מנכ"ל שברון במזה"ת: "נשקיע 10 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת עד 2028"
מנכ"ל שברון במזה"ת: "נשקיע 10 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת עד 2028"
את הדברים אמר ג'ף יואינג בפאנל מנהלים בוועידה הלאומית לאנרגיה. לדבריו, "יותר מ-15 מיליארד שקל שולמו במסים ותמלוגים למדינה עד היום". עוד השתתפו בפאנל יוסי אבו, מנכ"ל ניומד אנרג'י, אנדריאה סטגר, סגן יושב ראש איגוד הגז הבינלאומי ואיסקרן קירילוב, מנהל בכיר ביחסים מוסדיים ב-IOGP
"שברון מאמינה במסגרת אנרגטית מאוזנת", אמר ג'ף יואינג, מנהל החטיבה העסקית של מזרח הים התיכון בחברת שברון, בוועידה הלאומית לאנרגיה. "אנרגיה זולה, אספקה אמינה ומגוונת ואנרגיה ירוקה יותר. אנחנו צריכים להשיא רווחים למשקיעים, אבל גם לצמצם את פליטות גזי החממה. יש לנו הרבה הזדמנויות להשקיע את ההון שלנו בתחום הזה. אנחנו רוצים להפחית את פליטות המתאן בעולם. אנחנו מתכוונים לעשות את זה בעזרת הגדלת הדלקים המתחדשים שלנו וגם לפתח טכנולוגיות הטמנת פחמן". יואינג ציין והבטיח כי עד שנת 2028, "שברון תשקיע כעשרה מיליארד דולר כדי להגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת ובטכנולוגיות דלות-פחמן".
לדבריו, "המעבר לגז טבעי מתחנות כוח פחמיות שיפר את איכות האוויר, ושיפר את יחסיה של ישראל עם ירדן ומצרים. בניגוד לאירופה, הגז הטבעי גם העניק לישראל ביטחון אנרגטי. תמכנו בכלכלה באמצעות מחירי גז נמוכים באופן יחסי. ייצור הגז גם מהווה מקור טוב של הכנסות לממשלה. יואינג ציין כי "יותר מ-15 מיליארד שקל שולמו במסים ותמלוגים למדינה עד היום" וגרס כי המשק הישראלי חסך "130 מיליארד שקל הודות להפחתת הפליטות גזי החממה בשנים 2013-2020".
אחריו עלה יוסי אבו, מנכ"ל ניומד אנרג'י (NewMed Energy), שסיפר: "העבודה שלנו מתמקדת בהעברת משאבי הגז העצומים לשווקים שצריכים אותו. הסיפור הוא תשתיות, תשתיות, תשתיות. כיום מערכת ההולכה הישראלית, הירדנית והמצרית משולבת יחדיו. ישראל מחוברת לירדן בצפון. הצינור שמגיע עד עקבה ואז חוצה את כל ירדן. למצרים אנחנו מייצאים גז דרך צנרת שמחוברת מאשקלון למערכת ההולכה המצרית". אבו סיפר כי ניומד שוקדת בימים אלה על חיבור הצינור מחבר את אשקלון ואשדוד: "אנחנו מחברים את המערכת הימית להובלת גז, וכך מגדילים את אספקת הגז למצרים".
"השוק המצרי הוא עצום", ציין אבו. "מדובר במדינה של יותר מ-100 מיליון תושבים. היא צריכה הרבה מאוד גז טבעי, קרוב ל-100 מיליארד מטר מעוקב לשנה. זה כר עצום שיכול לספוג כל אספקה שנעביר לו. מצרים, כדי לעמוד בצרכים שלה, צריכה לגלות עוד שני מאגרים בגודל של מאגר לוויתן. לכן זה שוק כמעט אינסופי".
