Shaping The Future יוסי בידץ מנכ"ל מטח: “בסביבת הלמידה העתידית הדיגיטל יוביל"
Shaping The Future
יוסי בידץ מנכ"ל מטח: “בסביבת הלמידה העתידית הדיגיטל יוביל"
בידץ אמר כי אנחנו נמצאים בנקודת מפנה של מעבר ללמידה היברידית ומנכ”ל MindCET אבי ורשבסקי התייחס לאתגר שמספק טשטוש הגבולות בין המציאות ליקום הווירטואלי
"אנו משנים את עתיד החינוך”, אמר היום יוסי בידץ, מנכ"ל מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) בכנס Shaping The Future לחינוך וטכנולוגיה. “אנחנו נמצאים בנקודת מפנה של מעבר ללמידה היברידית”.
מטח הוא ארגון ללא מטרות רווח שפועל לקידום למידה חדשנית בישראל. "אנחנו מתחדשים כל הזמן ומותאם לכל חלקי החברה הישראלית”, סיפר בידץ. יש בו ארבעה זרמי לימוד ואנו מתאימים לכולם, תוך דגש על מחקר ופיתוח וטכנולוגיה. בשנים האחרונות עברנו שינוי בזמן ובמרחב — הקמנו מבנה חדש של MindCET בירוחם. אנו אחרי הקורונה, וזה מדגיש את נושא הלמידה הדיגיטלית. בשנת העבודה הנוכחית ביצענו שינוי — הספרים היו מה שהגדיר את מט"ח, אבל אז הצטרפו עזרים דיגיטליים. עברנו למערכת של סביבת למידה היברידית, שבה הדיגיטל הוא המוביל. כיום יש לא מעט גורמים חשובים: סייבר, אוריינות דיגיטלית, חשיבה חישובית. כל אלה מאפשרים למורה ולתלמיד חופש תנועה”.
לדביר בידץ, “מטח מצוי כל הזמן במצב שבו הוא רוצה לייצר חינוך רלבנטי בעידן הדיגיטלי וגם לפעול כמלכ”ר בעידן של ממשלות מתחלפות. המטרה שלנו אינה להיות ארגון בוטיק אלא להשפיע באמת. כדי להשפיע על תלמידים רבים במדינה, יש להיות חלוצים ולהניע את השחקנים בשטח. אנו פועלים לאור ערכים פדגוגיים של המורה המנחה, התלמיד העצמאי, שוויון הזדמנויות למידה. אנו מבינים שיש להשקיע גם במורים - וגם בשכבה משלימה בבתי הספר בעידן של מחסור במורים.
"האסטרטגיה שלנו”, סיכם בידץ, “מבוססת על הלמידה ההיברידית ועל ההשקעה במורים המלמדים ביחד עם משרד החינוך באמצעות כמה אתרים. הנדבך הכי מעניין הוא הקמפוס הווירטואלי. דמיינו שעוד כמה שנים כל תלמיד יוכל לבחור שלושה מקצועות וללמוד אותם עם תלמידים ומלמדים שאינם מבית ספרו. תהיה כאן השלמה ויכולת בחירה לבתי הספר וגם מענה למחסור במורים".
“הוועידה הזאת נקראת 'מעצבים את העתיד' ולא בכדי”, אמר אבי ורשבסקי, מנכ”ל MindCET. “הקמנו מתקן מדהים בנגב, ומי שביקר בבניין שלנו לבטח ישים לב לגובהה של התקרה - גובה שנותן אפקט של מרחב. מרחבים הם מה שמעצב אותנו ולא ניתן להתעלם מן המסר שיש בהם, מבית כנסת ועד לטרמינל תעופה.
“יש מונח שנקרא כרונוטופ אשר מתאר את השילוב בין מרחב וזמן. המרחב שבו אנו ממתינים משפיע עלינו ועלינו להבין את ההקשר. בתי ספר הם דוגמה מצוינת לכך, הרבה מהדרמה שמתרחשת בכיתה קשורה בכך. הכרונוטופ הכי גרוע הוא ארבעת קירות הכיתה - הישיבה הפסיבית של התלמידים. יש כיום סיסמה מאוד מוכרת שאומרת שאפשר לגלות גמישות: בכל זמן, בכל מקום ובכל מכשיר. כלומר, מה שקובע הוא התוכן.
"בשנים האחרונות הגענו לנקודה מעניינת - הגבול עם העולם הווירטואלי היטשטש. זה תהליך שניתן לעקוב אחריו ולראות את האבולוציה של הטכנולוגיה. יש לנו את ה־IOT - ‘האינטרנט של דברים’ - יש לנו בינה מלאכותית ומטאוורס. כמעט אין גבולות בין היקומים וזה הזמן לבדוק כיצד לימודים ייראו".
