כנס הענן והדאטה ענן של אי ודאות: האם הקוד הפתוח הוא מקום בטוח?
כנס הענן והדאטה
ענן של אי ודאות: האם הקוד הפתוח הוא מקום בטוח?
הקוד הפתוח שינה את העולם והעביר את כולו לענן. יש לכך המון יתרונות, אבל ככל שהקוד יותר פתוח כך הוא גם יותר חשוף להאקרים. בשיחה עם עומר כביר, מעלים מייסד אלסטיק שי בנון, מייסד רדיס עופר בנגל ומייסד ג'ייפרוג יואב לנדמן את הצורך בגרסה חדשה של קוד כזה
בפאנל שנערך במסגרת כנס הענן והדאטה של כלכליסט תחת הכותרת "זמן הענן - כיצד הענן אכל את העולם", דנו שלושה יזמים בולטים שעוסקים בתחום - שי בנון, מייסד משותף של חברת אלסטיק; עופר בנגל, מייסד משותף ומנכ"ל רדיס; ויואב לנדמן מייסף משותף של ג'ייפרוג - בשאלת הסכנות והאיומים שטומן בחובו המעבר הכלל עולמי לקוד פתוח ובסוגיות מרתקות נוספות בתחום.
"פעם אמרו שהתוכנה אוכלת את העולם", אמר בנגל לכתב כלכליסט עומר כביר, שהנחה את הפאנל. "היום הענן אוכל את התוכנה. מה שקורה זה שהעננים הציבוריים הגדולים צמחו לממדי מפלצת. הם עושים היום הכל. בהתחלה הענן סיפק תשתית בלבד, אבל זה התרחב לתחום התוכנה והיום ענן נותן שירות לכל תוכנה שקיימת. אפילו זום. כוח העננים הוא אדיר כי הלקוחות מגיעים אליהם בשביל התשתית. ברור לכל שהרבה יותר נוח לנהל תשתית בענן ציבורי מאשר בדאטא סנטר. וברגע שהם תפסו את הלקוחות בעניין, הם זקוקים ליותר שירותי תוכנה וכך נוצר מונופול על עולם התוכנה".
בנון: "לדוגמה- עניין אבטחת המידע. איפה המידע יושב? האם זה בישראל או במקום אחר? האם הארגון יודע היכן המידע שלו? אנחנו לומדים להכיל את הגורמים. בדיוק כמו שהרשתות החברתיות לא צפויות להיעלם, כך גם הענן. השאלה היא איך נלמד להתמודד עם העובדה שהוא זז עכשיו פי 100 יותר מהר".
לנדמן: "סביר להניח שיש מי שער לפרצות אבטחה ומתקן אותן ויש לי תחושת בטן שנושא הביטחון בענן עבר שדרוג. כיום לא צורכים יותר תוכנה בלי לקבל את מרכיביה. כיום אתה רוצה לדעת בדיוק מה אתה מקבל כשאתה צורך תוכנה. כיום בארה"ב יודעים בדיוק מה קונים".
בנגל: "בעבר התוכנה היתה בחינם והשירות ניתן על ידי החברה. מודל זה לא החזיק מים ואז החלו לחפש מודל של תוכנה מסחרית מבוססת קוד פתוח. עם בוא שחקני הענן, המודל הזה נשבר בגלל שלכותב תוכנה אין אינטרס לכתוב קוד פתוח שהוא לא יהנה ממנו וכך נוצרה בעיה גדולה מאוד שכולם סובלים ממנה היום".
אז מה עושים?
"לדעתי ההגדרה של קוד פתוח צריכה לעבור עדכון. כשהיא ניתנה, בשנות ה-90, והיה רצון לתרום לעולם ולקהילה, אבל זה לא עובד טוב. תוכנת קוד פתוח היא תוכנה נטולת מגבלות וזה לדעתי צריך לעבור עדכון. אנחנו בחברה עשינו זאת בקוד שאינו מוגדר כפתוח, אבל נותן לאנשים את קוד המקור וניתן לשנותו".
לנדמן: "בעיניי קוד פתוח הוא סוג של סטנדרטיזציה. הדברים נעים היום כל כך מהר שלחכות לגופי סטנדרטים זו בעיה. הרבה יותר קל לייצר קוד פתוח חדש מלייצר סטנדרט".
בנון: "אני אוהב קוד פתוח. כיום, בקוד שכתבתי משתמשים מיליוני מפתחים. זו גאווה גדולה לראות את רמת השימוש והשיתוף. לדעתי קוד פתוח מייצר קהילות סביב קוד, סביב פרויקטים, וזה גורם למפתחים לשמוח כי הם חלק ממשהו. כמובן שנשאלת השאלה כיצד מאבטחים את זה. אני חושב שיש מצב שבו ניתן ליצור מערכת יחסים בין כותבי קוד פתוח ושלושת העננים הגדולים - מיקרוסופט, אמזון וגוגל".