"יש לנו מאסה של גז טבעי, קודם כל להבטחת הצרכים של המשק הישראלי - ומעבר לכך. אנחנו עובדים על הקמת מתקן עצמאי, ישראלי, שנועד להנזיל גז טבעי עצמאי - שיאפשר לישראל להיות יצואנית של גז טבעי לאירופה ואסיה, לא רק דרך מצרים וירדן, אלא יצואנית עצמאית של גז טבעי נוזלי לאירופה ואסיה. אנחנו נמצאים במיקום פנטסטי. לשם אנחנו חותרים ולשם נגיע. הביקוש העולמי קיים".
"עד היום מצאנו בישראל למעלה מאלף מיליארד מטר מעוקב", ציין אבו. "יש לנו מסה ענקית עבור המשק הישראלית. נבטיח שמי שירצה גז טבעי במשק הישראלי, יקבל. אבל ישראל גם תייצא גז טבעי לאירופה ואסיה. אנחנו במיקום מעולה גיאוגרפית. הביקוש לגז טבעי הוא בעיקר באסיה ואירופה. אנחנו במיקום מצוין להיות ספקים גם לשוק האירופאי וגם לשוק האסייתי".
בשיחה עם אבו, ציין אנדריאה סטגר (Andrea Stegher), סגן יושב ראש איגוד הגז הבינלאומי: "מטרתנו היא להבטיח את הצרכים של העולם בעתיד. כאיטלקי, הייתי מאוד נלהב לראות את ראשי הממשלה של ישראל ואיטליה נפגשים כדי לדבר על צרכי האנרגיה של שתי המדינות. אנחנו זקוקים לחוסן אנרגטי; אנחנו סבורים כי צרכי האנרגיה העולמיים יגדלו ולא יקטנו. התחלתי לדבר על מעבר אנרגטי כבר לפני שנים. האבולוציה הזו דורשת פתרונות שונים. אנחנו רואים את הגז הטבעי משחק תפקיד חשוב, לצד אנרגיות מתחדשות".
איסקרן קירילוב, מנהל בכיר ביחסים מוסדיים ב-IOGP (האיגוד הבינלאומי של מפיקי נפט וגז) אמר בשיחה: "אנחנו מאמינים שהמעבר האנרגטי צריך להיות נייטרלי מבחינה טכנולוגית ושהגז ישחק בו תפקיד מרכזי. זה לא גז נגד אנרגיה מתחדשת - אנחנו זקוקים לשניהם כדי לספק את צרכי האנרגיה שלנו. מלבד גז טבעי, אנחנו מקדמים גם טכנולוגיות כמו לכידת אנרגיה באירופה. אנחנו מביאים לנציבות האירופאית עובדות ונתונים לגבי הענף".
"ישראל נמצאת במקום טוב מבחינת משבר האנרגיה העולמי, אבל איך השוק האירופי ייכנס למשבר הזה בשנה הבאה?", שאל אבו.
"אזכיר שאנרגיה היא חלק מהותי ממה שמאחד את אירופה", השיב קירילוב. "הרי הארגון שקדם בשנות ה-50 לאיחוד האירופי היה קהילת הפחם והפלדה האירופית. הפלישה לאוקראינה - שהיא טרגדיה - גם השפיעה על שוק האנרגיה של אירופה. באירופה, אנחנו לא מתמרצים חיפוש מקורות אנרגיה. אירופה נשענה יתר על המידה על רוסיה כיצרנית אנרגיה. האתגר המיידי שלנו הוא איך להחליף את האספקה הרוסית. אנחנו עושים את זה באמצעות גז טבעי. עדיין יהיה קיים פער בשנים הקרובות, אבל יש שפע גז טבעי בעולם, גם קרוב אלינו - ואנחנו שמחים לשמוע על התגליות החדשות בישראל. הקרבה תסייע בהפחתת מחיר העברת הגז, וגם תפחית את פליטת גזי החממה כחלק מייצור האנרגיה. יש הרבה סיבות שבגללן פוליטיקאים אירופאים מסתכלים על האזור שלכם. הפתרון הוא גם לעודד חוזים ארוכי טווח. כלומר, אנחנו לא צריכים גז לשלוש-ארבע שנים בלבד, אלא עד 2050 ואולי לאחר מכן. אלא שאחרי 2050, נצטרך בעיקר גז מימן".
