עובדתית. אפשר להכניס אותו למאגר מידע ולקבל תובנות.
"המטרה של 'חצבי אוקטובר' אינה לקבוע עמדה פוליטית ומי אשם, אלא להגיש הכל ככלי תחקיר לאומי למקבלי ההחלטות. התחלנו ב־ideation, דיברנו עם צרכנים של המידע, קיבלנו פידבק חיובי מחוקרים באוניברסיטה ואנשי מערכת הביטחון שהיו שמחים לראות את המערכת שלנו עובדת כי הם רוצים מערכת חיצונית שתעשה ניתוחים. אנחנו בשיתוף עם מיטב המומחים מגוגל ומיקרסופט, ועם ד"ר קירה רדינסקי ועוד. יש עשרות פרויקטים אד־הוק שנותנים מענים מיידיים לישראל ברמה של מוצרים טכנולוגיים. לדוגמה, אחת הבעיות הקשות שהמדינה נאלצה להתמודד איתן היא זיהוי הנפגעים. תתארו בן משפחה שצריך לזהות חלקים של גופה. אז ההייטק הישראלי התגייס ליצור מערכת שבמקום לזהות חלקי גופה אפשר יהיה לזהות תמונה.
"המיזם השני הוא "אוקטובר הבא" שנולד בזמן השבעה על בנו ירון שנהרג בקרב הרואי בדרום הרצועה. ירון וחבריו עמדו במשימת ההגנה שלשמה נקראו ומנעו אסון דומה לבארי ונחל עוז בכרם שלום. המחיר היה כבד ו־20 הרוגים ציוו במותם את החיים של אנשי הקיבוץ.
"במסורת היהודית נוטעים עץ או יער לכבוד אדם או קהילה שהלכו לעולמם, אז חשבנו במקום זה לפתח חברות הזנק שיישאו את שמות כל מי שאיבדו את חייהם ב־7 באוקטובר. כך נולדה היוזמה. הלוגו הוא עוף החול, שתמיד מתאושש וקם לתחייה וברור לנו שההיטק הישראלי אחראי לעניין הזה.
"מבחינה כלכלית, יוקמו 1,400 סטארט־אפים שייצרו הזדמנויות עבודה. דבר שני, הפרויקט דואג להתאמה בין אופי הנרצח או הנופל לאופי הפעילות. דבר שלישי, זהו מסר לעולם. אין הרבה מסרים חיוביים שיצאו ממדינת ישראל שמעניינים את העולם, אבל העולם התעניין בחדשנות ישראלית וזו התשובה שלנו ־ באו להשמיד אותנו ורצחו 1,400 אנשים, אז אנחנו מייצרים פתרונות ומוצרים שיגרמו למקום הזה ולעולם להיות טובים יותר. מעבר לזה שייצרו מוצר טוב לעולם טוב יותר הם יהיו חלק ממאמץ לאומי להזכיר לעצמנו שאוקטובר 2023 לעולם לא יחזור על עצמנו ומי ששילם את המחיר מגיע לו שנזכור אותו".
הקרנות שהשתתפו באירוע: מיכל קיסוס הרצוג, Poalim Tech; עמנואל תימור, Vertex; יובל כהן, Stage One; הדר סטירמן נוריס, Team8; לוטן לבקוביץ, Grove Ventures; בן טיטונוביץ, Maple; עמרי בן דוד, Viola; חמוטל מרידור, Vintage; ארז שחר, Qumra, עדי גוזס, Entrée Capital; יאיר שניר, Dell Technologies Capital; קרן קופילוב, Firstime; טל יציב, PICO Ventures; עידית מועלם, Pitango; גיא ימין, TPY; קובי סמבורסקי, Glilot Capital; ספיר הרוש, Third Point Ventures; יניב גולן, Lool Ventures; גדי פורת, JVP; יודפת הראל־בוכריס, Blumberg Capital; עדי דנגוט זוקובסקי, 10D; שחר בוצר, Good Company
