חדשנות באשראישותפה ב־Team8: "מהפכת הפינטק כאן והיא בועטת"
חדשנות באשראי
שותפה ב־Team8: "מהפכת הפינטק כאן והיא בועטת"
גליה באר־גבל אמרה את הדברים בפאנל בהשתתפות בכירות בעולם הפיננסים והטק, שסקר את השינויים בשוק ולאן מתקדמים מכאן
"אם הכללים הישנים של שמירה על הפרטיות ועל הדאטה של לקוחות לא יעודכנו, GenAI לא תעשה כלום. אבל אם יצליחו לעדכן אותם, הבנקאות הפתוחה היא רק הצעד הראשון לתוך העולם של המהפכות הבאות. ההתמודדות הזו תהיה בלב העולם הפיננסי", כך אמרה קרן צוקרמן, מייסדת שותפה ומנכ"לית Feezback, בפאנל שעוסק במהפכת הפינטק והבנקאות הפתוחה. בפאנל, בהנחיית הח"מ, השתתפו גם מיכל קיסוס־הרצוג, מנכ״לית פועלים טק; לילך בר דוד, שותפה־מייסדת ומנכ"לית Lili; וגליה באר־גבל, שותפה ב־Team8. הפאנל נערך במסגרת שבוע חדשנות וצמיחה בעולמות האשראי של כלכליסט.
קרן, איך ישראל של 2024 שונה מזו של 2019?
"אם פעם היינו רגילים לכך שיש בנק אחד והוא one stop shop של כל השירותים הפיננסיים, אנחנו מתקדמים אל מקום שבו הדברים מפורקים. אנחנו רוצים להיות מסוגלים לקנות אשראי ממי שהציע לנו אותו בתנאים הטובים ביותר, להעביר מט"ח לחו"ל באיזו דרך שנרצה וכן הלאה. בנקאות פתוחה היא היסוד שמאפשר לעשות את כל הדברים האלו, דרך שקיפות של מידע. הבנקאות הפתוחה מאפשרת גם לבנקים יכולת טובה יותר להתחרות בינם לבין עצמם וגם מול גופים פיננסיים נוספים".
גליה, האם הצרכן הממוצע כבר מרגיש את השינוי?
"אני חושבת שהצרכן הממוצע בארץ ובעולם מרגיש בצורה חד־משמעית וברורה. עם זאת, ברמה הגלובלית, שיעור החדירה של פינטקים עומד על 3% מסך שוק השירותים הפיננסיים. לכן, אנחנו עדיין רואים היום את הבנקים הגדולים מחזיקים במרבית הכסף ובמרבית הלקוחות. מהפכת הפינטק היא כאן והיא בועטת, ולשמחתי רק בתחילת הדרך. יש עוד הרבה מה לעשות".
מיכל, איך את רואה את תפקיד הבנקים המסורתיים בעידן החדש של פינטק וחדשנות?
"מי שהניעה את החדשנות בשווקים זו הרגולציה, גם בעולם וגם בישראל. ואני חושבת שהבנקים, לא רק בישראל, עשו עבודה מאוד יפה באדפטציה שלהם, בפיתוחים ובפתיחות לשיתופי פעולה עם פינטקים. שיעור החדירה של 3% ממחיש עוד כמה הזדמנויות יש לפנינו, ומצד שני גם איזו כברת דרך עברנו. הפינטק היה בתנופה מאוד משמעותית, אבל בשנתיים האחרונות, בגלל סביבת הריבית, האינפלציה וכו', חברות פינטק ובנקים קרסו, המוניטין של הקריפטו נפגע, וזה הביא לצמצום מסוים.
"אני חושבת שזו עצירה קטנה וזמנית. אנחנו רואים שבאירופה מקדמים רגולציה שתגרום לפתיחה נוספת של השוק. הפינטק נמצא בנקודת עצירה, אבל הוא יעלה חזרה כי יש לנו פוטנציאל גדול, וכי הלקוחות מבקשים את זה ואי אפשר שלא לתת להם את המענה. וכולם צריכים להתאים את עצמם".
לילך, צמחת בתוך המערכת הפיננסית בישראל אבל כיזמת את פועלת בחו"ל. מה יש בחו"ל שאין פה?
"התעשייה המקומית מאתגרת בשביל פינטק כמונו להצליח. יש שלושה חסמים מרכזיים. החסם הראשון הוא רגולטורי: פינטק כמונו פועל בארה"ב ללא רישיון עצמאי. הוא מקבל פיקדונות מהציבור ונותן אשראי דרך שותפות עם בנק מסורתי. בישראל זה לא אפשרי. זה חסם מאוד גדול כי בשביל לקבל רישיון בנקאי צריך הרבה מאוד כסף וזמן. החסם שני הוא דיגיטלי. התהליכים הדיגיטליים בישראל ישנים, כך שתהליך פתיחת חשבון הוא מאוד מסובך. והחסם השלישי זה האמון – הצרכן הישראלי הוא עדיין מאוד מסורתי, בגלל שהשוק היה שנים רבות שוק סגור וצרכנים נהגו לצרוך מוצרים פינסיים מבנקים מסורתיים, ורק לאחרונה התחיל להתפתח תיאבון להתנסות. אבל רוב הלקוחות עדיין הולכים לבנקים מסורתיים וזה מקשה על מהירות החדירה".
גליה, את מסכימה עם האמירה שלמרות גודל השוק שלנו, לרגולטור יש הרבה מה לעשות כדי להקל?
"חד־משמעית. גודל השוק שם את ישראל בעמדת נחיתות כמעט מובנית. ואנו שוכחים שאנחנו מדברים עברית שאפילו ברמה הטכנית אנחנו כותבים אותה שונה, מימין לשמאל".
קרן, איך ייראו השנים הקרובות?
"שדרוג ענק בחוויית המשתמש. אם מסתכלים על מה קורה בארה"ב, אנחנו עדיין נמצאים מאוד מאחור, החל מפתיחת חשבון וכלה בצריכת שירותים דרך צדדים שלישיים. הדבר השני שאולי נרגיש זו תחרות חזקה יותר על השירות ללקוח. אבל פה זה תלוי גם ברגולטור".
מיכל, מה את צופה להמשך?
"יש דברים רבים שאנחנו לא יודעים איך הם ייראו וזה הופך את זה למאוד מעניין. אנחנו נראה שדרוג בכל הצורה שבה אנחנו חיים וצורכים, ונראה גם שחקנים חדשים שלא קיימים היום, ואלו שקיימים יצטרכו לעשות הרבה אדפטציה".
