אחריות סביבתיתמיקי חיימוביץ': "הצלת מזון צריכה להיות אינטרס ומיזם לאומי"
אחריות סביבתית
מיקי חיימוביץ': "הצלת מזון צריכה להיות אינטרס ומיזם לאומי"
חיימוביץ' שבין היתר משמשת כיום כיו"ר הוועד המנהל של מרכז השל לקיימות, אמרה את הדברים בכנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל. לדבריה: "ברגע שאתה מסביר לאנשים שהם זורקים כסף לפח, אנשים מבינים שבזבוז מזון הוא לא רק נושא סביבתי, אלא גם קשור ביוקר המחייה"
"הדבר הראשון שכולנו יכולים לעשות כדי לצמצם בזבוז מזון הוא פשוט לקנות פחות, אבל אני לא בטוחה שהחברות המסחריות ישמחו לשמוע את זה", אמרה מיקי חיימוביץ', עיתונאית, פעילה סביבתית ויושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת לשעבר, וכיום יושבת ראש הוועד המנהל של מרכז השל לקיימות. חיימוביץ' שוחחה עם נטע-לי בינשטוק בכנס האחריות הסביבתית של כלכליסט ושופרסל.
חיימוביץ' סיפרה על הסרט הראשון שעשתה כעיתונאית ב-2014 עסק בבזבוז מזון. "משום שהסרט היה צריך לפנות להמונים, עשינו סוג של ריאליטי קטן בתוך הסרט. לקחנו משפחות שנהגו לזרוק לפח הרבה מזון, רוקנו להן את הארונות שבהם הן אגרו טונות של מזון. המשפחות היו צריכות לצמצם את המזון שהן זורקות. הקנייה שלהם בסופרמרקט הייתה מאוד מדודה והם חסכו מאות שקלים בשבוע. ברגע שאתה מסביר לאנשים שהם זורקים כסף לפח, אנשים מבינים שבזבוז מזון הוא לא רק נושא סביבתי, אלא גם קשור ביוקר המחייה".
בסרט את מראה שזה מנהג שלא שייך רק למשפחות אמידות, אלא בכל שכבות האוכלוסייה.
"בסרט הכנסנו קטע שבו יצאתי עם אבי נוביק, חוקר זבל, ודגמנו פחי זבל בשכונות ממעמד גבוה וגם ממעמד נמוך. גילינו שנזרק המון אוכל שהיה אפשר להשתמש בו. יש לנו נטייה ביום חמישי לזרוק מהמקרר את כל מה שנשאר. יש לנו נטייה לדאוג שתמיד יהיה רק אוכל טרי, מה שבושל באותו יום".
אם התרבות כל כך מושרשת, איך עושים שינוי כזה? אין לנו הרבה זמן, אנחנו במצב קשה.
"אני נשאלת הרבה איך עושים את השינוי. ראשית, זה כרוך בשינוי בחינוך מגיל מאוד צעיר, צריך למשל ללמד ילדים שצריך לעשות עוגה משאריות ביסקוויטים. גם כשאתה מגדל מזון, ומבין כמה עבודה הושקעה בו, פחות נעים לך להשליך מזון לפח. השינוי הזה צריך לבוא יחד עם שינוי ברגולציה וקמפיינים ציבוריים. למשל בצרפת, היה קמפיין לאומי שחיבב את הירקות המכוערים על הציבור".
"אני לא יודעת כמה זה עבד, אבל אנשים לא מבינים שיש אחידות מטורפת בסופר. אנשים לא מבינים שיש איזושהי חשיבה של רשתות הקמעונות, שזה 'מה שהציבור רוצה', אבל מי אמר שהציבור רוצה דווקא תפוח מסוג אחד ולא מסוג אחר? יש כל מיני דעות שהתקבעו. לכן יש טונות של תפוחים שנשארים על הקרקע במטע".
חיימוביץ' טענה נחרצות כי "מדינת ישראל צריכה לקחת את הצלת המזון כמיזם לאומי. זו בושה וחרפה שמנכ"ל לקט ישראל מקבל אולי 100 אלף שקל מהמדינה. זה נראה לכם הגיוני שמפעל ענק של הצלת מזון לא נתמך על ידי המדינה? זה צריך להיות אינטרס של המדינה. בוועדת הכנסת, אנחנו ברגע האחרון הוצאנו את האפשרות לקנות מכשירי חשמל עם תלושי המזון. רצינו שיהיה אפשר לקנות רק אוכל בריא ולא ג'אנק, אבל זה לא הצליח. הרי באמת זה ווין-ווין. על כל שקל שמצילים, זה כמו עשרה שקלים. זו בושה שזה לא מיזם לאומי".
את חברה בפורום האקלים בבית הנשיא. האם יש פתיחות מצד נשיא המדינה לשמוע על הנושא?
"בפורום האקלים, אני חברה בפורום פסולת, בזבוז מזון וכלכלת צריכה. אנחנו לוקחים יוזמות קיימות. יש אינספור מסמכי מדיניות, אנחנו יודעים מה צריך לעשות ולא צריך להמציא שום דבר מחדש. למשל תמחור דינמי - צריך שהמחיר ישתנה בהתאם לתאריך פקיעת התוקף שלו. אולם באווירה הקיימת בכנסת כיום, אתם ודאי יודעים אילו חוקים הם מעדיפים להעביר, אז אני לא ממש אופטימית. אבל במשרד להגנת הסביבה יש נכונות גדולה להיכנס לנושא הזה. כי נושא הפסולת במדינה הוא מחדל אחד גדול. פסולת אורגנית הופכת למתאן במטמנות שלנו וזה מחדל ענקי".
