ועידת התחזיותמנכ״ל הפניקס: "ודאות בעשיית עסקים היא מכפיל כוח לצמיחה"
ועידת התחזיות
מנכ״ל הפניקס: "ודאות בעשיית עסקים היא מכפיל כוח לצמיחה"
אייל בן סימון, שהשתתף בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס: "המלחמה תעלה 250 מיליארד שקל, והיא עדיין לא הסתיימה. אנחנו צריכים לייצר ודאות כדי לתת למגזר העסקי לצמוח. בישראל יש כ-250 רגולטורים שמקשים על המגזר העסקי, לעומת 100 במדינות מערביות"
"אני באתי לפה כדי לדבר על ודאות וביסוס תשתיות. אנחנו צריכים כלכלה חזקה וכלכלה חזקה נגזרת גם מוודאות ולא רק מתחזיות. לפני שנתיים שמתי תחזית שבשנת 2023 תהיה תקופה של חוסר ודאות ואז החלה האינפלציה לעלות, וההייטק התחיל להתקרר. אבל לא צפינו כניסה של ממשלה חדשה, הפיכה משפטית שזה אסון גדול מאוד של ישראל, ליל גלנט, והתייקרות פרמיית הסיכון. התחזית הכלכלית חייבת להתחבר למציאות בישראל, אבל חזינו גם שלא תהיה מספיק תחרות בעולם האשראי. הציבור לא מקבל מספיק מהעולמות האלה". כך פתח את דבריו אייל בן סימון, מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס, בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס.
"שנה אחרי זה שמנו תחזית של כמה תעלה המלחמה לישראל וצפינו שהיא תעלה כמעט מיליארד שקל, וזו היתה תחזית אופטימית כי המלחמה תעלה 250 מיליארד שקל והיא עדיין לא הסתיימה. מזה אנחנו מבינים שבסופו של דבר אנחנו צריכים לייצר ודאות כדי לתת למגזר העסקי לצמוח. צריך לשנות פרדיגמה, להסיר חסמים, להוריד רגולציה ולתת למגזר היצרני לייצר את הצמיחה", אמר בן סימון.
לדבריו, בישראל יש היום בין 200 ל-250 רגולטורים שמקשים על המגזר העסקי לצמוח וזאת לעומת 50 עד 100 רגולטורים במדינה מערבית מתוקנת, "שאף אחד לא נכנס ברגליים של השני", אמר. "אנחנו סובלים כל יום בתחומי התחבורה, בנדל"ן, באנרגיה. בכל עולמות הדאטה והבינה המלאכותית ישראל נמצאת מאחור, וכך גם בעולם הפיננסי".
בן סימון אמר כי בהייטק יש צמיחה כיוון שהתחום לא סובל מעודף רגולציה. "אחד היתרונות שלנו הוא לא מגזר ההייטק אלא היכולת היזמית של הטאלנטים. והיא לא נמצאת רק בהייטק. פשוט שם אין כמעט רגולציה, זה מגזר שמאפשר צמיחה".
לעומת ההייטק, המגזר הכי עתיר רגולציה הוא מגזר הנדל"ן. לדבריו, נדרשות 15 שנה מרגע שמתחילים בהליך לבניית נכס ועד שהוא בנוי. גם בתחום הביטוח והפיננסים יש הרבה רגולציה. "מהרגע שחברת הראל הציעה הצעה לרכישת ישראכרט היא היתה צריכה לעבור חמישה רגולטורים שונים שלכל אחד מהם יש זכות וטו. זה ארוע שלא מקדם תחרות. זה מקום לא טוב לעשיית עסקים ואת זה צריך לשפר".
לבן סימון יש ביקורת גם על עולמות האשראי העסקי. "האשראי העסקי לעסקים גדולים מתפתח ויש שם תחרות אבל כל מה שקורה באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שזה הקטר האמיתי של המשק, שם זה לא ממש מתקדם. יש צינור חסום שצריך לפתוח אותו. כולם הבינו, משרדי הממשלה והרגולטורים, הבינו שצריך להוריד את החסמים ועדיין זה לוקח המון זמן. אם הבנו מה צריך לעשות בואו נעשה את זה, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? גם שמבינים שצריך לעשות שינוי אנחנו לא עושים אותו מספיק מהיר".
בן סימון הרחיב על השינויים שצריך לעשות בעולם הפיננסי. "לאן הולכים מכאן בעולם הפיננסי שאני נמצא בו? הכלכלה בישראל היא קריטית להתפתחות המשק. הדבר הראשון שצריכים לשנות כמדינה זה יציבות בכללי המשחק. ששחקן זר מסתכל עלינו ושוקל השקעה בישראל הוא בוחן שלושה דברים: את מערכת המשפט, שקריטית לבחינה של משקיע אם לעשות בישראל עסקים. הוא בוחן פוטנציאל עסקי והוא בוחן את קלות עשיית העסקים".
לדבריו, "בעולם הפיננסי אין שום סיבה שצרכן בשוויץ, באנגליה, אוסטרליה וארה"ב יקבל סל מוצרים פיננסי הרבה יותר טוב מהצרכן הישראלי. לא יתכן שבחוסר יכולת לסדר שוק, בגלל שכל רגולטור רוצה לקבוע אז הוא מסרס רגולטור אחר, זה יעצור את השוק מלהתקדם. הממשלה צריכה לייצר איזונים ובלמים, לבחון את כל החסמים ולאפשר לנו לעבוד בצורה הרבה יותר יעילה ויותר אפקטיבית".
